יחסי אינדונזיה – דרום אפריקה
| יחסי אינדונזיה – דרום אפריקה | |
|---|---|
|
|
| |
| אינדונזיה | דרום אפריקה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,904,569 | 1,219,090 |
| אוכלוסייה | |
| 284,801,318 | 64,442,124 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,371,171 | 377,782 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,814 | 5,862 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה |
יחסי אינדונזיה–דרום אפריקה הם היחסים בין אינדונזיה ודרום אפריקה. היחסים בין אינדונזיה לדרום אפריקה כוננו באוגוסט 1994. שגרירות דרום אפריקה בג'קרטה הוקמה בינואר 1995, ואינדונזיה פתחה את שגרירותה בפרטוריה בשנת 1995.[1] שתי המדינות חברות בארגון הסחר העולמי וב-G-20. בשנת 2012, במהלך התדריך על יוזמות מדיניות חוץ לשנת 2012, אינדונזיה מנתה את דרום אפריקה בין 14 השותפים האסטרטגיים שלה.
על פי סקר השירות העולמי של ה-BBC ב-2013, התפיסה של אינדונזים את דרום אפריקה חלוקה בין 36% לתפיסה שלילית, ו-33% שמביעים עמדה חיובית, זה בערך כמו הדעה הממוצעת העולמית על דרום אפריקה.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שיחסים דיפלומטיים פורמליים כוננו רק בשנות ה-90, הקשרים ההיסטוריים בין אינדונזיה לדרום אפריקה החלו במהלך המאה ה-17. בשנת 1693 השייח יוסוף ממקאסאר הוגלה לכף התקווה הטובה, מחמת שסייע לסולטן בהוטן Ageng Tirtayasa במרד נגד ההולנדים. באותה תקופה, ההולנדים יישבו הן את כף התקווה הטובה (כיום העיר קייפטאון) והן את איי הודו המזרחיים ההולנדיים (במרכז בטאוויה). הגעתו של יוסוף לקייפטאון הקימה את הקהילה המוסלמית המלאבית בדרום אפריקה, שכן העיירה שימשה הסדר עונשין להרשעות וגולים פוליטיים מהודו המזרחית.
במהלך תקופת האפרטהייד הצטרפה אינדונזיה לשאר מדינות אסיה בהימנעות מיחסים רשמיים עם דרום אפריקה, אולם בשנת 1968 פתחה אינדונזיה באופן לא רשמי ביחסי צבא ומודיעין סודיים עם דרום אפריקה באמצעות משטר אסטדו נובו של פורטוגל וכן באמצעות ישראל. ידוע היה כי בשנים 1968–1969 ואילך, אינדונזיה חלקה מודיעין עם דרום אפריקה וישראל דרך פורטוגל, איראן וטורקיה.[3]
היחסים בין אינדונזיה לדרום אפריקה פורסמו באמצעות כינון יחסים דיפלומטיים באוגוסט 1994. שגרירות דרום אפריקה בג'קרטה הוקמה בינואר 1995 ונפתחה רשמית על ידי שר החוץ, מר א נזו, ב-14 ביולי 1997. שגרירות דרום אפריקה בג'קרטה מוסמכת גם ל-ASEAN על מנת לקיים אינטראקציה הדוקה עם הגוף האזורי, וכן הוסמכה למזרח טימור מאז 2009.[4]
יחסי סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרום אפריקה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של אינדונזיה באפריקה והיוותה 22.18 אחוז מסך המסחר באינדונזיה עם אפריקה בשנת 2011.[5] המסחר בין המדינות חווה עלייה מתמדת במהלך השנים האחרונות ויש לו פוטנציאל לצמוח. המסחר הדו-צדדי בין המדינות הגיע ל-214 מיליארד דולר בשנת 2011. הייצוא של אינדונזיה הוערך ב-1.44 מיליארד דולר בשנת 2011 ואילו היבוא עמד על כ-705.78 מיליון דולר, והתוצאה הייתה עודף סחר בסך 730.81 מיליון דולר לטובת אינדונזיה.[4] השוק בדרום אפריקה הוא אחד השווקים הלא מסורתיים העיקריים באינדונזיה, שצפוי להניע את היצוא העתידי.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אינדונזיה מחזיקה בדרום אפריקה שגרירות בפרטוריה, קונסוליה כללית בקייפטאון ומסרד סחר ביוהנסבורג.
- דרום אפריקה מחזיקה באינדונזיה שגרירות בג'קרטה וקונסוליה כללית בדנפסאר.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Indonesia and South Africa". Indonesian Embassy in Pretoria, South Africa. נבדק ב-7 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל) - ^ 2013 World Service Poll BBC
- ^ Mahomed Mahida, Ebrahim. History of Muslims in South Africa: A Chronology. South African History Online. אורכב מ-המקור ב-2010-10-22. נבדק ב-2013-06-23.
- ^ 1 2 "South African Embassy in Jakarta, Indonesia". South African Embassy in Jakarta, Indonesia. נבדק ב-6 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Exploring Africa, Mainstreaming Indonesia's Economic Diplomacy in Non-traditional Market". Ministry of Foreign Affair of the Republic of Indonesia: 80. 2012.
- ^ אתר על יחסי מדינות
