יחסי גרמניה–הודו | |
---|---|
![]() |
![]() |
![]() | |
גרמניה | הודו |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
357,022 | 3,287,263 |
אוכלוסייה | |
84,270,844 | 1,458,538,047 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
4,456,081 | 3,549,919 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
52,878 | 2,434 |
משטר | |
רפובליקה פדרלית | רפובליקה סוציאליסטית פדרלית |
יחסי גרמניה-הודו הם היחסים הבילטרליים שבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין הרפובליקה של הודו.
בין שתי המדינות מתקיימים יחסים דו-צדדיים חזקים באופן מסורתי בשל שיתוף פעולה מסחרי, תרבותי וטכנולוגי.
במלחמת העולם הראשונה, הייתה הודו תחת שלטון בריטי. כתוצאה מכך, הצבא הבריטי-ההודי הצטרך לתרום חיילים למאמץ המלחמתי של בעלות הברית, כולל בחזית המערבית. למעלה מ-9000 הודים נהרגו במלחמה. פעילים פרו-עצמאות, ביקשו מגרמניה סיוע למען חירותה של הודו. דבר שהביא למזימה הגרמנית-הודית במהלך מלחמת העולם הראשונה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, סובהאז צ'נדרה בוסה, פעיל בולט לעצמאות הודו, הקים את הלגיון ההודי, כוח צבאי פרו-נאצי שהורכב בעיקר משבויי מלחמה הודים הגולים באירופה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הודו לא דרשה פיצוי מגרמניה, אף על פי שכ-24,000 חיילים הודים נהרגו בקרבות נגד גרמניה הנאצית.[1]
הודו קיימה יחסים דיפלומטים עם גרמניה המערבית וגרמניה המזרחית ותמכה באיחודם בשנת 1990.[2][3]
היחסים בין גרמניה להודו מוגבלים עקב חוסר ההשפעה הגאו-פוליטית של גרמניה ביבשת אסיה.
הייבוא הגרמני מהודו על בשנת 2013 על כ-21.6 מיליארד דולר. הייבוא ההודי מגרמניה עמד בשנת 2014 על כ-14.33 מיליארד דולר.
הודו וגרמניה מבקשות להיות חברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם, והן הצטרפו עם יפן וברזיל כדי לתאם את מאמציהן באמצעות ה-G4. בפסגת העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק בספטמבר 2015, דחו בעלות הוטו במועצת הביטחון את האפשרות להצטרפות הודו וגרמניה למועצת הביטחון מחשש לדילול כוחן.
גרמניה תומכת בתוכניות חינוך ותרבות בהודו.
שתי המדינות הקימו את מרכז המדע והטכנולוגיה ההודי-גרמני בניו דלהי במטרה לקדם מחקר ופיתוח משותף בתחומי האנרגיה, הסביבה וטכנולוגיות הפחם והמים.
גרמניה מחזיקה בשגרירות בניו דלהי והודו מחזיקה בשגרירות בברלין.
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)