יחסי ישראל–קולומביה | |
---|---|
לחצו כדי להקטין חזרה | |
ישראל | קולומביה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
22,072 | 1,138,910 |
אוכלוסייה | |
10,023,983 | 53,203,355 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
509,901 | 363,540 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
50,868 | 6,833 |
משטר | |
דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
בין ישראל לקולומביה לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים, נכון לשנת 2024.
בין המדינות התקיימו יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1950, ונחתם ביניהן הסכם סחר חופשי. שגרירות ישראל בקולומביה שוכנת בבוגוטה, ושגרירות קולומביה בישראל שוכנת ברמת גן. נכון ל-2022, שגריר ישראל בקולומביה הוא כריס קנטור,[1] ושגרירת קולומביה בישראל היא מרגריטה אליאנה מנחארז הררה.[2]
ב-2024 הודיע נשיא קולומביה גוסטבו פטרו על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, בטענה כי יש לה מנהיג רוצח עם.[3][4]
במהלך ההצבעה בנושא תוכנית החלוקה של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 על חלוקת המנדט הבריטי למדינה יהודית וערבית, קולומביה נמנעה בהצבעתה[5].
באוקטובר 1957 שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ובעקבות זאת פתחו שגרירויות בתל אביב ובבוגוטה[6]. היחסים שודרגו בשנת 1988, כשהסכם סחר משמעותי נחתם בין המדינות.
ב-27 בפברואר 1980 השתלטו חמושים על בניין השגרירות הדומיניקנית בבוגוטה בעת שאירחה מספר רב של דיפלומטים, ביניהם שגריר ישראל אליהו ברק ורעייתו. המשתלטים הוגדרו כחלק מתנועת ה-19 באפריל. רעיית השגריר שוחררה לאחר 27 שעות,[7] אך ברק ואחרים הוחזקו בשבי במשך 61 ימים. לבסוף סוכם על שחרור הדיפלומטים לאחר תשלום כופר לטרוריסטים.[8]
באוקטובר 2012, נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס הצהיר כי "על העולם להכיר בישראל כמדינה יהודית"[9].
בתחילת חודש אפריל 2015 נכנס לתפקיד שגריר ישראל בקולומביה מרקו (משה) סרמונטה. בספטמבר אותה שנה החל ארז זיונץ לכהן כנספח הכלכלי-מסחרי של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה[10]. ב-2016, לאחר שנחתם הסכם הפסקת האש בין ממשלת קולומביה לארגון "FARC", הצטרפה ישראל ליוזמה בינלאומית לסייע למדינה לאחר יישום ההסכם. במסגרת הסיוע הישראלי, הגיעה משלחת קולומביאנית לישראל כדי לקבל הדרכה לפינוי מוקשים מהרשות לפינוי מוקשים[11].
בספטמבר 2017 יצא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לביקור באמריקה הדרומית ונפגש עם הנשיא קולומביה מנואל סנטוס[12].
ביוני 2019 אושר הסכם סחר חופשי שנחתם בין שתי המדינות בשנת 2013[13]. הסכם זה מפחית את המכסים על מוצרים תעשייתיים וחקלאיים בין שתי המדינות, ומאפשר לחברות ולפרטים ישראלים להשקיע בקלות רבה יותר בכלכלת קולומביה, הנחשבת לכלכלה השנייה בגודלה בדרום אמריקה. היצוא הישראלי לקולומביה הסתכם בכ-143 מיליון דולר בשנת 2012, והורכב ברובו מציוד תקשורת, מכונות, מכשירים חשמליים ומכניים ומוצרים כימיים[14]. במשך השנים, קנתה קולומביה מישראל מטוסים, מזל"טים ומערכות מודיעין[15].
בסוף ינואר 2020 נודע כי קולומביה תכיר בחזבאללה ובחמאס כארגוני טרור. המהלך אושר על ידי משרד החוץ הישראלי[16].
בנובמבר 2021 התארח נשיא קולומביה איוואן דוקה בישראל. הוא נפגש עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ועם ראש הממשלה נפתלי בנט. בביקור נחנכה נציגות רשמית של קולומביה בישראל.
במשך שנים רבות הייתה נחשבת קולומביה בעלת ברית קרובה של ישראל.
היחסים בין המדינות הגיעו לשפל עם חילופי השלטון בקולומביה באוגוסט 2022 והשבעת גוסטבו פטרו כנשיא קולומביה, עת לראשונה בהיסטוריה נבחר לכהן בתפקיד מועמד פרו-בוליברי מהשמאל הקיצוני.
ב-15 באוקטובר 2023 השווה נשיא קולומביה גוסטבו פטרו את התקפות צה"ל ברצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל לשואה; בעקבות כך, השעתה ישראל את הייצוא הביטחוני למדינה והשגרירה זומנה לשיחת נזיפה במשרד החוץ.[17] בתגובה כתב נשיא קולומביה ברשת החברתית טוויטר כי "אם נצטרך להשעות את היחסים עם ישראל - נשעה אותם. אנחנו לא תומכים ברצח עם".[17][18] לאחר מכן, ביום ה-10 למלחמה דרשה קולומביה משגריר ישראל לעזוב את המדינה,[19][20] וב-1 בנובמבר, היום ה-26 למלחמה, הוחלט בקולומביה להחזיר את השגריר מישראל.[21]
בצעדת האחד במאי 2024, הודיע הנשיא פטרו כי הורה על ניתוק היחסים הדיפלומטים עם ישראל והשהיית ההכרה הקולומביאנית בישראל בשל כך של ישראל יש ממשלה ג'נוסייד ונשיא ג'נוסייד. כמו כן, הודיע כי קולומביה תבקש להצטרף לתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם.[4]
ב-8 ביוני הודיע נשיא קולומביה על עצירת אספקת הפחם לישראל. קולומביה סיפקה 30% מתוצרת הפחם של ישראל. נשיא קולומביה חתם על צו האוסר ייצוא פחם לישראל באוגוסט 2024.[22]