יחסי ישראל–קטר

יחסי ישראל–קטר
ישראלישראל קטר (מדינה)קטר (מדינה)
ישראל קטר
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072 11,586
אוכלוסייה
10,045,600 3,093,174
תמ"ג (במיליוני דולרים)
509,901 235,770
תמ"ג לנפש (בדולרים)
50,759 76,223
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה

היחסים של מדינת ישראל ומדינת קטר ידעו עליות ומורדות. עד לשנת 2009 קיימו המדינות יחסים כלכליים, אולם לאחר מבצע עופרת יצוקה ניתקה קטר לאות מחאה את יחסיה עם ישראל באופן מרבי. היחסים התבטלו רשמית ב-2011 כאשר ישראל החליטה לסגור את משרדיה בקטר עקב עמדותיה האנטי ישראליות ותמיכתה בחמאס.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 הודיעה קטר על ניתוק קשרי הדואר עם ישראל[1]. בשנות ה-70 נטלה קטר חלק בחרם הערבי על ישראל[2].

הקשר הראשון בין המדינות החל בשנת 1993 כאשר יוסי ביילין, סגן שר החוץ, נפגש עם שגריר קטר בוושינגטון. ב-1994, נפגש משה שחל, שר האנרגיה, פעמיים בלונדון עם שר החוץ הקטרי כדי לדון במכירת גז טבעי לישראל. לפגישה השנייה, בינואר 1994, הצטרף גם שר החוץ שמעון פרס[3].

בשנת 1996 ישראל פתחה לראשונה נציגות כלכלית קבועה בדוחה, והתקיים משא ומתן על מכירת גז לישראל[4][5]. זמן קצר לאחר מכן ביקר ראש הממשלה, שמעון פרס, בקטר[6]. בנובמבר 1997 נערכה הוועידה הכלכלית למזרח התיכון וצפון אפריקה בדוחה, בהשתתפות משלחת מישראל[7]. באותה עת גם החלו אנשי עסקים ישראלים לפעול במדינה[8].

בינואר 2007, ביקר שוב שמעון פרס בקטר, בעת כהונתו כממלא מקום ראש הממשלה, ונפגש עם האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני[6].

באפריל 2007, יו"ר האיגוד האולימפי של קטאר, השייח סעוד בן עבד א-רחמאן ביקר בישראל, והניח את אבן הפינה לאצטדיון דוחה בסכנין, ששופץ והורחב בתרומה של ממשלת קטר[9].

בספטמבר 2007, שרת החוץ ציפי לבני נפגשה עם האמיר בעצרת האו"ם בניו יורק[10], ובאפריל 2008 דווח כי ביקרה בקטר[11].

בתחילת שנת 2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה הורתה קטר לראש הנציגות הכלכלית הישראלית בדוחה לעזוב את המדינה וניתקה את קשריה הכלכליים עם ישראל[12]. עם זאת, במהלך אוגוסט 2009 הכריזה קטר כי תהיה מוכנה לחדש את המגעים עם ישראל, בתנאי שתוקפא הבניה בהתנחלויות[13].

ברשת אל-מנאר של חזבאללה נטען ב-2011 כי בין המדינות מתנהל תיאום ביטחוני הדוק[14]. מספר שנים לאחר מכן נחשף כי קטר אף לוקחת חלק במימון הארגון[15].

ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן, האשים שר החוץ אביגדור ליברמן את קטר בכך שהיא מחבלת יחד עם טורקיה במאמצים המצריים להשיג הפסקת אש. במקביל החל שר התקשורת גלעד ארדן לפעול להסרת שידורי אל-ג'זירה בישראל[16].

במאי 2017 אמיר קטר, שייח תמים בן חמד אל ת'אני, צוטט ברשת "אל-ערבייה" באומרו כי יחסי קטר וישראל "טובים", וכי הוא נחוש לעזור לתווך הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. לאחר פרסום ההתבטאויות סוכנות הידיעות הרשמית הקטרית פרסמה כי אתר הסוכנות נפרץ וכי הופץ פרסום שקרי שיוחס לאמיר.

באוגוסט 2020 לאחר שאיחוד האמירויות הערביות הכריזה כי בכוונתה לחתום על הסכם נרמול יחסים עם ישראל אמרה עוזרת שר החוץ הקטרי כי "דוחה לא תצטרף לשכנותיה ברכבת הנורמליזציה ותיחפז לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, עד שיושלם פתרון הסכסוך עם הפלסטינים"[17].

בנובמבר 2021 פורסם כי על אף התנגדותה לנרמול יחסיה של ישראל עם מדינות ארצות ערב במסגרת הסכמי אברהם החליטה קטר לחתום על הסכם מסחר עם ישראל בענף סחר היהלומים. במסגרת ההסכם, ישראל תאפשר לקטר להיכנס לרשימת המדינות הזכאיות לסחור ביהלומים בשטחה. קטר התחייבה לאפשר לסוחרים ישראלים להיכנס ללא קושי ואף להקים נציגות אם ירצו בכך, אף שבין המדינות אין יחסים דיפלומטיים[18].

ב- 2024 פורסם כי שניים מהיועצים הבכירים והמקורבים ביותר לראש הממשלה בנימין נתניהו, יונתן אוריך ושרוליק איינהורן, בנו קמפיין להלבנת שמה של קטר בעולם, לקראת המונדיאל שנערך במדינה ב-2022. אוריך ואיינהורן הכחישו את הטענות[19]. כמו כן פורסם כי אלי פלדשטיין, ששימש כדובר הצבאי בלשכת ראש הממשלה, הועסק ב-2024 על ידי חברה בינלאומית במימון קטרי לקידום תדמיתה של קטר בנושא המגעים להשבת החטופים. פעילות זו התקיימה במקביל לביקורת פומבית שהשמיע ראש הממשלה על קטר, בה טען כי המדינה "משרתת את חמאס". דובר ראש הממשלה הכחיש את הדברים[20]

ב-8 במרץ 2025, תוך כדי שקטאר מתווכת בין ישראל לחמאס במאמץ להביא לעסקת חטופים, פרסם משרד החוץ הקטארי הודעה חריגה שבה קרא להכניס את "כל מתקני הגרעין של ישראל" תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).[21][22]

סיוע קטר לעזה בשלטון חמאס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תמיכת קטר בחמאס

החל מ-2012 החלה קטר לממן את חמאס ולהעביר מאות מיליוני דולרים לראשות. לפי דיווחים שונים קטר העבירה לרצועת עזה יותר מ-1.1 מיליארד דולר בשנים 2018-2012[23].

ב-23 באוקטובר 2012, ביקר האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני בעזה. הוא היה מנהיג המדינה הראשון שביקר בעזה לאחר עליית החמאס לשלטון ברצועה ב-2007[24].

ב-2018 אישר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את העברת הכספים, לאחר שבדק האם המהלך נחשב להפרת סנקציות ישראליות ובינלאומיות על חמאס, המוגדר בישראל ארגון טרור[23]. עוד צוין כי קטאר העבירה ב-2018, באישור ישראל, 50 מיליון דולר לאונר"א שנקלעה לסכנת סגירה לאחר שארצות הברית החליטה להפסיק את התמיכה בה. בנובמבר 2018 החלה קטאר להעביר מזוודות כסף לעזה, לאחר שמחמוד עבאס סירב לאפשר העברת כספים לחמאס מבנק פלסטיני, וראש הממשלה נתניהו אפשר את המהלך.[23][25][26][27] בשלהי 2018 פנה נתניהו במכתב חשאי אל שלטונות קטאר בדוחה, והפציר בהם להמשיך להעביר כספים לרצועה[28].

בדצמבר 2018, ישראל התירה תשלום של 13 מיליון אירו מקטאר לעובדים בעזה כחלק מתשלום ראשון מתוך ששה לסיוע במשבר הומניטרי באזור עזה[29][30].מאז 2014 התקיימו שיחות תכופות בין ישראל לקטאר בנושאים הקשורים לעזה באמצעות שליח קטאר לעזה, מוחמד אל-עמאדי, שהיה בקשר שוטף עם ישראל[31][32].

מערכת הביטחון בישראל תמכה בהעברת הכספים מקטר לעזה. בעיתונות פורסמה ביקורת מצד בכירים במערכת הביטחון נגד המתנגדים להעברת הכספים[33].

בפברואר 2020 ביקרו בקטר בחשאי ראש המוסד יוסי כהן ואלוף פיקוד דרום הרצי הלוי ונפגשו עם בכירים בנסיכות, במסגרת מאמצי ההסדרה ברצועת עזה[34][35]. הנסיעה התקיימה זמן קצר לפני הבחירות שהתקיימו ב-2 במרץ 2020. אביגדור ליברמן טען כי מטרת הנסיעה הייתה להסדיר העברת סיוע כספי מקטאר לחמאס, במטרה להבטיח הסדרה מחודשת ולמנוע הסלמה בעזה, מפני שנתניהו חשש שהסלמה תיפגע בסיכוייו לנצח בבחירות[35].

בדצמבר 2020, שלח ראש המוסד יוסי כהן, בעידודו וביוזמתו של נתניהו, מכתב לגורם בכיר במדינה ובו הודה לו על הסיוע שקטר מעבירה לרצועת עזה, שמשפר את המצב ההומניטרי ברצועה ותורם להבטחת היציבות והביטחון באזור. ביוני 2021 נשלח מכתב דומה לנמען קטרי מהממונה מטעם המל"ל על הקשרים החשאיים, רונן לוי[28].

המדיניות הישראלית של בקשה מקטר לסייע במימון לרצועת עזה נמשכה גם בימי ממשלת בנט לפיד[28][36][37]. בשנת 2022 ביקר הרמטכ"ל אביב כוכבי את ראש הכוחות המזוינים של קטר בתיווך אמריקאי בקטר על פי פרסומים זרים במטרה להציב מכ"מים ישראלים בקטר[38].

ב-2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני מעורב ומשמש כמתווך עיקרי בעסקאות חילופי השבויים בין ישראל לחמאס, עסקאות במסגרתן צפויים להשתחרר עשרות מהישראלים שנחטפו לעזה.

יחסי ישראל-קטר במהלך מלחמת "חרבות ברזל"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מומחים ישראלים למדינות המפרץ, קטר היא מדינה השואפת להגביר את השפעתה האזורית והבינלאומית באמצעות מגוון אמצעים, בהם דת, כלכלה ו"עוצמה רכה", כגון אספקת אנרגיה ואירוח אירועי ספורט עולמיים. כחלק ממדיניות זו, קטר הגבירה את מעורבותה ברצועת עזה וביהודה ושומרון במהלך העשור האחרון, מתוך כוונה לייצר מנופי השפעה נוספים במזרח התיכון. בהתאם לכך, קטר אינה רואה סתירה בין אירוח הנהגת חמאס בשטחה לבין קיומם של בסיסים צבאיים אמריקאיים במדינה, מה שמוביל לתפיסתה את ישראל כ"שחקנית כפולה".[39] מדיניות החוץ של קטר, המבוססת על קיום קשרים עם גורמים יריבים, נתונה למחלוקת ועוררה ביקורת עוד טרם מתקפת ה-7 באוקטובר 2023.

לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר והטבח באזרחי עוטף עזה, גינתה ממשלת ישראל את קטר בשל תמיכתה הכלכלית בחמאס והענקת מקלט לראשי הארגון בשטחה. בתגובה, קטר ציינה כי המימון לחמאס נעשה בתיאום עם ישראל, ארצות הברית, מצרים והרשות הפלסטינית, וכי ממשל ביידן ביקש שלא להגלות את מנהיגי הארגון באוקטובר 2023, במטרה לשמר ערוץ דיפלומטי מולם. בעקבות לחצים ישראליים ובקשה מפורשת של ממשל ביידן ב-8 בנובמבר 2024, שינתה קטר את מדיניותה וגירשה את הנהגת חמאס משטחה.[40]

פרוץ מלחמת חרבות ברזל בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר יצר צורך במגעים בין ישראל לחמאס, בעיקר עקב חטיפת אזרחים ישראלים לרצועת עזה. חמאס, הנתפס כגורם בעייתי בעולם הערבי ובשל כך נעדר קשרים עם רוב המדינות בעולם הערבי, מקיים קשרים קרובים עם קטר, מה שמאפשר לה להשתמש בו כמנוף להשפעה אזורית, ומכאן השותפות האידאולוגית ביניהם.[39] בשל קשריה עם שני הצדדים, קטר נתפסה כמתווכת המרכזית בין ישראל לחמאס, אף שיחסי ישראל-קטר נותרו מתוחים. במסגרת תיווכה, סיפקה קטר סיוע הומניטרי, כולל אספקת דלק וכספים לרצועת עזה,[41] ושיחקה תפקיד מרכזי בגיבוש העסקה הגדולה ביותר לשחרור חטופים ישראלים, שנחתמה ב-19 בינואר 2025, ובשמירה על תנאי ההסכם. הצלחת התיווך חיזקה את מדיניות החוץ הקטרית, המבוססת על קשרים עם גורמים מנוגדים, וביססה את מעמדה האסטרטגי של קטר כשחקן דיפלומטי משמעותי.[42]

קטר רואה בחמאס כלי להשגת השפעה ברצועת עזה, ולפיכך מצב אידיאלי עבורה כולל את המשך שלטון התנועה בעזה תוך התאמות מסוימות ונוכחות צבאית ישראלית בנקודות מפתח ברצועה. עם היחלשות הציר האיראני, קטר (ביחד עם טורקיה) נותרה התומכת המרכזית של חמאס, מה שמאפשר לה למנף את השפעתה בזירה הפלסטינית ובאזור כולו.[40] בהתאם לכך, ישנן אינדיקציות כי גורמים קטרים בכירים יזמו את הוועידה הלאומית הפלסטינית, שמטרתה לצרף את חמאס ופלגים פלסטיניים נוספים לממשלת אחדות של הרשות הפלסטינית, במטרה לחזק את חמאס ולהגביר את השפעת קטר על עתיד הרשות הפלסטינית.

מטרה נוספת של הוועידה היא לאפשר לחמאס להשתלב בייצוג הרשמי של הפלסטינים בזירה הבינלאומית, להשפיע על סדר היום הפוליטי הפלסטיני, ולסכל את תוכניות ישראל ל"יום שאחרי" המלחמה בעזה. יוזמה זו עשויה להשפיע גם על המדיניות האמריקאית והישראלית כלפי הפלסטינים ולתרום לקידום קו מדיני פלסטיני תקיף יותר כלפי ישראל, בניגוד לגישת הרשות הפלסטינית בעקבות הסכמי אוסלו. כך קטר מפעילה לחץ על ארצות הברית וישראל בנוגע לתוכניות של "היום שאחרי" בעזה.[43]

לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר הפעילה קטר לחץ דיפלומטי על ישראל, בעיקר בדרכים עקיפות. דוגמאות לכך כוללות את שיתוף הפעולה עם דרום אפריקה, חיזוק הקשרים עם איראן, ויוזמת הוועידה הלאומית הפלסטינית המוזכרת. היחסים בין קטר לדרום אפריקה התהדקו בעשור האחרון, וב-15 בנובמבר 2023 ערך נשיא דרום אפריקה ביקור רשמי בקטר, אשר נגע במגוון סוגיות אזרחיות ובסוגיות אינטרסים משותפים, בדגש על ה"התפתחויות האחרונות בשטחים הפלסטיניים הכבושים והמאמצים הדיפלומטיים האזוריים והבינ"ל [להביא] להפסקת אש מיידית". במסגרת הביקור הודיע הנשיא כי מדינתו תפנה לבית הדין הפלילי בהאג נגד ישראל באשמת "פשעי מלחמה" וכי יחד עם מדינתו, קטר מגנה את פעולותיה של ישראל. בנוסף, בדצמבר 2023 נפגש השגריר הקטרי בהולנד עם התובע הכללי ונשיא בית הדין הבינלאומי בהאג לדיון בהסלמה ברצועת עזה.[44]

ב-2 באוקטובר 2024, יום לאחר מתקפת הטילים האיראנית על ישראל, ביקר נשיא איראן בקטר. במהלך הביקור הכריז אמיר קטר על הידוק הקשרים עם איראן בתחומים אזרחיים וביטחוניים, בדגש על רצועת עזה ולבנון. במסגרת הביקור נחתמו הסכמים לחיזוק שיתוף הפעולה, ונקבע כי אמיר קטר יוזמן לאיראן להמשך התיאום בין המדינות. בנוסף, נשיא איראן נפגש עם בכירי חמאס, ששיבחו יחד את פעולות הארגון נגד ישראל. במסגרת זו, שימשה קטר זירה לפעילות דיפלומטית איראנית אנטי-ישראלית.[45]

באופן רשמי, קטר נמנעת מנקיטת צעדים ישירים נגד ישראל, אך מחזקת את קשריה עם מדינות וגורמים הפועלים נגדה. לחצים עקיפים אלו באים לידי ביטוי בביקור נשיא דרום אפריקה בסמוך להגשת התביעה בהאג, בביקור נשיא איראן יום לאחר מתקפת הטילים על ישראל, בתמיכה בחמאס ובארגוני סטודנטים בארה" המוחים נגד ישראל.

בנוסף לכך, גורמים רשמיים וסמי-רשמיים בקטר נקטו עמדות ביקורתיות חריפות נגד ישראל לאחר ה-7 באוקטובר. עם פרוץ המלחמה האשים משרד החוץ הקטרי את ישראל בהסלמה, ועיתונים המזוהים עם השלטון שיבחו את פעולת חמאס.[46] במהלך שנת הלחימה הראשונה המשיכו כלי תקשורת קטריים, רשמיים ולא רשמיים, להלל את פעולות חמאס ולהציגן כאירועים היסטוריים משמעותיים מאוד.[47] דמות בולטת במתקפות אלה היא השייחה מוזא, אימו של אמיר קטר, המחזיקה בתפקידים בכירים בתחומי החינוך במדינה. מוזא, שגילתה תמיכה בפלסטינים גם לפני המתקפה, החריפה את עמדותיה האנטי-ישראליות לאחר ה-7 באוקטובר, ואף הביעה תמיכה בהשמדת מדינת ישראל.[48]

פרסומים על מעורבות כסף קטרי בבחירות לכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2013 טענו כלי תקשורת ערביים שציפי לבני האשימה את נתניהו בקבלת כספים למערכת הבחירות מקטר[49][50]. בשנת 2021, נכללו בין מסמכים קטריים שהודלפו, חמישה מסמכים בסיווג סודי הכוללים תכתובות בין ראשי השלטון הקטרי שעוסקים בכוונה להעביר כספים במזומן לאביגדור ליברמן ולבנימין נתניהו מאמיר קטר, לקראת הבחירות לכנסת ב-2013 וב-2018[51]. המסמכים הם הוראה להעביר את הכסף והודאה של הבנק שהכסף הועבר למשרד הרלוונטי בקטאר. אין במסמכים כל אינדיקציה שהכסף הועבר בפועל[52]. פרסומים אלו עוררו שמועות בישראל אך לא זכו להתייחסויות בולטות בכלי התקשורת הרשמיים. בסוף שנת 2023 נשאל נתניהו על הנושא במסיבת עיתונאים והתייחס אליו: "שקר מוחלט. לא היה ולא נברא, אני מתפלא על אנשים שמתייחסים לזה אפילו ברצינות. זו בדיחה"[53].

תחקיר שביצע עורך הצינור העלה כי המסמכים מזויפים[54].

ביולי 2024, פרסם כרמון מסמכים חדשים שהגיעו מירדן ובהם ניסיונות של קטאר להעביר כספים דרך בנק בינלאומי בעמאן[55].

בספורט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 השתתפה לראשונה הטניסאית הישראלית שחר פאר בטורניר דוחה.

ב-2013 השתתפה לראשונה נבחרת ישראל בשחייה בתחרות גביע העולם בדוחה, והשחיינית הישראלית עמית עברי אף זכתה במדליית כסף. בעת טקס הענקת מדליות למנצחים, לצד שמה הופיע דגל חסר צבע במקום דגל ישראל. כחודש לאחר מכן יו"ר איגוד הכדוריד של ישראל השתתף בקונגרס איגוד הכדוריד העולמי בדוחה ודגל ישראל לא היה נוכח בקונגרס[56]. דובר של קטר אמר כי אם נבחרת ישראל בכדורגל תעפיל לטורניר גביע העולם בשנת 2022, שייערך במדינה, הנבחרת תוכל לקחת בו חלק, על אף ניתוק היחסים בין שתי המדינות. ביוני 2015 נפגשו בכיר באיגוד הכדורסל הישראלי ויושב ראש הוועד האולימפי של קטר[57].

ב-9 ביוני 2022 הודיע שר החוץ יאיר לפיד כי ישראלים יוכלו להיכנס לקטר במהלך מונדיאל 2022 ולצפות במשחקים על פי סיכום עם פיפ"א.

ב-10 בנובמבר 2022 פורסם כי יופעלו לראשונה טיסות ישירות מישראל לנמל התעופה הבין-לאומי חמד שבדוחה[58]. טיסות אלה יופעלו לרגל המונדיאל בקטר על ידי חברת "Tus Airways" הקפריסאית. ב-20 בנובמבר המריאה הטיסה המסחרית הראשונה בהיסטוריה מתל אביב לדוחה. הטיסה נמשכה כ-3 שעות ועליה כ-180 נוסעים. מנכ"ל חברת התעופה הודיע כי בסך הכול תוכננו 6 טיסות ישירות מישראל לקטר[59]. בינואר 2023 אישרה קטר את כניסת שחקניות נבחרת ישראל, אניטה דייב ויהלי אשוש, לטורניר כדורעף חופים בקטר[60]. עם זאת, בנובמבר של אותה השנה, נאסר על ישראלים להגיע לצפות באליפות העולם בשחייה שנערכה במדינה[61].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטלים:
פורטל ישראל
פורטל המזרח התיכון

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–קטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קטאר הפסיקה קשר הדואר עם ישראל, חרות, 27 ביולי 1960
  2. ^ א. טבק, כווית מציעה לאסור על ישראל להשתתף בטורנירים אסייניים, מעריב, 19 באוגוסט 1974
  3. ^ שרה ליבוביץ-דר, מופע הגז של רבקה מארק, באתר הארץ, 12 במרץ 2002
  4. ^ אורה קורן, ‏בכל זאת ועידת קהיר, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1996
  5. ^ אורה קורן, קטאר, ‏קטאר ממתינה לתשובה סופית מישראל בנושא פרוייקט יבוא הגז הטבעי מהנסיכות, באתר גלובס, 11 בנובמבר 1996
  6. ^ 1 2 אבי יששכרוף, אמיר קטאר: ישראל צריכה לדבר עם חמאס, באתר הארץ, 30 בינואר 2007
  7. ^ ביקורת על ישראל בהודעת הנעילה של ועידת קטאר: שטחים תמורת שלום, באתר גלובס, 19 בנובמבר 1997
  8. ^ אורה קורן, ‏מנסים לפרוץ דרך למפרץ, באתר גלובס, 17 ביוני 1997
  9. ^ ג'קי חורי, הקטארים ביקרו בדוחה, באתר הארץ, 27 באפריל 2007
  10. ^ יצחק בן חורין, ניו יורק, פגישה מחוץ ללו"ז: לבני נפגשה עם אמיר קטאר, באתר ynet, 25 בספטמבר 2007
  11. ^ ניר יהב‏, "ציפי לבני תיפגש עם בכירים סורים בקטאר", באתר וואלה, 8 באפריל 2008
  12. ^ ברק רביד, קטאר ניתקה יחסים, ישראל בתגובה מקשה על אל-ג'זירה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
  13. ^ פנחס וולף‏, בישראל מגיבים בחיוב להצעת עומאן וקטאר, באתר וואלה, 14 באוגוסט 2009
  14. ^ סוכנויות הידיעות, ‏דיווח: "מטוסי קרב של ישראל נחתו בקטאר", באתר ‏מאקו‏, 29 ביולי 2011
  15. ^ יאסר עוקבי, ‏מקור ישראלי לסעודים: קטאר העבירה 35 מיליון דולר לחיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 26 בנובמבר 2017
  16. ^ לי-אור אברבך, ‏ארדן: להסיר את שידורי אל-ג'זירה בישראל בשל הסתה חמורה, באתר גלובס, 22 ביולי 2014
    אתר למנויים בלבד אמיתי זיו, סגירת אל-ג'זירה בישראל היא אווילית, באתר TheMarker‏, 22 ביולי 2014
  17. ^ שחר קליימן, "דוחא לא תנרמל את יחסיה עם ישראל", באתר ישראל היום, 15 בספטמבר 2020
  18. ^ דני זקן, ‏חשיפת גלובס: הסכם יהלומים חשאי מקרב את ישראל וקטאר לכינון יחסים רשמיים, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2021
  19. ^ קמפיין מקורבי רה"מ לטובת קטאר, והמסמכים: "להדגיש - היא פועלת למען שלום", באתר ynet, 28 בנובמבר 2024
  20. ^ עופר חדד, ‏בזמן שרה"מ תקף אותה בפומבי: אלי פלדשטיין פעל לשיפור תדמית קטאר | פרסום ראשון, באתר ‏מאקו‏, 10 בפברואר 2025
  21. ^ קטאר: "מתקני הגרעין של ישראל צריכים להיות תחת הפיקוח של סבא"א", באתר ynet, 8 במרץ 2025
  22. ^ Qatar Calls for Bringing All Israeli Nuclear Facilities Under IAEA Safeguards, mofa.gov.qa
  23. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, באישור ישראל: קטאר העבירה לעזה יותר ממיליארד דולר מאז 2012, באתר הארץ, 10 בפברואר 2019
  24. ^ אבי יששכרוף ועמוס הראל, שליט קטאר יבקר מחר בעזה ל-6 שעות, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2012
    אבי יששכרוף, הנייה: ביקור שליט קטאר בעזה מוכיח שנשבר המצור, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2012
  25. ^ ניצן קידר, באישור נתניהו: מיליוני דולרים לחמאס, באתר ערוץ 7, ‏6 בדצמבר 2018
  26. ^ העברת הכספים לעזה: מימין ומשמאל מתקפה על נתניהו, באתר "סרוגים", 17 ביוני 2019
  27. ^ אתר למנויים בלבד יהודה נוריאל, נתניהו טוב לחמאס, באתר "ידיעות אחרונות", 28 במרץ 2019
  28. ^ 1 2 3 ירון אברהם, ‏כסף תמורת שקט: מכתבי הבקשה של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן והצמרת המדינית לבכירי קטאר, באתר ‏מאקו‏, 2 במאי 2024
  29. ^ "Israel permits second tranche of Qatari payment to Gazan workers". Irish Times.
  30. ^ טל שלו‏, נתניהו על העברת הכספים מקטאר: "ברגע זה - זהו הצעד הנכון", באתר וואלה, 11 בנובמבר 2018
  31. ^ Yaari, Michal (במרץ 2020). "Israel and Qatar: relations nurtured by the Palestinian issue" (PDF). mitvim.org.il. p. 8. נבדק ב-9 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Zaken, Danny (25 בדצמבר 2021). "Qatar, Israel reach agreement on diamond trade - Al-Monitor: Independent, trusted coverage of the Middle East". www.al-monitor.com (באנגלית). נבדק ב-2022-12-09. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, במערכת הביטחון מבקרים את הקריאה להקפיא את העברת הכסף הקטארי לרצועה, באתר הארץ, 7 בינואר 2019
  34. ^ טל שלו‏, ברקע דיוני ההסדרה: הנסיעה החשאית של ראש המוסד ואלוף פיקוד דרום לקטאר, באתר וואלה, 22 בפברואר 2020
  35. ^ 1 2 יקי אדמקר, טל שלו‏, ליברמן: השימוש בצנזורה - פוליטי; נתניהו: פגיעה בביטחון כדי להוריד את הליכוד, באתר וואלה, 23 בפברואר 2020
  36. ^ דין ברנדשטטר, תחקיר בארה"ב: לפיד תמך בפרויקט התשתיות במעורבות קטאר בעזה, באתר עכשיו 14
  37. ^ יוני בן מנחם, קטאר מנסה להתנער מתמיכתה בטרור, באתר זמן ישראל, 20 בספטמבר 2022
  38. ^ חזי סימנטוב, הפגישה החשאית של כוכבי עם רמטכ"ל צבא קטאר: דנו בשיתוף פעולה נגד איראן, באתר חדשות 13, 11 במרץ 2022
  39. ^ 1 2 How has Qatar emerged as the leading regional mediator? - Kan English, omny.fm
  40. ^ 1 2 Qatar’s Adroit Post-October 7 Diplomacy, Arab Gulf States Institute in Washington, ‏2025-01-15 (באנגלית אמריקאית)
  41. ^ What's Qatar's role in the Israel-Hamas negotiations?, globalaffairs.org (באנגלית)
  42. ^ thomasbeard, Qatar plays key role in Israel-Hamas ceasefire deal, Economist Intelligence Unit, ‏2025-01-31 (באנגלית בריטית)
  43. ^ "הוועידה הלאומית הפלסטינית" – יוזמה קטרית לשילוב ארגון הטרור חמאס במסגרת אש"ף, באתר ממרי
  44. ^ המאבק הדיפלומטי של דרום אפריקה נגד ישראל – בשירות חמאס ובתיאום עם קטר, באתר ממרי, ‏19/01/2024
  45. ^ בצל העימות בין ישראל ואיראן – קטר מתייצבת לצד איראן ומטפחת קשריה עמה, באתר ממרי
  46. ^ קטר והעיתונות הקטרית: תמיכה מוחלטת במתקפת הטרור של חמאס והטלת האחריות על ישראל, באתר ממרי
  47. ^ מאמרים ביומונים קטרים ממסדיים ממשיכים לשבח את מתקפת ה-7 באוקטובר - מעשה גבורה היסטורי שהציל את האומה, באתר ממרי, ‏05/12/2024
  48. ^ [https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6319 אשת האחים המוסלמים לובשת פראדה: הפעילות האסלאמיסטית הענפה של השיח'ה מוזה אמו של אמיר קטר, ותמיכתה בטרור אסלאמי, אנטישמיות, האח"ס וחמאס], באתר ממרי, ‏16/01/2025
  49. ^ Islamtimes, Islamtimes, ‏28 בינואר 2013
  50. ^ אריק גרינשטיין, עלה ברשת: לבני – קטאר מימנה את קמפיין נתניהו, באתר מידה, 23 בינואר 2013
  51. ^ The "RAVEN project“ - מקור המכתבים המודלפים של השלטון הקטרי, באתר ממרי
  52. ^ Qatar connection : Benjamin Netanyahu, le très cher ami israélien. Blast, 11 October 2021
  53. ^ שידור חי: ראש הממשלה נתניהו מקיים מסיבת עיתונאים, נבדק ב-2024-05-26
  54. ^ Facebook, www.facebook.com
  55. ^ אתר למנויים בלבד יוסי מלמן, מסמכים ירדניים חדשים מעוררים את הצורך האקוטי בבדיקת החשדות נגד נתניהו, באתר הארץ, 9 ביולי 2024
  56. ^ ynet ספורט, הדגל הישראלי שוב נעלם בקטאר, באתר ynet, 28 באוקטובר 2013
  57. ^ ישראל וקטאר עשויות לשתף פעולה בכדורסל, 6 ביוני 2015
  58. ^ לראשונה אי פעם: טיסות ישירות לקטאר בזמן המונדיאל, באתר ynet, 10 בנובמבר 2022
  59. ^ היסטוריה: הטיסה המסחרית הראשונה מישראל לקטאר המריאה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2022
  60. ^ נרי וייס, קטאר תאפשר לשחקניות נבחרת ישראל להתחרות, באתר ערוץ 7, 23 בינואר 2023
  61. ^ אורן אהרוני, אליפות העולם בשחייה: קטאר לא תאפשר כניסה לישראלים, באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2023