יצחק מאיר אלתר

	יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.

אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המונח "חידושי הרי"ם" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו חידושי הרי"ם (פירושונים).

רבי יצחק מאיר אלתר מגור

קברו של רבי יצחק מאיר אלתר בעיר גורה קלוואריה שבפולין. (לצדו קבור נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר.)
לידה	1799 תקנ"ט ממלכת הבסבורג מגנושב, גליציה המערבית
פטירה	10 במרץ 1866 (בגיל 67 בערך) כ"ג באדר תרכ"ו האימפריה הרוסית (1858–1883) גורה קלוואריה, האימפריה הרוסית
כינוי	"החידושי הרי"ם"
מקום קבורה	פולין גורה קלוואריה, פולין
מקום פעילות	ורשה, גורה קלוואריה
תקופת הפעילות	? – 10 במרץ 1866
רבותיו	רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, רבי שמחה בונים בונהרד מפשיסחה, רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק
תלמידיו	חנוך הניך הכהן לוין
חיבוריו	חידושי הרי"ם
אב	הרב ישראל רוטנברג
צאצאים	רבי אברהם מרדכי אלתר
אדמו"ר מגור ? – 10 במרץ 1866, כ"ג באדר תרכ"ו רבי חנוך הניך הכהן לוין ←
רבי יהודה אריה ליב אלתר ←
תפקידים נוספים	אדמו"ר

רבי יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספרים חידושי הרי"ם.

קורות חייו

נולד להרב ישראל רוטנברג^[1][2] ולאשתו השנייה חיה שרה הלוי,^[3] בעיירה מגנישוב פולין, ונקרא בשם מאיר על פי הבטחתו של המגיד מקוז'ניץ שעתיד להאיר עיניהם של ישראל, ויצחק על שם רבו רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעל הקדושת לוי^[4] אביו היה רב המקום ובן למשפחת רבנים המיוחסת למהר"ם מרוטנבורג והב"ח ומחסידי המגיד מקוז'ניץ^[5] אמו, מגזע המהרש"ל ובעל המגלה עמוקות,^[6] גדלה כיתומה מאב ואם בביתו של המגיד מקוז'ניץ.^[7] רבי יצחק מאיר נאלץ לשנות את שם משפחתו לשם "אלתר" בגלל החשד להשתתפותו במרד נובמבר, אולם לפי מקורות במשפחתו החלפת השם היה בזמן גזירת הלבוש ה'תר"ו-ה'תרי"ג^[8][9] משום כך גם נמנע מינויו כרב בוורשה בשנת 1843^{[דרוש מקור]}, והוא מונה רק ב-1852^{[דרוש מקור]}.^[10]

אמו מרת חיה שרה הייתה נוהגת לקחת אותו למגיד בקוז'ניץ שהרבה להשתעשע בו, בהמשך למד עם נכדו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא שהתפרסם "כשרף ממוגלניצא". בהיותו בן שבע ביקר אצל היהודי הקדוש ושוחח עמו בדברי תורה במשך שעות.^[11] בראש חודש אדר ה'תקס"ח (1808) בהיותו בן תשע שנים נערכו בוורשא אירוסיו עם מרת פייגא בתו של החסיד הנגיד רבי משה ליפשיץ (המכונה רבי משה חלפן)^[12] (שהיה גם חמיו בזיווג שני של הרבי מקוצק), כאשר את מרבית זמנו מאירוסיו עד לנשואיו עשה בקוז'ניץ והתפרסם כעילוי ממגנישוב. לפי בקשתו חותנו רבי משה ליפשיץ (חלפן) נערכה החתונה בוורשה ביום ב' ראש חודש חשון ה'תקע"ב (1811).לאחר החתונה לפי בקשתו של המגיד עבר לקוז'ניץ להיות במחיצתו, לאחר שלושה חודשים לפי בקשת חותנו חזר לוורשה.^[13]

קודם נסיעתו לווארשא על החתונה פקד עליו המגיד שלושה דברים. א'. שלא יעבור עליו שום יום מבלי שיחדש מה בלימוד; ב'. שיתפלל ביחידות; ג'. שילמוד בעיון ושקידה רבה ספר בעל המאור ויתאמץ לתרץ ההשגות אשר השיג עליו הרמב"ן בספר מלחמת השם,^[14] בערוב ימיו אמר "שני הדברים הראשונים עלו לי בנקל-השלישי נאלץ לעמול קשות כדי לקיימו"^[15] כי כמה פעמים היה רואה שהרמב"ן צדק בהשגותיו^[16]

העילוי של ורשה

בוורשה נשא ונתן בהלכה עם מופלגי תורה בהם רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא, רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי, ובעיקר עם רבה של ורשא רבי שלמה זלמן ליפשיץ. למד אצל רבי אריה לייב צינץ מפלוצק (המפורסם בשם רבי לייבוש חריף) ויצא לו שם של כעילוי של וורשא^[17] לאחר זמן קצר חדל להשתתף בשעוריו של רבי לייב צינץ כי לא מצאה סיפוק בפלפולים החריפים אשר לדעתו עלולים לפעמים להטות את האדם מדרך האמת.^[18] בטרם מלאו לו עשרים פתח בביתו ישיבה לצעירים מופלגים בו למדו תלמידים מפולין בהם בנים של המתנגדים הגדולים לחסידות, בהשפעתו הפכו לחסידי פשיסחא וקוצק. גם אחרי התחלת הנהגתו אף שאלפים השכימו לפתחו מסר את שיעוריו עם התלמידים כסדרן מדי יום^[19]

בשנים הראשונות בוורשה נהג להתפלל וללמוד בבית מדרשם של של חסידי קוז'ניץ והיה נוסע אתם אל המגיד ולאחר פטירתו בשנת ה'תקע"ה לבנו רבי משה אליקים בריעה, בעקבות הכבוד שקיבל בקוז'ניץ אמר כי הוא זקוק לרבי שינקר גידיו ולא שינשק לי בראשי, והחליט לחדול מנסיעותיו לקוז'ניץ^[20]חסידי פשיסחא בוורשה וגדולי התלמדים פעלו לעשות רצון רבם להשפיע עליו להצטרף לחבורתם אך חשש להקפדה מצד קוז'ניץ מאחר שהשנאה על חסידי פשיסחא ורבם הייתה גדולה, הצטרפותו לחסידי פשיסחא העצימה את ההתנגדות, אך הוא לא התחשב בהקפדתו של רבי משה מקוז'ניץ ואמר כי האמת יקרה לו מכל ויודע את דרכו,^[21] מהקפדה זו כפי המסופר שיכל בחייו שלושה עשר ילדים ולפי גרסה אחרת שבע עשר^[22] אולם יש פקפוקים גדולים על מספר הילדים שנפטרו היות ואין תיעוד על תאריכי לידות, שמות, קברים, ופרטים נוספים, הרב ד"ר יצחק אלפסי (חוקר חסידות) מכחיש את כל הסיפור.^[23]

החתונה באוסטילה

בשלהי ה'תקפ"א - התקבצו אדמו"רים מגדולי החסידות לחתונה הגדולה שהתקימה באוסטילה^[24]. המתנגדים לדרכה של חסידות פשיסחא פעלו להשיג הסכמת האדמו"רים ובראשם הרבי מאפטא להחרים את חסידות פשיסחא והעומד בראשה, ופעלו לקבל גם את הסכמתו של הרבי מאפטה שהתנגד לחסידות פשיסחא, אולם לא יוציא פסק דין מבלי לשמוע את הצד השני, המתנגדים יזמו שהרבי מפשסיחא יוזמן לחתונה וכך יצליחו במשימתם להחרימו, תלמידיו ובראשם רבי מנחם מנדל מטומשוב חששו מפגיעה בו והצליחו לעצור את נסיעתו, במקומו יצאה משלחת של ארבעה מתלמידיו ובראשם את רבי יצחק מאיר כגדול בתורה, במהלך הסעודה הוכיח רבי יצחק מאיר את גדלותו בתורה למרות היותו חסיד פשסיחא, טענות המתנגדים נסתתמו והרבי מאפטא יצא בריקוד עם רבי יצחק מאיר^[25].

אחר פטירתו של של רבי שמחה בונים מפשיסחה קיבל את רבי מנחם מנדל מקוצק כרבו, ואמר; "ראיתי להבת אש אמיתית כפפתי עצמי תחתיה שלושים ושתים שנה"^[26] לאחר פטירת הרבי מקוצק הסכימו רוב חסידי קוצק לקבל עליהם מרותו של רבי יצחק מאיר ולהסתופף בצלו בהם היו גדולי התלמידים ושני בניו של הרבי מקוצק רבי בנימין ורבי משה ירוחם ושני חתניו רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב ורבי דב זאב הכהן רפפורט, רבה של קוצק, בתחילת הנהגתו אמר; "רבי בונם מפשיסחא הנהיג את העולם באהבה, הרבי מקאצק הנהיגם ביראה, ואני מנהיגם בתורה"^[27]. כאשר נתרבו החסידים בדירתו בוורשה ברחוב קרוכלנה נרכש על ידי החסידים בנין ברחוב זשעלאזנא (הברזל) 57^[28] אתו הרחיבו ובנו קומה נוספת לשם עבר להתגורר.^[29]אחרי התרבותם של בני הנעורים והאברכים שהגיעו לוורשה שמעו מפיו כי העיר הגדולה עלולה להשפיע לרעה על אברכים צעירים השוהים בה והביע רצונו לעבור לעיר קטנה, הוא העדיף את העירה גור הסמוכה לוורשה על פני קהילות חשובות שהציעו לו את משרת הרבנות, בחודש אייר ה'תרי"ט יצאה אליו משלחת עם כתב הרבנות וכעבור תקופה קצרה עקר מוארשה לגור^[30].

שנים עמל בחיבור ארוך על שו"ע חו"מ ונחשב אצלו יותר מכל החיבורים שחיבר כי התאמץ להעמיד דברי הראשונים ליישב את הקושיות שהקשה עליהם הש"ך לאחר שהראה את הכתבים לרבי מקוצק, עיין בו זמן רב ואמר לי כי הוא חושש באם יודפס ייטב בעיני הלומדים, והדיינים יפסקו ממנו ויעזבו את הלימוד בספר הש"ך^[31], ולכן יש לבערו מן העולם, כאשר שמע את הדברים אמר החיבור חשוב אצלו יותר מכל החיבורים, אבל אני מבטל דעתי מפני דעתו של הרבי מקוצק ושרף את הכתבים. למחרת אמר הרבי מקוצק לחסיד מאיר לאנדשטיין "תדע כי אור תורתו מתחיל לזרוח ויאיר כל העולם בחכמת תורתו, כי חידושיו יתקבלו בכל העולם^[32].

גידל את נכדו רבי יהודה ליב, בעל ה"שפת אמת", שהיה לאדמו"ר ארבע שנים לאחר פטירתו. כמו כן גידל את נכדו מבתו צענא פעסיל, רבי פינחס מנחם אלעזר יוסטמן, בעל ה"שפתי צדיק", שנלקח כחתן אצל דודו רבי אברהם מרדכי, ולאחר פטירת גיסו ה"שפת אמת" נהג באדמורות בפילץ. היה מגדולי הפוסקים בדורו.

גזירת הלבוש

בנוסף לגדולתו בתורה, התפרסם רבי יצחק מאיר כעסקן, שהשתדל רבות לטובת יהודי פולין, הוא נסע רבות לערי השלטון ברוסיה יחד עם רעו רבי יצחק מוורקא, ונפגש עם אנשי ממשל רבים. בימי גזירת הלבוש של המושל איוואן פסקביץ' (החל מ-1846), שכפה על היהודים להמיר את ביגודם המסורתי, התנגד בתוקף לגזירה ופעל לביטולה.^[33] ב-19 בנובמבר 1848 חתם על קריאה לציית להוראות הממשל, אולם על פי נוסח המכתב והעובדה שנכתב בשפה הפולנית שלא הייתה נפוצה אצל היהודים ברור כי חתימתו נועדה לרצות את השלטונות^[34] וכי הייתה זו כניעה למראית עין בלבד.^[35] מחוץ לוורשא עיר מגוריו שרר בלבול מהי דעתו בנושא והתפרסמו שמועות סותרות^[34]. בפועל, הצו התמסמס מאחר שהיה בלתי-ניתן לאכיפה, וניתנה ליהודים אפשרות לבחור בין לבוש המערב ולקצץ את הזקן והפאות, או ללכת בלבוש של סוחרי רוסיה שהיה חריג דיו בסביבה הפולנית וקרוב לסגנונם המסורתי של הציבור החסידי ויכלו לגדל זקן ופאות.^[36] מאוחר הרבה יותר הופץ סיפור^[37] לפיו נאסר ב- ה'תרי"א 1851 בשל סירוב להיענות לדרישות המושל ושוחרר לאחר הפגנות רחוב המוניות שהביאו גם לביטול הפקודה; מאחר שמאורע כזה לא מופיע כלל ברשומות והצו נותר על כנו וחודש ב-ה'תרי"ג 1853, הסיק ההיסטוריון גלן דיינר שמדובר בבדותא.^[38]

רבנות ורשה

לאחר פטירתו של רבי שלמה זלמן ליפשיץ בשנת ה'תקצ"ט (1838) הגיעו משלחות לרבי יצחק מאיר שיסכים לקבל את הרבנות של ורשה וביקשו ממנו שיסכים להצגת מועמדתו ובחירתו הייתה מובטחת למרות שרוב פרנסי הקהילה היו מחוגי המתנגדים והמשכילים אך הוא סירב. בישיבת טובי העיר לבחירת הרב שבו השתתף תמך ברבי חיים דוידזון שנבחר פה אחד. לאחר פטירתו בחודש אדר ה'תרי"ד (1854) הגיעו עשרות משלחות להציע לו את הרבנות מחשש כי המשכילים יצליחו להביא רב כדי להבאיש את החסידים אך הוא סירב להצעות דעתו הכריעה בבחירה וחברי הוועד שלחו כתב רבנות לרבי דב בעריש מייזליש רבה של קראקא כאשר בראש מופיע חתימתו של רבי יצחק מאיר.^[39]

מחלוקת דפוס סלאוויטא

במחלוקת בין דפוס סלאוויטא לדפוס ראם בווילנא, צידד במדפיסי סלאוויטא, אף שרבנים גדולים שתקו מפני כבודו של רבי עקיבא איגר ולא ענו, ולמרות ידידותו עם בנו רבי שלמה איגר שלח מכתב^[40] בנושא לרבי עקיבא איגר בהם חלק על דעתו^[41].

היה נשיא קופת רבי מאיר בעל הנס - כולל פולין, ופעל רבות למען תושבי ארץ ישראל^[42]. העריך מאוד את הלימוד בעיון, אך לא זנח את הבקיאות ודרש מתלמידיו לדעת לפחות עשרים דפים מן התלמוד לימוד בעל פה.^[43]

נפטר בכ"ג באדר ה'תרכ"ו, בעיר גור שבפולין, ונקבר באהל בבית הקברות המקומי, לימים נקבר לצדו נכדו השפת אמת האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות גור.

על שמו נוסדו ישיבות חידושי הרי"ם של חסידות גור בתל אביב ובבני ברק.

תקופת חייו של הרב יצחק מאיר אלתר על ציר הזמן
ציר הזמן

חיים אישיים ומשפחה

• בנו רבי אברהם מרדכי אלתר (18 בפברואר 1816, מוצאי שבת י"ט בשבט תקע"ו - 11 באוגוסט 1855, שבת כ"ז באב תרט"ו. היה מגדולי חסידי קוצק ומחותן עם הרבי. בנו של הרבי, רבי בנימין מקוצק היה חתנו.^[44]).
  • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו בת הרב יוסף מוורקה: רייצא אשת הרב אהרן פנחס תאומים מגור (אבי הרב יעקב משה תאומים אב"ד נאווידוואר).
  • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו אסתר בת הרב העניך לנדשטיין: דבורה מלכה אשת הרב יצחק (בן הרב גבריאל) בוימגאלד מגדולי חסידי וורקא, פרומטשא אשת רבי בנימין בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי יהודה אריה לייב בעל השפת אמת והענדל לאה אשת בן דודה רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ.
  • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו חוה: הרב אליהו יוסף מביאלה, הרב שמעון חיים מוורשה (נפטר 10 בנובמבר 1879, כ"ד במרחשוון ה'תמ"ר) (בתו יוכבד, היא אימו של החסיד ר' נתן לובארט) הרב שלמה מוורשה (בנו משה, הוא אביו של אליעזר ליפמן אלתר).
• בתו צענא פעסיל אשת הרב בנימין אליעזר יוסטמן אביו של רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ.
• בתו הדס אשת הרב שמואל זנוויל בראדער.
• בתו אסתר אשת הרב ישראל מאיר הכהן מביאלה (בנו של הרב הירצל מביאלה, מגדולי חסידי קוצק).

תלמידים בולטים

• רבי חנוך הניך מאלכסנדר, ממלא מקומו
• רבי שמואל משינווה מחבר הספר רמתים צופים
• רבי אברהם מסוכטשוב,האדמו"ר מסוכוטשוב מחבר הספרים "אגלי טל" ו"אבני נזר"
• רבי יצחק פייגנבוים, ראב"ד ורשה
• רבי ברוך שפירא, האדמו"ר מצ'יז'ב.
• רבי זאב וולף לנדא האדמו"ר מסטריקוב, בנו של רבי אברהם מטשכנוב.
• רבי אברהם לייב מבראק מחבר הספר "איל מלואים"
• רבי אברהם רבינוביץ האדמו"ר פוריסוב נכדו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא.
• רבי בן ציון מאוסטרובה ממעתיקי השמועה בדור לפני השואה
• רבי אלעזר הכהן מפולטוסק (חתנו של רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט"), מחבר חידושי מהרא"ך.
• רבי יחיאל מאיר מגוסטינין
• רבי בנימין מורגנשטרן, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק
• רבי משה ירוחם מורגנשטרן, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק
• רבי צבי הירש ליבל (המכונה רבי הירש טומושובר) 'נאמן ביתו' של האדמו"ר מקוצק.
• רבי שאול משה זילברמן, רבה של ויירושוב, ראב"ד לודז' ובסוף ימיו בתל אביב.

חיבוריו

• חידושי הרי"ם (רי"מ: רבי יצחק מאיר) על התלמוד
• חידושי הרי"ם על סדר השולחן ערוך (מלבד לחלק אורח חיים)
• חידושי הרי"ם על התורה - ירושלים, תשמ"ה, באתר HebrewBooks
• שו"ת הרי"ם - שאלות ותשובות בשלושה חלקי השולחן ערוך: אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. בסוף הספר נדפסו חידושיו על מסכת שבועות. יזופוב, תרכ"ז, באתר HebrewBooks
• ספר הזכות - חיבור קצר על סדר התורה. שם הספר ניתן לדבריו משום "שעל פי רוב הוא לימוד זכות, וגם שיהיה לי לזכות לפני השי"ת". פיטרקוב, תרפ"ג, באתר HebrewBooks
  בשנת ה'תש"פ יצאה לאור מהדורה חדשה עם תוספות על ידי מכון "פאר מקדושים" בבני ברק.

בשנת ה'תשכ"ה לוקטו על ידי נכדו הרב יהודה אריה לייב לוין מאמריו על התורה, מועדים וליקוטים ויצאו לאור בשם "חידושי הרי"מ על התורה. בשנת תש"ע נערכו מחדש על ידי הרב משה בצלאל אלטר דברי תורתו על התורה בשני כרכים מורחבים בשם "ליקוטי הרי"מ", וכן על התלמוד בבלי ושולחן ערוך. בשנת ה'תשע"ב הוציא הרב דוד וידסלבסקי את הספרים "אמרי הרי"מ" על התורה והמועדים (6 כרכים).

לקריאה נוספת

• אברהם ישכר בנימין אליהו אלטר, מאיר עיני הגולה, באתר אוצר החכמה
• הרב ד"ר יצחק אלפסי, גור, תולדות חסידי גור, מהדורה ראשונה ה'תשי"ד 1954; מהדורה שנייה 1978
• תפארת שבתפארת - מאת הרב ד"ר יצחק אלפסי
• הרב אהרן סורסקי, האדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"ם, חלק ראשון, ה'תשמ"ו, עמ' לד-ע.
• מאור הגולה - מאת הרב יהודה לייב לוין מהדורה מחודשת ומתוקנת, ניו-יורק-ירושלים, ה'תשע"ו
• הרב מאיר שוורצמן, ואלה תולדות הרבי הראשון מגור, הוצאת נחליאל, ירושלים, ה'תשי"ח
• הרב ד"ר יצחק אלפסי (חוקר חסידות) הרבי מקוצק: תולדותיו, תלמידיו ותורתו, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ה'תשע"ג, עמ' 210-217
• הרב ישראל דנדרוביץ, על הדפסת חידושי הרי"ם וגור אריה, בתוך: אסופות, גיליון ז - אדר תש"ע, עמודים: 44-49.

קישורים חיצוניים

• יצחק מאיר מגור (בעל חידושי הרי"ם), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ספר חידושי הרי"מ, hebrewbooks
• מכתב השרף מקוצק להחידושי הרי"ם
• רבי יצחק מאיר אלתר בעל החידושי הרי"ם, באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
• ש. בן מנחם, מייסדה של חסידות גור, הצופה, 18 ביוני 1948

• ש. בן מנחם, (חלק שני), הצופה, 18 ביוני 1948

• יצחק מאיר אלטר (1799-1866), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. עליו ראו: דוד הלחמי, רבי ישראל ברבי מרדכי רוטנברג אב"ד מגנישוב, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רל"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
2. ראו בהרחבה עליו: הרב מאיר שוורצמן, ואלה תולדות הרבי הראשון מגור, פרקים ב-ה
3. R' Isaac Meir Alter of Ger, 1st Gerrer Rebbe, The Chidushei Hari"m's Family Tree, www.geni.com
4. מאיר עיני הגולה, חלק ראשון פיטריקוב ה'תרפ"ח עמוד 6 אות יד.
5. נפטר אייר ה'תקפ"ז
6. הרב מאיר שוורצמן, ואלה תולדות הרבי הראשון מגור ירושלים, תשי"ח, עמ' יד; הרב דוד אברהם מנדלבוים, ספר מזמור לתודה ירושלים, תשע"ט עמ' 249
7. מאיר עיני הגולה, מהדורה ראשונה, חלק ראשון פיטריקוב ה'תרפ"ח עמוד 4 אות ו
8. אברהם ישכר בנימין אלטר, מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות תג, עמ' 113
9. גם הסיפור כי הרבי מקוצק החליף את משפחתו מהלפרין למורגנשטרן בזמן המרד כותב רבי אהרן ישראל בורנשטיין "אין לגרסה זו כל יסוד", אלא אביו של הרבי מקוצק שינה את שם משפחתו,"מראה הדשא" עמ' קפט, וכן כותב פנחס זליג גליקסמן. דער קאצקער רבי, עמוד ז' ההערה ב
10. ערים ואמהות בישראל, חלק ג, ירושלים, תש"ח, עמ' 85-86.
11. הרב ד"ר יצחק אלפסי, גור, מהדורה שנייה 1978 עמוד 25
12. הרב יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה, ירושלים, ה'תשמ"א עמודים צז-ק
13. מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, פיטריקוב ה'תרפ"ח עמ' 11, אות מ-מו
14. מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, פיטריקוב עמ' 11, אות מב
15. הרב יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה ירושלים, ה'תשמ"ו, עמוד קצ
16. מאיר עיני הגולה, חלק ראשון,עמ' 12, אות מג
17. מאיר עיני הגולה, חלק ראשון עמ' 14, אות נ-נא
18. אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, כרך א' עמ' לח
19. הרב אברהם ישכר אליהו אלטר,מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות קז-קח, תקי; הרב יהודה אריה לייב לוין,מאור הגולה עמוד קס; הרב ד"ר יצחק אלפסי, הרבי מקוצק, שנת תשע"ג, עמוד 212
20. הרב יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה, עמ' קנו; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק א, עמ' מג-מד
21. מאיר עיני הגולה, חלק א, עמ' יב אות צד; הרב יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה, פרק 11 מקוז'ניץ לפשיסחא; הרב ד"ר יצחק אלפסי, גור, עמוד 39,
22. מאיר עיני הגולה, עמ' 8 הערה(א), אות קכב עמ' 35
23. הרבי מקוצק, מהדורה מתוקנת, סיון ה'תשע"ג, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, עמ' 212
24. ראו,הערך "החתונה הגדולה באוסטילה", באתר המכלול.
25. מאיר עיני הגולה, קלח-קסו, עמ' 39-49;הרב יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה, פרק ארבעה עשר, עמ' רג-ריח
26. מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות קצו; שמחה מורגנשטרן, אמת ואמונה-קאצק, מהדורת ה'תשפ"א
27. מאיר עיני הגולה, חלק שני, אות תפג
28. בשנות מלחמת העולם השנייה נחרבה הקומה העליונה, אולם קומת בית המדרש ודירת המגורם שרדו שנים רבות עד שנבנה במקום בנין רב קומות והמקום נחרב( בערל צישינסקי ימי מגורי, פרקי זיכרונות מימי קדם בגור, ה'תשע"ז עמ' 22
29. מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות תק-תקב
30. ר' בערל צישינסקי, ימי מגורי, פרקי זיכרונות מימי קדם בגור, ה'תשע"ז; מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות תקכט, עמ' 37
31. ראה אמת ואמונה קאצק מהדורת ה'תשפ"א עמ' תנ המצטט את ההסכמה לספר הש"ך על שו"ע חו"מ מהדורה קמא שנת ה'תכ"ג שניתנה על ידיי 'ועד ארבע ארצות' בלובלין שנת ה'תי"ד
32. מאיר עיני הגולה אות רסא מפי החסיד מאיר לאנדשטיין
33. יהודה אריה לייב לוין, בית קוצק - השרף, ירושלים תש"ע, עמ' ס"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
34. עמרם בלוי, "גדולי החסידות וגזרת המלבושים", בתוך: קובץ תורני היכל הבעש"ט, גליון י"ב, ניו יורק תשס"ו, עמ' קי"ט–ק"כ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
35. אברהם לוינסון, גזירת הלבוש, תולדות יהודי וארשה, עם עובד, תשי"ג
36. מאיר עיני הגולה, הוצאת אלתר ברגמן, תל אביב חלק שני, עמוד 82
37. מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות תיא-תיז
38. Glenn Dynner, The Garment of Torah: Clothing Decrees and the First Gerer Rebbe, עמ' 119.
39. הרב יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה, פרק 23 הרבנות בווארשא; מאיר עיני הגולה חלק ראשון, אות ריט עמ' 68, חלק שני אות תמז-תנה, עמ' 12-15; הרב ד"ר יצחק אלפסי, גור, מהדורה שנייה, עמ' 58-61
40. מאיר עיני הגולה, מכתבים (א), עמ' 105-108. המכתב נמסר לפרסום לעורכי הספר מאיר עיני הגולה על ידי רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, שכתב נכון לפרסמו בעריכת הספר, (מאור הגולה, עמ' רעז)
41. מאיר עיני הגולה, אות קפב, עמ' 56
42. מאיר עיני הגולה, הוצאת אלתר ברגמן, מלואים והוספות, עמ'82-83 תל אביב
43. שפתי צדיק, שבועות אות סא: "וכן היה דרכו (של רבי יצחק מאיר אלתר) להזהיר לכל אחד שישקוד במשניות או במסכת עד שיהיה שגור בפיו לכל הפחות כ' דפין גמרא" ומעין זה כתב בשו"ת רבי שאול משה סימן קטו.
44. נוסח מצבתו; עיני עוללה, אשר בעוונותי לוקח ממני, בני יחידי מחמד עיני, צדיק הוא השם נתן והשם לקח יהי שמו מבורך מעתה ועד עולם, איש יקר הרבני המופלא והמופלג אשר מעודו עסק בתורת השם, מורינו הרב רבי אברהם מרדכי זכרו לברכה תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, בן הרב רבי יצחק מאיר, נפטר ביום שבת קודש כ"ז באב תרט"ו לפרט קטן תהי נפשו צרורה בצרור החיים.