ישראל שלי
 | |
| פעילות | עשייה ציונית והסברה ישראלית |
|---|---|
| התאגדות | עמותה |
| מדינה |
 ישראל |
| מטה הארגון | ירושלים, ישראל |
| מייסדים | איילת שקד ונפתלי בנט |
| יושב ראש | שרה העצני-כהן |
| תקופת הפעילות | ה'תש"ע, 2010 – הווה |
| www.myisrael.org.il | |
  | |
ישראל שֶלִי היא עמותה ישראלית, המגדירה עצמה כתנועה לעשייה ציונית המשתייכת למחנה הלאומי. התנועה מקיימת הפגנות, פעולות מחאה, פועלת להפצת תכנים פרו-ישראליים ומגיבה על התבטאויות נגד מדינת ישראל ונגד חלקים בחברה הישראלית[1]. התנועה הוקמה בתחילת שנת 2010 על ידי איילת שקד ונפתלי בנט (לימים שרה בכירה וראש ממשלת ישראל בהתאמה). מאז 2012 עומדת בראשה שרה העצני-כהן. בספטמבר 2014 נרשמה כעמותה תחת השם "קרן ידידי ישראל שלי (ע"ר)", ופעלה ממשרדי מועצת יש"ע בירושלים[2].
אודות התנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנועה עוסקת בפעילות יחסי ציבור והסברה ברשת האינטרנט בכלל וברשתות חברתיות מקוונות בפרט[3][4]. לתנועה פעילות רחבה בדפי הפייסבוק שלה שקיימים בשפות עברית, אנגלית, רוסית וערבית. לדף התנועה בעברית בפייסבוק רשומים מעל 150,000 משתמשים[5], מתוכם כ-60% מתחת לגיל 24[6], ולדף באנגלית מעל 25 אלף. לתנועה מדור קבוע בעלון השבת "ישע שלנו"[7].
התנועה מארגנת גם פעולות מחאה ציבוריות והפגנות[8] כנגד פעילות שלדעתה מהווה 'דה-לגיטימציה' למדינת ישראל מצד חוגי שמאל וגורמים בינלאומיים[9], ואף "טרור שקט"[10], וכן נגד פעילות שנתפשת על ידה כאנטי ציונית, באקדמיה[11] ובמקומות אחרים[12].
בשנת 2011 החלה התנועה לפתוח סניפים מקומיים ברחבי ישראל, ולה סניפים בחיפה, רעננה, טבריה, באר שבע, מודיעין, ראשון לציון וגבעת שמואל.
החל מיום הזיכרון התשע"א-2011 משתתפת התנועה במיזם "נצר אחרון", באמצעות עלייה של אזרחים לקברי חללי צה"ל ניצולי השואה עריריים, להוקרת זכרם ואמירת קדיש[13][14].
עקרונות ויעדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי אתר התנועה, העקרונות והיעדים של התנועה הם:
- שמירה על צביון מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והתנגדות לתפיסה שעליה להפוך ל'מדינת כל אזרחיה'.
- חיזוק של אזרחים ערבים הרוצים בטובת ישראל, תוך כדי נחישות אל מול "גיס חמישי" והחלת חובת גיוס על הציבור הערבי[15].
- תגבור לימוד ערכי ציונות ויהדות במערכת החינוך.
- התנגדות ל"התערבות-יתר" מצד מערכת המשפט (ובמיוחד בית המשפט העליון ובג"ץ) בקביעת צביונה של המדינה.
- הגנה על חיילי צה"ל מפני תביעות משפטיות בינלאומיות, אשר יוזמות לדבריה תנועות שמאל[16]
- שאיפה לכלכלה חופשית לצד רגישות חברתית.
- הסברה בינלאומית - שיפור מעמדה הבינלאומי של ישראל על ידי הדגשת עמדות כמו היות ישראל "אי של דמוקרטיה" ושייכות של ארץ ישראל לעם היהודי.
התנועה מקדמת את תוכניתו של נפתלי בנט להחלת הריבונות הישראלית על שטחי C ביהודה ושומרון, והפיכת כחמישים אלף פלסטינים הגרים בהם לאזרחי ישראל[17].
פרסים ואותות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-2011 נבחרה איילת שקד, בתפקידה כיו"ר "ישראל שלי", לפרויקט אנשי השנה של "בשבע"[18].
- ב-2012 קיבלה איילת שקד, בתפקידה כיו"ר "ישראל שלי", את הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'[19].
- ב-2016 זכתה שרה העצני-כהן בפרס "רוח ציון ליזמות צעירה" של פרס מוסקוביץ' לציונות על פעילותה ב"ישראל שלי"[20].
היסטוריה וקמפיינים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנועה הוקמה בתחילת שנת 2010 על ידי מנכ"ל מועצת יש"ע, נפתלי בנט, ואיילת שקד, שעבדו יחד קודם לכן בלשכתו של בנימין נתניהו בעת שכיהן כיושב ראש האופוזיציה. בשנת 2012 פרשה שקד מתפקיד יו"ר התנועה על מנת להצטרף להתארגנות פוליטית בראשות בנט, "ישראלים". ההתארגנות החדשה חברה כעבור זמן קצר למפלגת הבית היהודי.
במקום שקד נכנסו לתפקיד שני יושבי ראש חדשים: שרה העצני-כהן ושחר קוטינסקי[21]. קוטינסקי פרש כעבור כשנה.
בנובמבר 2010 פתח הארגון בקמפיין כנגד דברי דביר בנדק, שתקף את שרת התרבות והספורט לימור לבנת לאחר שזו מתחה ביקורת על אמנים שהביעו התנגדות להופיע בהיכל התרבות באריאל. בעקבות הקמפיין של תנועת ישראל שלי הבהיר בנדק שאת הביקורת מתח כיו"ר ארגון השחקנים אך כשחקן הוא יופיע במקום[22].
ביוני 2011 פתחה התנועה בקמפיין לשינוי אופי תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל בטענה שהתחנה נשלטת על ידי אנשי שמאל, אינה מתייצבת לימין חיילי צה"ל בעת מלחמה ומשמשת כבמה לחמאס, לאנשי שמאל הפועלים נגד חיילי צה"ל, לאנרכיסטים ולגורמים רדיקליים אחרים[23]. סיסמת הקמפיין הייתה: "גל"צ - סכין בגב החיילים"[24].
ב-29 ביולי 2011 הודיעה התנועה על תמיכתה במחאת האוהלים אך הסתייגה מכך שבין ראשי המחאה נמצאים סרבני גיוס וכאלה שהוגדרו על ידה כאנשי שמאל פוסט-ציונים היוצאים בגלוי נגד חיילי צה"ל[25]. ב-3 באוגוסט השתתפו פעילי התנועה בהפגנה של כמה מאות פעילים, שהתקיימה ליד המאהל בשדרות רוטשילד יחד עם תנועות אם תרצו, בני עקיבא ופעילי ימין שקראו להורדת יוקר המחיה תוך שהם מביעים תמיכה בבנימין נתניהו ובחוק הוד"לים[26]. ב-1 בספטמבר חשפה התנועה בכלי התקשורת שדפני ליף חתמה בשנת 2002 על "מכתב השמיניסטים" שהודיעו על סירובם "להיות חיילים של הכיבוש"[27].
החל משנת 2011, עם עליית מספר המסתננים ומהגרי העבודה לארץ, עוסקת התנועה בהגברת המודעות הציבורית לתופעה וקיימה הפגנה עם ועד תושבי דרום תל אביב מול מצודת זאב, בדרישה מהממשלה לשים סוף לזרם המסתננים[28][29].
ב-28 ביולי 2013, בעקבות כוונתו של ראש הממשלה נתניהו לאשר בממשלה שחרור מחבלים שרצחו ישראלים לפני הסכמי אוסלו, לרגל התחלת חידוש המשא ומתן עם הפלסטינים, ארגנה התנועה בשיתוף אם תרצו ומשפחות שכולות הפגנה נגד ההחלטה מול משרד ראש הממשלה, והפיצה מספרי טלפון של השרים[30]. ב-28 באוקטובר 2013 ארגנה "ישראל שלי" ביחד עם אלמגור - ארגון נפגעי טרור הפגנת אלפים ושרשרת אנושית סביב כלא עופר במחאה על שחרור 26 מחבלים נוספים שרצחו ישראלים[31].
ב-2013 השיקה התנועה את האתר הסאטירי "ג'ון קרי פתרונות בע"מ"[32] שלעג למאמציו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, והציג את הפתרונות שלו בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני כמסוכנים לישראל. המוטו שלו היה: "אין לנו פתרונות טובים, אבל חייבים לעשות משהו..."[33].
ב-2014 ארגנה ישראל שלי ביחד עם ארגונים ציוניים נוספים הפגנות תמיכה בחיילי צה"ל בזמן מבצע צוק איתן.
באפריל 2015 מחאה שארגנה "ישראל שלי" הוביל להסרת מודעות תעמולה אנטי-ישראליות מטעם ה-BDS שפורסמו על גבי אוטובוסים בדנמרק[34].
בספטמבר 2015, היה ארגון "בצלם" מועמד לפרס טוליפ לזכויות אדם בסך 100 אלף אירו, המוענק על ידי משרד החוץ ההולנדי. לפי תקנון הפרס, מתוך 30 מועמדים נבחרת רשימה של 6 מועמדים, 3 שנבחרים על ידי המצביעים ו-3 שנבחרים על ידי ועדה. הזוכה בפרס נבחר מבין השישה על ידי ועדה בינלאומית. "ישראל שלי"[35], יחד עם פעילים אחרים, קרא להצביע לארגוני זכויות אדם אחרים שמתחרים על הפרס, על מנת ש"בצלם" לא יזכה בו[36]. "בצלם" נדחק מהמקום הראשון למקום הרביעי[37], אך היה אחד משלושת המועמדים שנבחרו על ידי הוועדה[38]. בסופו של דבר "בצלם" לא זכה בפרס, ולדברי המארגנים הקמפיין נגדו היה אחד הגורמים לכך[39].
ב-17 בנובמבר 2015 ארגן "ישראל שלי" קמפיין מחאה נגד הסהר האדום הפלסטיני על כך שהפקיר פצועים יהודים שנפגעו בפיגוע ירי שביצע מחבל פלסטיני. הקמפיין כלל פניות לראשי הצלב האדום ובו מחאה על האירוע. בעקבות המחאה הוזמנה יו"ר "ישראל שלי" שרה העצני-כהן לפגישה עם נציג הצלב האדום באזור[40].
ב-1 ביוני 2016 יזם "ישראל שלי" קמפיין מימון המונים בהדסטארט למימון הנגשת ביתו של יהודה יצחק הישראלי, לוחם סיירת גבעתי שנפצע קשה במבצע צוק איתן, על מנת לאפשר את המשך שיקומו בביתו, הנמצא בהתנחלות עפרה, לאחר שמשרד הביטחון נמנע מלממן את ההנגשה בהיעדר היתר בנייה[41][42]. תוך יממה הצליח הקמפיין לגייס למעלה מ-600,000 ש"ח, סכום היעד שנקבע בגיוס[43] ובסך הכל גויסו למעלה מ-1,500,000 ש"ח תוך כמה ימים, סכום חסר תקדים בהיסטוריה של הדסטארט[44].
ב-29 בנובמבר 2018 ארגנה "ישראל שלי" את ועדת האינטרס הלאומי - "חשיבה חדשה על סכסוך ישן", ובו הוצגו פתרונות של המחנה הלאומי לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בין הנואמים בוועדה: חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן, שר החינוך נפתלי בנט, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', השר לשעבר גדעון סער ותא"ל מיל' אמיר אביבי.
בספטמבר 2023 שינתה הספרייה הלאומית את הסמליל שלה, והשמיטה את הספר בצבעי תכלת שהיה מזוהה עימו. ישראל שלי הובילה קמפיין נגד הסמליל החדש, שכלל מכתבים רבים להנהלת הספרייה כולל מצד שר החינוך, ובעקבותיו הספרייה הלאומית חזרה לסמליל הישן.[45]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ישראל שלי
ישראל שלי, ברשת החברתית פייסבוק
ישראל שלי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ישראל שלי, ביישום טלגרם
ישראל שלי, ברשת החברתית אינסטגרם
ישראל שלי, ברשת החברתית טיקטוק
ישראל שלי, סרטונים בערוץ היוטיוב
ישראל שלי, דף שער בספרייה הלאומית- ישראל שלי, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דף ה"אודות" באתר התנועה
- ^
ליאור דטל, "ישראל שלי" שנוהלה בעבר ע"י בנט ושקד נרשמה כעמותה; התקנון - מצע הבית היהודי, באתר TheMarker, 9 במרץ 2015
קרן ידידי ישראל שלי, באתר "גיידסטאר ישראל" - ^ לראשונה בישראל:קורס עריכה ציונית בוויקיפדיה, באתר חדשות יש"ע, יולי 2010
- ^ ניר חסון, מועצת יש"ע מסתערת על ויקיפדיה, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2010
- ^ סטטיסטיקת לייקים, דף ישראלי שלי בפייסבוק, אוחזר ב-17 בינואר 2016.
- ^ איילת שני, שיחה עם מתנחלת תל אביבית, באתר הארץ, 22 ביוני 2012 - ריאיון עם איילת שקד
- ^ עלוני יש"ע שלנו
- ^ אריק בנדר, ביום א': הפגנת מחאה נגד נאום ברק אובמה, באתר nrg, 21 במאי 2011.
- ^ אילנה ברודו, ישראלים בעמוד הפייסבוק של טורקיה: "אנחנו ישראלים – העמידו אותנו לדין", נענע10, 15 במאי 2011
- ^ כך מכנה התנועה למשל את אירועי המרמרה ודו"ח גולדסטון, ראו באתר התנועה
- ^ עוזי ברוך, "ישראל שלי": מחאה חריפה נגד המרצה המסית, ערוץ 7, 12 ביוני 2011
- ^ עזרו לח"כ זאב אלקין להעביר בקריאה ראשונה את החוק נגד חרם על ישראל - הערב, אתר ישראלי שלי, 6 במרץ.
- ^ עמיחי אתאלי, חולקים כבוד לחללי צה"ל ניצולי השואה, באתר nrg
- ^ הצלחה לפרויקט המרגש "נצר אחרון" של חברי ישראל שלי. מאות חברים עלו לכל 142 קברי חללי נצר אחרון, אתר "ישראל שלי", 17 באפריל 2013
- ^ עקרונות התנועה
- ^ בני משה, ישראל שלי במאבק נגד "יש דין", באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2011
- ^ תוכנית ההרגעה
- ^ אבי סגל, חיילי הפייסבוק נגד פוסט ציונות, באתר ערוץ 7, 29 בספטמבר 2011 (במהדורה המודפסת פורסם בעמוד 12 של מגזין "אתנחתא")
- ^ מירב ארד, איילת שקד - זוכת פרס ביקורת התקשורת 2012, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 בינואר 2012
- ^ נימוק ועדת הפרס באתר פרס מוסקוביץ' לציונות, 2016.
- ^ מתוך nrg, "מי החליף את בנט ושקד בהנהגת "ישראל שלי"?" http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/425/128.html
- ^ סערת אריאל: דביר בנדק התנצל, הימין התקפל, באתר מאקו, 14 בנובמבר 2010
- ^ עידן יוסף, המאבק נגד גל"צ מגיע למשטרה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 ביוני 2011
יו"ר ישראל שלי בערוץ 10 על הקמפיין להחזרת גל"צ ללוחמים, ראיון של איילת שקד בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" - ^ גלצ - סכין בגב החיילים סרטון בערוץ יוטיוב של "ישראל שלי"
- ^ אריק בנדר, התנאי של הימין: שירת התקווה בעצרת המחאה, באתר nrg, 29 ביולי 2011.
- ^ פעילי ימין הפגינו ברוטשילד: "לא לאנרכיה", באתר וואלה, 3 באוגוסט 2011
- ^ דפני ליף: האם את עדיין סבורה שלוחמי צה"ל הם פושעי מלחמה?, באתר "ישראל שלי"
- ^ nrg מעריב, פעילי ימין לרה"מ: עצור את כניסת המסתננים, באתר nrg, 22 בנובמבר 2011
- ^ איילת שקד, בקרוב: מאה אלף מסתננים בישראל, באתר מאקו, 16 בנובמבר 2011
- ^ דן לביא, המשפחות השכולות הפגינו: "לא משחררים רוצחי ילדים", באתר ישראל היום, 28 ביולי 2013
- ^ 3,000 מפגינים התאספו מול כלא עופר, ישראל היום, 28 באוקטובר 2013.
- ^ נכון ל-2015 האתר אינו זמין
- ^ חדש בימין: קמפיין נגד הפתרונות של ג'ון קרי, 6 בינואר 2014, באתר nrg
- ^ צביקה קליין, קמפיין אנטי ישראלי הוסר מאוטובוסים בקופנהגן, באתר nrg, 30 באפריל 2015.
- ^ פוסט של ישראל שלי בפייסבוק, 17 בספטמבר 2015.
- ^ יאיר מור, הימין "השתלט" על קמפיין הפייסבוק של "בצלם", באתר מאקו, 10 בספטמבר 2015
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, הצלחה למאבק הרשת נגד "בצלם", באתר ערוץ 7, 17 בספטמבר 2015
- ^ The final six candidates for the Human Rights Tulip 2015, Human Rights Tulip, September 28, 2015
- ^ גדעון דוקוב, הישראלים התערבו - "בצלם" לא זכו בתחרות, באתר nrg, 10 בדצמבר 2015.
- ^ פוסט של "ישראל שלי" בפייסבוק, 19 בנובמבר 2015.
- ^ מחזירים את יהודה הביתה - הפרויקט של ישראל שלי, הדסטארט.
- ^ עודד ירון, גולשים גייסו כמעט מיליון וחצי שקל למען פצוע מצוק איתן, אבל האם הכסף הוא הבעיה?, באתר הארץ, 5 ביוני 2016
- ^ שבתי בנדט, מדינה שלמה נרתמת: יותר ממיליון שקל גויסו לבניית בית לפצוע "צוק איתן", באתר וואלה, 3 ביוני 2016.
- ^ מערכת ישראל היום, הישראלי היפה, באתר ישראל היום, 4 ביוני 2016.
- ^ מאיה כהן, לאחר הסערה: הספרייה הלאומית חוזרת ללוגו הקודם, באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2023,
"מנותק מהעם היהודי" | בעקבות הביקורת: הספרייה הלאומית תחזיר את הלוגו הקודם, באתר חדשות 0404, 1 באוקטובר 2023.
| נפתלי בנט | ||
|---|---|---|
| אירועים בתקופת כהונתו כראש ממשלת ישראל | הממשלה ה-36 • מגפת הקורונה בישראל (2020-הווה) • מבצע לתת כתף (2021-הווה) • השרפה בהרי ירושלים (2021) • הבריחה מבית הסוהר גלבוע (2021) • גל הטרור (אביב 2022) • מבצע שובר גלים (2022) • מבצע עולים הביתה (2022) | 
|
| מפלגות וסיעות | הבית היהודי • הימין החדש • ימינה • ביחד | |
| ארגונים וחברות שעמד בראשם | ישראל שלי • מועצת יש"ע • סאיוטה • סולוטו | |
| משפחה | גילת בנט (רעיה) | |
