טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | שכם |
גובה | 586 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בכפר | 2,640 (2017) |
קואורדינטות | 32°04′16″N 35°14′28″E / 32.071111111111°N 35.241111111111°E |
אזור זמן | UTC +2 |
לוּבַּאן א-שרקיה (נכתב גם כ"א-לובן א-שרקיה"; בערבית: اللبّن الشرقية) הוא כפר פלסטיני במחוז שכם שבמרכז השומרון, הממוקם כ-15 ק"מ מדרום לשכם.
התוספת 'א-שרקיה', שמשמעה בערבית 'המזרחית', נועדה לבדל את המקום מכפר בעל שם זהה, א-לובן אל-ע'רבי, כלומר לובן המערבית, שבנפת רמאללה ואל-בירה.
בשנת 2012 צורף הכפר עמוריה, לכפר לובאן א-שרקיה לצורך ניהול וקבלת שירותים מוניציפליים.[1]
לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. חוקרים מזהים את השרידים מתקופת הברזל עם האתר המקראי לבונה, הנזכר בספר שופטים (כ"א, י"ט) כיישוב הסמוך לשילה הממוקם צפונית לבית אל; שמו הערבי המודרני של הכפר משמר ככל הנראה את שמו העברי הקדום[2][3].
הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים: פסגת ההר שלמרגלותיו ממוקם הכפר, ג'בל אל מוס'ייב, עשירה בשרידים חקלאים, כולל טרסות, בורות מים וגתות עתיקות. מדרום מערב לכפר נמצא מבנה מקאם שייח' א-זייד, על שם חכם סוּפי מהכפר (האגדה מספרת שלאחר מותו התעופף ובחר לו את מקום קברו על פסגת הר זה, ועל כן שם ההר בערבית הוא טרוג'ה, צירוף המילים טאר וג'א, היינו התעופף ובא)[4]. מצפון מערב ממוקמת "חירבת דר-דיב", בה נמצאו שרידים מתקופת הברזל, שרידי מבנים, מערות קבורה ומגורים, שרידי קולומבריום ובורות מים. מדרום לכפר ממוקם חאן לובאן, פונדק ששימש את ההולכים בדרך ההר בתקופה הממלוכית והעות'מאנית. בחאן מעיין נובע, בריכת מים, אורווה גדולה, חצר פנימית ומבנה כניסה.
בשנת 1863, ביקר באזור ויקטור גרן ותיאר את שראה בואדי לבן, בו נמצאים המעיין "עין לבן" והכפר "לבן". על פי הערכתו התגוררו בכפר הקטן כ-300 תושבים בבתים "קטנים ועלובים למראה", אך הוא הבחין כי בפתחי הבתים שובצו אבני גזית, שגרן העריך שהן עתיקות. קטעי עמודים, שככל הנראה נלקחו מבניין עתיק כלשהו, הוצבו במסגד הכפר, ששימש גם מגדל שמירה (בורג') ובית הארחה (מצ'אפה)[5].
בסקר גאוגרפי של מערב ארץ ישראל הכלול בספר מסעות שהוציאה לאור הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1882, הכפר מתואר ככפר קטן ששמו נלקח מצבעם הלבן-חלבי של הסלעים בסביבה, ובו מעט בתים נוטים ליפול וחלקת אדמה ובה קברים חצובים בסלע ועמודים בפתח המסגד, המעוטרים עיטור ערבי. המבקרים סברו כי המקום עתיק יומין וייתכן שניצב במקומו של היישוב היהודי לבונה, או בית לבן המוזכר בתלמוד[6].
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בלובאן א-שרקיה הייתה אוכלוסייה של 356 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 116 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 474 תושבים, כולם מוסלמים[7].
בשנות ה-30 של המאה ה-20 מחלקת הייעור של ממשלת המנדט נטעה יער על הגבעות שמדרום לכפר, סמוך לחאן א-לובן[8].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 620 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 12,545 דונם. אשר מתוכם הוקצו 2,424 לחקלאות שלחין, ו-5,605 לגידולי דגנים[9].
בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה לובן א-שרקיה משליטה בריטית לירדנית. בסקר האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 984 תושבים[10].
בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
לאחר עליית הליכוד לשלטון ב-1977 הבטיח ראש הממשלה מנחם בגין להרחיב את מפעל ההתנחלויות גם ללב השומרון[11][12]. על פסגת ההר החולש על הכפר מדרום, סמוך למעלה כביש 60, נתפסו אדמות לצרכים צבאיים ועליהן הוקמה ב-1983 היאחזות נח"ל[13], שאוזרחה בשנת 1984 כהתנחלות מעלה לבונה[14]. באותה שנה הוקמה גם ההתנחלות עלי. לצורך הקמת עלי הופקעו מאות דונמים של קרקעות בבעלות תושבי הכפר[15].
ב-7 בנובמבר 1990 נכנס לכפר רכב מסוג פיג'ו 404 ומתוכו נורו יריות, מרובה M-16, תחילה נורה עלי אל-חטיב, בן 65 ומיד אחריו מרים סלמן ראשיד שעמדה בפתח ביתה[16]. המשטרה חשדה שהרצח בוצע כמעשה נקם על רציחתו של מאיר כהנא יום לפני כן, ועצרה שני פעילי כך, בן-ציון גופשטיין ודוד אקסלרוד. אולם לאחר כשבועיים הם שוחררו בשל חוסר ראיות מספיקות[17] והרצח מעולם לא פוענח. ב-21 בנובמבר 1990, אירע מקרה נוסף בו נחטף ילד לתוך רכב של מתנחלים, ששחררו אותו כעבור זמן מה[18].
לאחר הסכם אוסלו ב-1995, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B.
בזמן האינתיפאדה השנייה אירעו מספר פיגועים משטחי הכפר על מכוניות ישראליות שנסעו בכביש 60 העובר דרכו, שהביאו לרציחתם של כמה ישראלים:
בעשור הראשון של המאה ה-21 החל הכפר לסבול באופן קבוע מהתנכלויות של מתנחלים, במסגרת פעולות "תג מחיר", בין השאר אירועים של יידוי אבנים והצתות של כלי רכב ושדות:
לפי דו"ח של דובר צה"ל, מאוגוסט 2019 ועד יולי 2020 אירעו 46 זריקות אבנים על ידי צעירים מלובאן א-שרקייה וסינג'יל[32].
ביולי 2020 הושחתו 13 כלי רכב בכפר וכתובת עם ציור של מגן דוד רוססה על אוטובוס[33].
בנובמבר 2021 דווח בכלי התקשורת הישראליים על אירועי זריקות אבנים יומיומיות של תלמידים מהכפר בדרכם לבית הספר על רכבים ישראליים[34][35]. באחד המקרים ארבעה בני משפחה נפגעו, בהם אישה בהריון[36][37]. בעקבות האירועים תושבי האזור נפגשו עם הרמטכ"ל ושר הביטחון, ואלה הורו לתגבר את ציר ההליכה לבית הספר על ידי כוחות מג"ב כדי למנוע זריקות אבנים אלו[38][39].
בשנת 2022 דווח על התגברות בכמות זריקות האבנים בכפר, ונפצעה תושבת עלי[40]. כמו כן, בעיתון מקור ראשון דווח כי נעקרו 250 עצי זית ביישוב שילה על ידי תושבי הכפר[41].
הכפר ממוקם בשולי עמק פורה (ואדי עומרייה) למרגלות הר (ג'בל אל מוס'ייב) שפסגתו בגובה של 715 מטר מעל פני הים. במרכז העמק עברה דרך ההר ההיסטורית (כביש 60). מדרום מערב לכפר נמצא ג'בל טרוג'ה שפסגתו בגובה של 801 מטר מעל פני הים, בה עצי אלון עתיקים והוכרזה כשמורת טבע. מבחינה גאולוגית פסגות ההרים באזור מורכבות משכבות חוואר מתצורת מוצא מדרונותיו העליונים (עד גובה 750 מטר מעל פני הים לערך) הן מתצורת בית מאיר (שכבות דקות של דולומיט צהבהב לחלופין עם שכבות חוואר המתאימות לבניית טרסות חקלאיות) ומתחתם שכבה מתצורת שורק, שכבה שממנה נובעים מעיינות. על המדרונות הצפוניים של הכפר נובעים מספר מעיינות המשמשים את הכפר, עין א-רעי, עין אל ג'דידה, עין א-זלף ועין א-שעיר. בשנת 2004, החליטו תלמידים צעירים מהיישוב עלי הסמוך להפוך את הבריכה לבריכת שכשוך ושחיה לרווחת המטיילים, לזכר שני יהודים שנרצחו על ידי מחבלים ערבים באזור, ולקרוא לו מעיין הגבורה. עד אז נהגו רועים מהכפר והסביבה להשקות במי המעין את צאנם[42].
יישובי נפת שכם | ||
---|---|---|
ערים | שכם | |
מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
מחנות פליטים | בלאטה | |
נפות הרשות הפלסטינית |