בימוי | איתן פוקס |
---|---|
הופק בידי |
גל אוחובסקי אמיר הראל |
תסריט | גל אוחובסקי |
עריכה | יוסף גרינפלד |
שחקנים ראשיים | ליאור אשכנזי |
מוזיקה | עברי לידר |
צילום | טוביאס הוכשטיין |
מדינה | ישראל |
חברה מפיצה |
קרן הקולנוע הישראלי למה הפקות סרטי יונייטד קינג HOT הקרן האירופאית למדיה |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 18 במרץ 2004 |
משך הקרנה | 104 דקות |
שפת הסרט | עברית, אנגלית, גרמנית, ערבית |
סוגה | סרט דרמה, סרט בלשי, סרט ריגול, סרט להט"בי |
תקציב | ₪4,490,000[1] |
הכנסות | ₪4,780,000[1] |
פרסים | שני פרסי אופיר |
דף הסרט ב־IMDb | |
ללכת על המים הוא סרט קולנוע ישראלי, בבימויו של איתן פוקס, שיצא להקרנה בבתי הקולנוע בשנת 2004.
מנחם (גדעון שמר) הוא ניצול שואה, העובד כמפעיל סוכני מוסד, שתפקידם הוא סיכולים ממוקדים. הוא מנצל רגע של חולשה אצל סוכן שלו, אייל (ליאור אשכנזי), שהוא בן לניצולי שואה ושולח אותו למשימה, שמדינת ישראל לא מעוניינת בה כלל. אייל נשלח לתפוס ולכלוא פושע נאצי גרמני, קשיש מופלג, בשם אלפרד הימלמן, עליו קיימות עדויות, שהוא עדיין חי.
כדי למצוא את הפושע הנאצי אייל מתקרב לנכדיו, פיה (קרולינה פיטרס), השוהה בישראל כמתנדבת בקיבוץ ואחיה אקסל הימלמן (קנוט ברגר), המגיע לארץ לבקר את אחותו, בימי האינתיפאדה השנייה. במהלך פעילותו של אייל, המתבצעת ברחבי ישראל וברלין, הוא מתקרב אל שני האחים, מפגש היוצר שאלות ותשובות, חיפוש אחר משמעויות וגילוי תרבויות ואישויות. השהייה עם אקסל לא נעימה לאייל. היותו של אקסל הומוסקסואל, מביכה אותו וההטפות של אקסל לסובלנות מוחלטת כלפי אויבי ישראל, מחד ולחוסר סובלנות מוחלט כלפי הומופובים, מאידך, מרגיזות את אייל. בדיעבד, מתברר, שבדיוק בגלל חוסר הסובלנות של אקסל להומופובים, משפחתו מסתירה גם ממנו את העובדה, שסבא שלו, הנאצי, עדיין חי.
ב-5 בפברואר 2004, הסרט פתח את פסטיבל ברלין וזכה לאהדה רבה בקרב מבקרי הפסטיבל.[2] בהמשך הופץ "ללכת על המים" בארצות הברית, אוסטרליה, מדינות אירופה המובילות (בהן צרפת, איטליה ואנגליה) ומספר מדינות באסיה, בהן סין.[3] הוא השתתף בפסטיבל הקולנוע בקאן, פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, בגנט, ובמספר נוסף של פסטיבלים לקולנוע.[4] נכון להיום, הסרט הוא אחד הסרטים הישראליים המצליחים ביותר, הן בארץ והן בעולם, ונחשב לסרט הישראלי הרווחי ביותר אי-פעם, עם הכנסות של מיליוני דולרים ברחבי העולם, מתוכם כמעט 3 מיליון דולרים בארצות הברית בלבד.[5]
הסרט השתתף בטקס פרס אופיר וזכה בקטגוריות הסאונד והמוזיקה המקורית (עברי לידר),[6] השתתף בטקס פרסי הסזאר בצרפת,[7] טקס פרסי נבחרי מבקרי הקולנוע, טקס פרסי הסרטים ההומו-לסביים וזכה בטקס פרסי הסרטים היהודיים באמריקה בקטגוריית הבמאי.
באוגוסט 2006, פסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי בדבלין סירב להקרין את הסרט, אם לא תוסר ממנו חסות משרד החוץ הישראלי. זאת כמחאה על חלקה של ישראל במלחמת לבנון השנייה. הסרט הוקרן בסופו של דבר ללא חסות המשרד.[8]
ליאת שטייר לבני טענה שבניגוד לייצוגים רבים של ניצולי שואה בקולנוע הישראלי, מנחם ניצול השואה ממלא תפקיד מפתח במוסד ומייצג זרם מרכזי בחברה. תפקידו מחייב תעצומות נפש וכישרון והצלחותיו מעידות כי הוא מבצע את תפקידו כהלכה. לא עוד דמות סהרורית הנעה מסיוט לסיוט ללא יכולת לתפקד באופן נורמלי, אלא אדם שלו ובוטח, המנהל את עסקי המוסד ביד רמה. בניגוד לדימוי הסטראוטיפי של הניצול, אין הוא מטופל אלא מטפל – משמש לאייל משענת נפשית.[9]
הסרט דן ביחסים המסובכים בין ישראלים לגרמנים ודן בטראומת השואה, בתולדות ישראל ואף בסכסוך היהודי-פלסטיני, בהומוסקסואליות ובמורכבות המוסרית הקיימת בשרות המוסד, ביחידת חיסולים של השירותים החשאיים. הוא גם בוחן את השאלת ההזנחה של הרדיפה אחרי הנאצים - הכיצד המרדף אחריהם מעניין רק ניצולי שואה, כמו דמותו של מנחם וקיצונים פוליטיים, כמו דמותו של אקסל? כמו כן, מציג הסרט מהפך שחל באישיותו של אייל ואת המעבר מחייו הראשונים, כמחסל קר של המוסד בעל רגשות מודחקים, אל חייו החדשים כאדם "שאינו מסוגל להרוג יותר".
שחקנ/ית | דמות |
---|---|
ליאור אשכנזי | אייל |
קנוט ברגר | אקסל הימלמן |
קרולינה פיטרס | פיה הימלמן |
גדעון שמר | מנחם |
יוסף סוויד | רפיק |
מס' | שם | משך |
---|---|---|
1. | סינדרלה רוקפלה(בביצוע של ריטה ועברי לידר[10]) |
2:29 |
סרטי איתן פוקס | ||
---|---|---|
סרטים באורך מלא | שירת הסירנה (1994) • יוסי וג'אגר (2002) • ללכת על המים (2004) • הבועה (2006) • הסיפור של יוסי (2012) • בננות (2013) • סאבלט (2020) | |
סרטים קצרים | אפטר (1990) • בעל בעל לב (1998) | |
טלוויזיה | ||
סדרות ומיני-סדרות | פלורנטין (1997) • תמיד אותו חלום (2009) • משפחה טובה (2014) |