מארק בליצשטיין
 | |
| מארק בליצשטיין, 1938 | |
| לידה |
2 במרץ 1905 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 1964 (בגיל 58) פור-דה-פראנס, צרפת |
| שם לידה |
Marcus Samuel Blitzstein |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1926 |
| מקום לימודים |
מכון קרטיס למוזיקה, אוניברסיטת פנסילבניה, האוניברסיטה לאמנויות, פילדלפיה |
| סוגה |
אופרה, מוזיקה קלאסית, מחזמר |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מארק בליצשטיין (באנגלית: Marc Blitzstein; 2 במרץ 1905 – 22 בינואר 1964), היה מלחין, מחזאי ופסנתרן יהודי-אמריקאי. נולד בפילדלפיה, פנסילבניה והיה תלמידם של ארנולד שנברג ונדיה בולאנז'ה.
בין יצירותיו ופעילותו היה חבר ב"קבוצת התיאטרון (Group Theater), כתב את האופרות "העריסה תתנדנד" (1937) עם בימוי של אורסון וולס, "התשובה היא לא" (עם לברית משלו), ואת האופרה "רג'ינה" (1949) (על פי המחזה "שועלים קטנים" מאת ליליאן הלמן) עם כוריאוגרפיה של אנה סוקולוב, תרגם והתאים לשפה האנגלית את אופרה בגרוש (1952) של ברטולט ברכט וקורט וייל בכיכובה של לוטה לניה, השלים תרגום והתאמה לאנגלית של "אמא קוראז' וילדיה" של ברכט (את המוזיקה הלחין פאול דסאו), השלים תרגום והתאמה לאנגלית של "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" מאת ברכט ווייל, הלחין עבור ג'רום רובינס ולהקת בלט העיר ניו יורק את "האורחים" (1949) וחיבר את השירים והלחין את המחזמר "יונו" בעיבוד משותף עם ג'וזף שטיין על פי "יונו והטוס" מאת המחזאי האירי שון או'קייסי (את הכוריאוגרפיה יצרה אגנס דה מיל). חברו הטוב ליאונרד ברנשטיין הקליט את יצירתו Airborne Symphony עם קריינות של אורסון וולס. בליצנשטיין אף הלחין לסרטים, ביניהם - "עיר העמק" ו-"ארץ מולדת".
ב-2 במרץ 1933 נישא בליצשטיין לסופרת אווה גולדבאק, על אף שהיה הומוסקסואל מוצהר. לשניים לא היו ילדים. בהמשך עזב את המפלגה הקומוניסטית האמריקאית שאליה השתייך, וייחס זאת לנטייתו המינית, אשר לא עלתה בקנה אחד עם אידאולוגיית המפלגה. בנוסף, חילופי גבראי בראשות המפלגה שינו את אופייה והביאו לעזיבתם של אינטלקטואלים ואנשי רוח רבים נוספים.
בשנת 1964 הוא נשדד והוכה בפור-דה-פראנס שבמרטיניק על ידי שלושה ספנים פורטוגלים עימם בא במגע מיני. הוא זיהה את תוקפיו, ולאחר שמת מפצעיו השלושה הורשעו בהריגה. שתיים מיצירותיו, ביניהן סאקו וונצטי, הושלמו לאחר מותו על ידי המלחין לאונרד לרמן. ליאונרד ברנשטיין אמר עליו לאחר מותו כי מורשתו "בלתי ניתנת לשיעור".
ב-20 בספטמבר 2005 פורסמה ביו-ביבליוגרפיה אודותיו שכתב לרמן, והיא נחשבת למקיפה מסוגה.[1] בנוסף, בסרטו של טים רובינס "העריסה תתנדנד"[2] ניתנה לדמותו תפקיד נכבד.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Triple-Sec (1928)
- Garrick Gaieties (1930) - revue - contributing composer (revival of Triple-Sec)
- The Condemned (1932, unproduced)
- Parade (1935) - revue - featured songwriter
- The Spanish Earth (1937) - composer with Virgil Thomson
- Julius Caesar (1937) - play revival - incidental music composer
- Pins and Needles (1937) - revue - contributing bookwriter
- The Cradle Will Rock (1938) - musical - composer, lyricist, bookwriter, director, pianist, and actor in the roles of Clerk, First Reporter, and Professor Mamie
- Danton's Death (1938) - play revival - incidental music composer
- Another Part of the Forest (1946) - play - incidental music composer
- Androcles and the Lion (1946) - play revival - incidental music composer
- I've Got The Tune (1938) - radio musical
- The Cradle Will Rock (1938) revival)
- No for an Answer (1941)
- Symphony: The Airborne (1946) - symphony - composer
- Another Part of the Forest (1946) - play - incidental music
- Regina (1949) - opera - composer and orchestrator, librettist
- Let's Make an Opera (1950) - special performance - director
- King Lear (1950) - play revival - incidental music composer
- The Threepenny Opera (1954) - operetta revival - editor of Bertolt Brecht's book and lyrics into English
- Reuben, Reuben (1955)
- Juno (1959) - musical - composer, lyricist and co-orchestrator
- Toys in the Attic (1960) - play - featured songwriter for "French Lessons in Songs" and "Bernier Day"
- Tales of Malamud (2 one-act operas): Idiots First (1963, unfinished, completed by Leonard Lehrman, 1973) and The Magic Barrel (1964, unfinished)
- Sacco and Vanzetti (1964, unfinished opera, completed by Leonard Lehrman, 2001)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Eric A. Gordon, Mark the Music: the Life and Work of Marc Blitzstein, St. Martin's Press, 1989 (הספר בקטלוג ULI)
- Nadine Hubbs, The Queer Composition of America's Sound: Gay Modernists, American Music, and National Identity, University of California Press, 2004 (הספר בקטלוג ULI)
- Leonard Lehrman, Marc Blitzstein: a Bio-Bibliography, Praeger, 2005 (הספר בקטלוג ULI)
- Albert Borowitz, Musical Mysteries: from Mozart to John Lennonג'ון לנון, Kent State University Press, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
- Steven Suskin, Show Tunes: the Songs, Shows, and Careers of Broadway's Major Composers, Oxford University Press, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
- Howard Pollack, Marc Blitzstein: His Life, His Work, His World, Oxford University Press, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מארק בליצשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מארק בליצשטיין, באתר AllMovie (באנגלית)
מארק בליצשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מארק בליצשטיין, באתר AllMusic (באנגלית)
מארק בליצשטיין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מארק בליצשטיין, באתר Discogs (באנגלית)- מארק בליצשטיין, באתר SecondHandSongs
- מארק בליצשטיין במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- מארק בליצשטיין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מארק בליצשטיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מארק בליצשטיין (1905-1964), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Marc Blitzstein, A Bio-Bibliography, ALL GREENWOOD PRODUCTS, 30/9/2005
- ^ באנגלית: Cradle Will Rock