מיטרופן נדלין

מיטרופן איוואנוביץ' נדלין
Митрофа́н Ива́нович Неде́лин
לידה 9 בנובמבר 1902
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית בוריסוגלבסק, האימפריה הרוסית
פטירה 24 באוקטובר 1960 (בגיל 57)
ברית המועצותברית המועצות בייקונור, ברית המועצות
מקום קבורה בית הקברות של חומת הקרמלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות 1920–1960 (כ־40 שנה)
דרגה מרשל ראשי של חיל התותחנים
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
עיטורים
גיבור ברית המועצות גיבור ברית המועצות
עיטור לנין 5 עיטורי לנין
עיטור הדגל האדום 4 עיטורי הדגל האדום
עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה ראשונה
עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה
עיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה עיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה
עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיטרופן איוואנוביץ' נדלין (ברוסית: Митрофа́н Ива́нович Неде́лин‏; 9 בנובמבר 1902 – 24 באוקטובר 1960) היה קצין בכיר בחיל התותחנים של הצבא האדום, מרשל, מקים והמפקד הראשון של חיל הטילים האסטרטגיים של ברית המועצות.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נדלין נולד בעיר בוריסוגלבסק שבאימפריה הרוסית (כיום במחוז וורונז' של הפדרציה הרוסית). בגיל 5 התייתם מאביו. בגיל 14 נאלץ לצאת לעבוד, כדי לפרנס את המשפחה. בשנת 1920 גויס לצבא האדום. השתתף בקרבות בבלארוס ובמלחמה עם פולין. בשנת 1922 השתתף בדיכוי מרידות איכרים (נגד השלטון הקומוניסטי) באזור טמבוב.

לאחר תום מלחמת האזרחים עבר הכשרה להיות קצין פוליטי ונשאר בשירות קבע. שירת ביחידת תותחנים. בשנים 1928 - 1929 עבר הכשרה לפיקוד בבית הספר לקציני תותחנים. בשנת 1929 מונה למפקד סוללת תותחים. בהמשך היה מפקד גדוד וראש מטה של רגימנט ארטילרי. בשנת 1937 נשלח לספרד, שם היה יועץ צבאי בצבא הרפובליקנים, במהלך מלחמת האזרחים.

בשנת 1939 חזר לברית המועצות, הועלה לדרגת קולונל ומונה למפקד רגימנט תותחי שדה. בשנת 1940 מונה למפקד יחידות ארטילריה של דיוויזיית חיל רגלים. באפריל 1941 מונה למפקד חטיבת תותחי נ"ט, אשר הוצבה בדרום אוקראינה.

מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העולם השנייה נלחם בבסרביה, באזור אודסה ובדרום אוקראינה. באוקטובר 1941 מונה לקצין תותחנים ראשי של הארמייה ה-18, בהמשך פיקד על כוחות הארטילריה של הארמייה ה-37 וארמייה 56. השתתף בקרבות בצפון קווקז. במרץ 1942 הועלה לדרגת גנרל מיור. ביוני 1943 מונה למפקד גיס תותחים ה-5 של ארמיית העתודה. בספטמבר 1943 הועלה לדרגת גנרל לייטננט ומונה לקצין ארטילריה ראשי של החזית האוקראינית השלישית. השתתף בקרב דנייפר, מבצע יאשי-קישינב, קרב בודפשט וכיבוש וינה

נדלין הצטיין במיוחד בהדיפת מתקפת נגד גרמנית באזור אגם בלטון. נדלין תכנן ופיקח על הקמת מערכי תותחים נגד טנקים, אשר בעזרתם הצליח הצבא האדום לבלום את התקדמות של הצבא הגרמני. על חלקו במבצע הוענק למיטרפון נדלין תואר – "גיבור ברית המועצות".

לאחר מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום המלחמה שירת נדלין כקצין תותחני ראשי של כוח הכיבוש הסובייטי בהונגריה. בשנת 1946 מונה לראש מטה חיל תותחנים. בשנים 1948 - 1950 היה ראש מינהל הארטילריה הראשי. בשנים 1950 - 1955 היה קצין תותחנים ראשי של הצבא האדום. בשנת 1953 הועלה לדרגת מרשל של חיל התותחנים. בשנת 1955 מונה לסגן שר ההגנה לענייני טילים בליסטיים וחימוש מיוחד. בשנת 1959 הקים את חיל הטילים האסטרטגיים כזרוע נפרד בכוחות המזוינים של ברית המוצעות והיה למפקד הראשון של החיל.

מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אסון נדלין

ב-24 באוקטובר 1960 מיטופן נדלין פיקח באופן אישי על ניסוי של טיל בליסטי R-16 בסיס החלל בייקונור. במהלך הכנות לניסוי, עקב תקלה, התרחש פיצוץ ובעקבותיו פרצה שריפה. מרשל נדלין נהרג במקום יחד עם עוד כ-200 איש. שרידיו הוטסו למוסקבה, שם נקברו בחומת הקרמלין. דבר מותו בניסוי כושל של הטיל הוסתר מהציבור. באופן רשמי דווח בתקשורת כי מרשל נדלין נהרג בתאונה אווירית.

להנצחת זכרו הוצבו פסלים בדמותו בעיר הולדתו בוריסוגלבסק ובבייקונור. רחובות בכמה ערים בברית המועצות נקראו על שמו. האקדמיה הצבאית של חיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה נושאת את שמו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיטרופן נדלין בוויקישיתוף