מייצ'ט

מייצ'ט
Мо́ўчадзь
Mołczadź
רחוב במרכז העיירה מייצ'ט 2010
רחוב במרכז העיירה מייצ'ט 2010
מדינה בלארוסבלארוס בלארוס
וובלסט ברסט (מחוז)ברסט (מחוז) ברסט
ראיון ברנוביץ'
תאריך ייסוד 1503
גובה 193 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיירה 422 (2019)
קואורדינטות 53°18′46″N 25°41′57″E / 53.312777777778°N 25.699166666667°E / 53.312777777778; 25.699166666667 
אזור זמן UTC +3
מפה

מייצ'ט (לעיתים מייצ'יט[1], בבלארוסית: Мо́ўчадзь, בפולנית: Mołczadź, ביידיש: מייטשעט), היא עיירה במחוז משנה ברנוביץ', במחוז ברסט, בבלארוס. העיירה שוכנת באזור בעל נוף הררי, ובעבר שימשה כעיירת קיט. בשנת 1998 התגוררו ביישוב 882 אנשים.

שם העיירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של העיירה הוא כשמו של הנהר העובר בסמוך לה, שהוא יובל של נהר הניימן. יובל של המייצ'ט הזורם סמוך לעיירה נקרא מולצ'אדקה. לאור ריבוי מקומות יישוב באזור בעלי שורש דומה, קיימת סברה ששמות אלו נובעים משמו של שבט סלאבי קדום בשם מולצ'אן או מילצ'אן שישב באזור זה.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1654 פרצה שרפה גדולה בעיירה והיא נהרסה, כדי לסייע למאמצי השיקום נפטרה העיירה מתשלום מיסים למשך ארבע שנים. בשנת 1847 היה מספר תושבי העיירה הכללי 1,733 איש, מתוכם היו 1,188 יהודים. בשרפה שפרצה בשנת 1879, נשרפו שני שלישים של העיירה; לפי תיאור משנת 1889 היו בעיירה 1128 תושבים (524 גברים ו־604 נשים), ומתוכם רק 702 יהודים.

יהודי מייצ'ט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרטה לזכר יהודי מייטשעט (מייצ'ט) ודווארעץ (דבוז'ץ) שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון

במייצ'ט התקיימה קהילה יהודית עד לימי מלחמת העולם השנייה. הקהילה מוזכרת ב"פנקס ועד מדינת ליטא", בפרוטוקול משנת שפ"ג (1623) ככפופה, יחד עם עיירות קטנות נוספות, לקהילת סלונים. מספר משלמי המס מבני הקהילה היהודית המקומית בשנת 1765, היה 369 נפש.

בין רבני מייצ'ט: רבי מאיר מארים שאפיט שהתמנה כרבה של העיירה בהיותו בן 15 שנים בלבד. לפני מלחמת העולם השנייה כיהן ברבנות העיר הרב יעקב סנדר גרינברג, אחיו של הרב חיים חייקל גרינברג. מבין יוצאי העיירה, אף שלא נולד בה, נודע "העילוי ממייצ'ט", הרב שלמה פוליצ'ק שכיהן בסוף ימיו כראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק.

בשואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גטו מייצ'ט

ביולי 1941, הוקם גטו בעיר. במאי 1942, היהודים נאלצו לחפור בורות, בהם, ב-15 ביולי 1942, בקבוצות של 100 עד 120 איש, נורו היהודים בגטו. סך הכל, בגטו זה נרצחו 3,665 יהודים, בנוסף ל-50 בלארוסים ו-5 או 15 שבויי מלחמה.

עם המלחמה והשואה חדלה הקהילה מלהתקיים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בן ציון חיים אַיָלון-ברניק (עורך), ספר זיכרון לקהילת מייטשעט, תל אביב: ארגון יוצאי מייטשעט בישראל ובחוץ לארץ, תשל"ג
  • Martin Small and Vic Shayne, Remember us: my journey from the shtetl through the Holocaust[2].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייצ'ט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ השם נכתב גם מייצ'ד, מייצ'עד, וכן מוציד. במקורות בני המאה ה-17: מוצעט.
  2. ^ תצוגה מקדימה של הספר באתר גוגל ספרים.