מייק בראון
 | |
| לידה |
5 במרץ 1970 (בן 54) קולומבוס שבאוהיו |
|---|---|
| גובה | 1.91 מטרים |
| קבוצות כמאמן | |
|
1997–1999 2000–2003 2003–2005 2005–2010 2011–2012 2013–2014 2016–2022 2022– |
וושינגטון ויזארדס (עוזר מאמן) סן אנטוניו ספרס (עוזר מאמן) אינדיאנה פייסרס (עוזר מאמן) קליבלנד קאבלירס לוס אנג'לס לייקרס קליבלנד קאבלירס גולדן סטייט ווריורס (עוזר מאמן) סקרמנטו קינגס |
| הישגים כמאמן | |
|
כמאמן ראשי: 2 זכיות בפרס מאמן העונה (2009, 2023) כעוזר מאמן: 4 זכיות באליפות ה-NBA (2003, 2017, 2018, 2022) | |
  | |
מייק בראון (באנגלית: Mike Brown; נולד ב-5 במרץ 1970 בקולומבוס שבאוהיו) הוא מאמן כדורסל אמריקאי המשמש כמאמן הראשי של סקרמנטו קינגס.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום לימודיו בבית הספר וירצבורג שבגרמניה, התקבל בראון לנבחרת הכדורסל של מכללת קהילת מסה, בה למד ושיחק במשך שנתיים. לאחר מכן נרשם לאוניברסיטת סן דייגו, במדיה שיחק שנתיים שלאחריהם קיבל תואר בעסקים. בשנת 1992 מונה לחמש עונות לסקאוט קבוצת דנוור נאגטס מליגת ה-NBA,[1] במה שהייתה למשרתו הראשונה בליגה.
בשנת 2000 מונה בראון לתפקיד עוזר המאמן של גרג פופוביץ' בקבוצת סן אנטוניו ספרס ובמהלך כל שנותיו בה, לא ירדה הקבוצה מ-58 ניצחונות בעונה. הוא תיפקד גם כמאמן הראשי של הספרס בליגת הקיץ של ה-NBA. לאחר זכייתה של סן אנטוניו באליפות בשנת 2003, מונה לעוזרו של ריק קרלייל בקבוצת אינדיאנה פייסרס ובעונתו היחידה בקבוצה, העפיל עימה לגמר המזרח. את הקריירה כעוזר מאמן סיים בראון כשלזכותו 341 ניצחונות לעומת 201 הפסדים בתפקיד.[1]
ב-2 ביוני 2005 מונה בראון לתפקיד המאמן הראשי של קבוצת קליבלנד קאבלירס[2] כמחליפו של ברנדן מלון, והפך למאמן השני הצעיר בהיסטורית הליגה, מבוגר רק מלורנס פרנק שאימן את ניו ג'רזי נטס.[1]
ב-2 ביוני 2007 ניצחו הקאבלירס בהובלתו של בראון את דטרויט פיסטונס בגמר המזרח והעפילו לראשונה בהיסטוריה גמר ה-NBA, אך הפסידו בסדרת הגמר לקבוצתו הקודמת של בראון, סן אנטוניו ספרס. ב-1 בפברואר 2008, זכה בתואר מאמן החודש באזור המזרחי של ינואר 2008.[3]
בינואר 2009 נבחר בראון לאמן את נבחרת המזרח לקראת משחק האולסטאר.[4] בכך הפך למאמן השני בהיסטוריה של קליבלנד שנבחר לתפקיד, אחרי לני וילקינס ב-1989.
ב-20 באפריל 2009 זכה בראון בתואר מאמן השנה ב-NBA, לאחר שהוביל את קליבלנד למאזן הטוב בליגה עם 66 ניצחונות לעומת 16 הפסדים בלבד.[4] עם זאת לא הצליח להוביל את קליבלנד לגמר ה-NBA, לאחר שהפסיד בסדרת גמר המזרח לאורלנדו מג'יק.
בעונת 2009/2010 שוב הוביל את קליבלנד למאזן הטוב בליגה (21-61).[4] עם זאת, קליבלנד נכשלה שוב בניסיונה להעפיל לגמר הפלייאוף לאחר שהודחה כבר בשלב חצי גמר המזרח על ידי בוסטון סלטיקס. בעקבות הכישלון שוחרר בראון מהקבוצה, על אף שהיה לו חוזה לעונה נוספת.[5]
במאי 2011 מונה למאמן לוס אנג'לס לייקרס. לקראת עונת 2012/2013 הובאו כוכבים כסטיב נאש ודווייט הווארד לקבוצה, אולם במשחקי קדם העונה הפסידה הלייקרס שמונה משחקים רצופים, ובנובמבר 2012, בעקבות פתיחת עונה של ארבעה הפסדים מול ניצחון בודד, פוטר בראון מהקבוצה.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף הפרופיל של בראון באתר NBA.com
אלעד זאבי, מייק בראון: מכסח דשא, סטנדאפיסט, מאמן האלופה?, באתר הארץ, 1 ביוני 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מאמן השנה ב-NBA | |
|---|---|
|