מייקל מארוס

מייקל מארוס
Michael Robert Marrus
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 בפברואר 1941
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בדצמבר 2022 (בגיל 81)
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת טורונטו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.yadvashem.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל רוברט מארוס (באנגלית ובצרפתית: Michael Robert Marrus;‏ 3 בפברואר 1941 – 23 בדצמבר 2022) היה היסטוריון קנדי של השואה, היסטוריה אירופית והיסטוריה יהודית מודרנית והמשפט ההומניטרי הבינלאומי. הוא מחברם של שמונה ספרים בנושא השואה ונושאים קשורים.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארוס נולד בטורונטו וקיבל תואר ראשון באמנויות באוניברסיטת טורונטו בשנת 1963 ותואר שני באמנויות ותואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנים 1964 ו-1968. הוא קיבל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת טורונטו בשנת 2005. מארוס היה פרופסור להיסטוריה ודיקן ללימודי תואר שני באוניברסיטת טורונטו, ושימש במשך תשע עשרה שנים כמנהל המוסד. הוא היה עמית בכיר במכללת מאסי עד שנת 2017 והוא פרופסור אמריטוס ללימודי השואה בקתדרה על שם קנצלר רוז וריי וולף.

בשנת 1981 כתב מארוס יחד עם רוברט פקסטון את "משטר וישי בצרפת והיהודים", שהוכיח שהאנטישמיות של צרפת וישי הייתה אנדוגנית לאזור ולא נכפתה מבחוץ וכי ממשלת וישי, שניצלה מכיבוש לתקופת מה, הייתה אכזרית ואנטישמית ביחסה ליהודים אפילו יותר ממדינות שבניגוד לווישי היו למעשה תחת הכיבוש הנאצי, במיוחד בתפקידה של ממשלת וישי בארגון גירושם של היהודים למחנות ההשמדה.

ספרו של מארוס "השואה בהיסטוריה" (1987) יישם את כלי הניתוח ההיסטוריוגרפי על הספרות העצומה בנושא, וניסה להבהיר סוגיות כמו בעיית הייחודיות והאוניברסליות של השואה; דעת הקהל ביחס ליהודים באירופה הנאצית; אנטישמיות כגורם לשואה; התנגדות יהודית בשואה; תפקיד היודנראט; העומדים מהצד (אוכלוסיות מקומיות ותפקידן ברדיפת היהודים בתקופת השואה); ותפקידן של הכנסיות בשואה. הוא כתב גם על ההיסטוריה של תנועות הפליטים האירופיות במאה העשרים ועל השבת רכוש יהודי שדוד מתקופת השואה בשנות ה-90.[1]

ספרו "לקחי השואה", שפורסם בשנת 2015, עוסק במחלוקות ההיסטוריות והמוסריות הכרוכות בפרשנות השואה ומשמעותה. מארוס טען בספר זה כי אין לקח מוחלט מהשמדת יהודי אירופה, ושישנן שאלות רבות ומתפתחות, שיש ללמוד ולפרש באופן מתמשך.[2] ספריו תורגמו לצרפתית, גרמנית, פולנית, עברית, פורטוגזית ויפנית.

תפקיד בוועדה ההיסטורית הבינלאומית-קתולית לחקירת השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1999 היה מארוס אחד משלושה חוקרים יהודים שמונו לוועדה ההיסטורית הבינלאומית-קתולית-יהודית לחקור את תפקידו של האפיפיור פיוס השנים עשר במהלך השואה.

הוועדה הייתה אמורה לסקור ולדון ברשומות הוותיקן שפורסמו בעבר בנוגע לתקופת מלחמת העולם השנייה ולדווח על הערכתם. באוקטובר 2000 הוציאה הנציבות דוח ראשוני ובו 47 שאלות על תגובת הוותיקן לשואה. לאחר מכן, בשנת 2001, דחה הוותיקן את מאמצי הוועדה לגשת לארכיון הוותיקן של פיוס ה-12 מתקופת המלחמה, והוועדה התפרקה בעקבות המחלוקת. בראיון בג'רוזלם פוסט הביע מארוס צער על כך שהוועדה נתקלה ב"קיר לבנים" בנושא פתיחת ארכיוני הוותיקן.[3]

מחלוקת מכללת מאסי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בספטמבר 2017, בארוחת צהריים במכללת מאסי, הצטרף לשולחן יו סגל, שהיה אז בעל תואר מאסטר ממכללת מאסי, שם ישב גם סטודנט שחור. מארוס העיר, "אתם יודעים שזה המאסטר שלכם, אה? אתם מרגישים את השוט?"[4][5] מארוס התנצל על ההערה והתפטר מתפקידו כעמית בכיר במכללה ב-1 באוקטובר 2017 במכתב לראש המכללה, בו הצהיר על "חרטתו העמוקה ביותר כלפי כל מי שאולי פגעתי בו". הוא הוסיף, "אני כל כך מצטער על מה שאמרתי, במאמץ ירוד להומור ... אני רוצה להבטיח למי ששמע אותי ... שאמנם לא הייתה לי שום כוונה רעה כלשהי, אבל אני יכול להבין כיצד מי שעל יד השולחן ואלה ששמעו על כך יכולים להעלב מדברי."[6]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 התחתן מארוס עם רנדי גרינשטיין; לבני הזוג שלושה ילדים.

הצטיינות ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו של מארוס זכו בפרסים ואותות הצטיינות רבים, כולל הפרס הלאומי לספרים יהודיים ל-1982 בקטגוריית השואה על ספרו "משטר וישי בצרפת והיהודים"[7] ופרס הספר היהודי הקנדי על ספרו "לקחי השואה".[8] הוא היה עמית מחקר או מרצה במכללת סנט אנטוני, אוקספורד, במכון הישראלי ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת UCLA ובאוניברסיטת קייפטאון, דרום אפריקה. הוא עמית של החברה המלכותית בקנדה והחברה ההיסטורית המלכותית. בשנת 2008 התקבל כחבר במסדר קנדה.[9]

יצירות נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Marrus, Michael R. (1977). "European Jewry and the Politics of Assimilation: Assessment and Reassessment". The Journal of Modern History. 49: 89–109. doi:10.1086/241541. S2CID 143795089.
  • The Politics of Assimilation: The French Jewish Community at the Time of the Dreyfus Affair, 1971; second ed. 1980 (book publication of Ph.D. dissertation).
  • Coauthored with Robert O. Paxton, Vichy France and the Jews, 1981.
  • Marrus, Michael R.; Paxton, Robert O. (1982). "The Nazis and the Jews in Occupied Western Europe, 1940-1944". The Journal of Modern History. 54 (4): 687–714. doi:10.1086/244227. S2CID 144716937.
  • The Unwanted: European Refugees in the 20th Century, 1985.
  • The Holocaust in History, 1987.
  • The Nazi Holocaust: Historical Articles on the Destruction of European Jews, 9 volumes, 1989. Editor.
  • "Three Roads From Nuremberg"; Tablet magazine; Nov. 20, 2015.
  • Samuel Bronfman: The Life and Times of Seagram's Mr. Sam, 1991.
  • Marrus, Michael R. (1994). "Reflections on the Historiography of the Holocaust The Hedgehog and the Fox: An Essay on Tolstoy's View of History. Isiah Berlin". The Journal of Modern History. 66: 92–116. doi:10.1086/244779. S2CID 146939600.
  • Lessons of the Holocaust. Foreword by Margaret MacMillan. University of Toronto Press, 2015.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Yehuda Bauer, Book Review in [Oxford journal of] Holocaust and Genocide Studies (1988) 3 (3): 345-347
  2. ^ "Marrus, Michael R." University of Toronto Centre of Jewish Studies. אורכב מ-המקור ב-2011-07-06. נבדק ב-2011-01-12.
  3. ^ Melissa Radler. "Vatican Blocks Panel's Access to Holocaust Archives." The Jerusalem Post (July 24, 2001).
  4. ^ Freeman, Josh (2017-09-28). "Junior fellows demand apology after alleged racist incident at Massey College" (בCanadian English). CTV News Toronto. נבדק ב-2017-09-28.
  5. ^ "Massey College under pressure to cut ties with professor after comment denounced as racist". The Globe and Mail (באנגלית). 2017-09-28. נבדק ב-2017-09-30.
  6. ^ "Massey College professor resigns over racially offensive remark, cites lack of 'due process'". The Globe and Mail. 2 באוקטובר 2017. נבדק ב-3 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Past Winners". Jewish Book Council (באנגלית). נבדק ב-2020-01-21.
  8. ^ "The Canadian Jewish Literary Awards". Canada Jewish Literary Awards.
  9. ^ "Order of Canada: Michael Robert Marrus, C.M., Ph.D., F.R.S.C." Governor General of Canada. נבדק ב-2011-01-12.