מידע כללי | |
---|---|
מאת | נואה ובסטר |
שפת המקור | אנגלית אמריקאית |
סוגה | מילון השפה האנגלית |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1828 |
מילון וֶבּסטֶר (באנגלית: Webster's Dictionary) או, כפי שהוא נקרא מאז 1982, מילון מריאם-ובסטר (באנגלית: Merriam-Webster's Dictionary) הוא כינוי לסדרת מילונים שראו אור החל מן המילון שפרסם נואה ובסטר בראשית המאה ה-19. הכינוי "ובסטר" הפך לשם גנרי למילון איכותי ורחב-יריעה בשפה האנגלית[1][2].
נוח ובסטר (1758–1843) שלט בשוק המילונים וספרי הדקדוק בצפון אמריקה. בשנת 1806 פרסם את מילונו הראשון: "Compendious Dictionary of the English Language" ("מילון תמציתי של הלשון האנגלית")[3], שהפך לפופולרי. המילון רחב היריעה כלל לא רק מילים ספרותיות אלא גם מילים מתחומי המדע ומקצועות שונים. המילון קידם רפורמה באיות השפה במטרה לגבש ניתוק בין ארצות הברית לאנגליה והחדיר ללשון האמריקאית צורות כתיב חדשות כגון center במקום centre, honor במקום honour, program במקום programme וכדומה. הספר כלל, בנוסף להגדרות מילוניות, גם נספחים ובהם טבלאות להמרת מידות ומשקלות; שיטות חלוקת הזמן בקרב היהודים, ביוון העתיקה וברומא העתיקה; רשימת סניפי דואר בארצות הברית; מספר תושבים במדינות ארצות הברית ורשימת אירועים, תגליות והמצאות.
בשנת 1828 פרסם ובסטר את המהדורה הראשונה של מילונו "American Dictionary of the English Language" ("מילון אמריקאי של השפה האנגלית"), שכלל כ-70,000 הגדרות, המספר הגדול ביותר של הגדרות שנכללו במילון עד אז. מהדורות והדפסות נוספות ראו אור ב-1841 וב-1844.
כבר ב-1829 ראה אור מילון מצומצם יותר בהיקפו, המהווה תמצית של המילון השלם מ-1828, בהוצאת עוזרו של ובסטר, ג'וזף אמרסון ווסטר(אנ') וחתנו צ'ונסי א. גודריץ' (אנ') . גרסה זו כללה את כל ההגדרות, אך בלי ההפניות והציטוטים הספרותיים. גרסה זו זכתה להצלחה כלכלית רבה יותר מן המילון המקורי, והודפסה במספר מהדורות, למורת רוחו של ובסטר. במילון הדגיש ובסטר במיוחד את ההבדלים הלשוניים בין האנגלית המדוברת בארצות הברית לבין זו המדוברת באנגליה. לדברי אדריאן הייסטינגס, צעד זה הבטיח את הפער התשתיתי שהיה נחוץ להפרדה בין הלאומים ולהדגשתו הייחודית והנפרדת של הלאום האמריקאי[4].
ב-1850 ראה אור בגלאזגו שבבריטניה המילון האימפריאלי לשפה האנגלית. שמו המלא היה The Imperial Dictionary, English, Technological, and Scientific, Adapted to the Present State of Literature, Science, and Art; On the Basis of Webster's English Dictionary ("המילון האימפריאלי לאנגלית, טכנולוגית ומדעית, מותאם למצב הנוכחי של הספרות, המדע והאמנויות; מבוסס על מילון ובסטר"). המילון הסתמך על מהדורת 1841 של מילון ובסטר, והרחיב אותה לכדי למעלה מ-100,000 הגדרות[5].
מילוניו של ובסטר נתקלו בתחילה בהתנגדות. הפדרליסטים השמרנים (חברי מפלגתו) ראו במילון ספר מגונה, המבלבל את המעיין עם מושגים מתחומי דעת בלתי נחוצים לו ומזהם את השפה במילים שעל גבול הוולגריות, בעוד יריביו מן המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית תקפו את ובסטר אישית וראו את משימתו להקיף את השפה האנגלית כולה כמטורפת ובלתי אפשרית כלל.
מיד לאחר מותו של ובסטר ב-1843 רכשו האחים ג'ורג' מריאם (אנ') וצ'ארלס מריאם את כל העותקים שטרם נמכרו ואת זכות השימוש בשם "ובסטר"[6]. האחים מריאם צירפו את חתנו של ובסטר, צ'ונסי א. גודריץ', שהיה אז פרופסור באוניברסיטת ייל לפקח על הוצאת מהדורה נוספת של המילון. בשנת 1847 ראתה אור מהדורה שסומנה New and Revised Edition ("מהדורה חדשה ומתוקנת") וב-1859 ראתה אור מהדורה שסומנה Revised and Enlarged ("מתוקנת ומורחבת").
גודריץ' נפטר ב-1860 והוחלף במשימת עדכון המילון על ידי פרופסור נוח פורטר(אנ'), לימים נשיא אוניברסיטת ייל, שגייס מדענים מתחומי ידע שונים על מנת לדייק בהגדרות ייחודיות ולהרחיב את אוצר המילים. ב-1864 ראתה אור המהדורה החדשה של המילון בשם A Dictionary of the English Language, שנערכה בשיתוף הבלשן קרל אוגוסט פרידריך מאן (Carl August Friedrich Mahn) מאוניברסיטת ייל, שהוסיף למילון רובד של אטימולוגיה, תיקן השערות בלשניות של ובסטר על סמך מחקר מדעי עדכני והחליף חלק ניכר מציטוטיו המקוריים של ובסטר. מהדורה זו, המהווה את העריכה המעמיקה ביותר של המילון עד אז, ידועה כ-the Unabridged וכללה לראשונה גם איורים לצד ההגדרות. המהדורה הפכה לנפוצה ביותר והציבה תקן למילונאות המבוססת על צוות עורכים מומחה ולדרך בה צריך לבנות הגדרה מילונאית[7][8].
בשנת 1890 ערך פורטר מהדורה חדשה של המילון בשם Webster’s International Dictionary of the English Language ("מילון ובסטר בינלאומי לשפה האנגלית") שכללה כ-175,000 הגדרות. מהדורת 1900 כללה כבר כ-200,000 הגדרות.
בשנת 1909 ראתה אור המהדורה המורחבת ביותר של המילון והעריכה המעמיקה ביותר שלו, Webster's New International Dictionary ("מילון ובסטר הבינלאומי החדש"). המילון נערך על ידי ויליאם טורי האריס (אנ') ופ. סטורג'ס אלן (F. Sturges Allen) וכלל למעלה מ-400,000 הגדרות ואיורים רבים. המילון הציג שיטה חדשנית לחלוקת הדף, כאשר בתחתית כל דף הוצגו בשישה טורים ובדפוס קטן מילים נדירות בשימוש, מילים עתיקות, מילים זרות ומילים המוצגות בכתיב שונה מהערך הראשי. בנספח הוצגה טבלת הגייה משווה.
מהדורה שנייה של מילון זה (Second International או W2) ראתה אור ב-1934 ולה צורף כרך המציג כרונולוגיה של העולם בשם A Reference History of the World. לפי הצהרת העורכים כלל המילון 600,000 הגדרות, אך אלו כללו מילים בלתי שימושיות ומשמעויות עתיקות של מילים נפוצות. ניסיונו של המילון לכלול עוד ועוד מידע היה בעוכריו, כאשר למשל טבלאות המציגות את מטבעות ארצות העולם, כולל איורים שלהם, הפכו בן לילה למיושנות ומיותרות. המילון נמכר בכרך אחד, המילון בכרך-אחד עב הכרס ביותר בשפה האנגלית. במהדורה זו נכללה המילה Dord, מילה ללא כל שימוש מתועד או אטימולוגיה שהוגדרה "צפיפות (בכימיה)". למעשה כוונת המגדירה הייתה לומר D או d (D or d), אך "המילה" המשובשת חמקה מעין צוות העורכים ונכנסה כהגדרה למילון המודפס. הטעות תוקנה רק בהדפסה משנת 1947[9].
המהדורה השלישית (Third International או W3) ראתה אור ב-1961 וכללה 450,000 הגדרות בהן כ-100,000 חדשות או מעודכנות. מהדורה זו שבה והודפסה בשנים 1971, 1976, 1981, 1986, 1993, ו-2002, תוך עדכונים מוגבלים בהיקפם. מדריך הסגנון של שיקגו ומדריך הסגנון של אסושיאייטד פרס, מדריכי הכתיבה והציטוט המובילים לאנגלית אמריקנית אקדמית ועיתונאית מתבססים שניהם על מהדורה זו של המילון. תפיסת עורכי המילון, שהיו מוכנים לקבל כל צורת כתיב שתועדה, כולל מילים שהממסד החינוכי נלחם לבערן (כגון הצורה ain't) עוררה פולמוס רחב[10]. במקביל ראה אור מילון מקוצר, שניפה כל חומר אנציקלופדי שאין מקומו במילון לפי הגדרתו כגון שמות של מקומות ואנשים, כולל שמות דמיוניים וספרותיים, מבנים, אירועים היסטוריים ויצירות אמנות. חומר זה הופרד למילון (למעשה, לקסיקון) ביוגרפי Webster's Biographical Dictionary ולמילון גאוגרפי Webster's Geographical Dictionary. כן נופו מילים חסרות שימוש לקורא הרגיל כגון מילים ומובנים ללא שימוש מתועד מאז 1760 (ובכללן רבות מהמילים במחזות ויליאם שייקספיר), מילים נדירות וכדומה.
בשנת 1964 נרכשה הוצאת מריאם-ובסטר(אנ') על ידי חברת אנציקלופדיה בריטניקה. מהדורה בת שלושה כרכים של המילון צורפה מאז לאנציקלופדיה. מהדורה זו כללה גם את מילון השפות של בריטניקה (Britannica World Language Dictionary) שכלל תרגומי מילים מאנגלית לצרפתית, גרמנית, איטלקית, ספרדית, שוודית ויידיש.
בהוצאה עמלים על הוצאת מהדורה רביעית, אך תאריך היעד לצאתה לאור נדחה שוב ושוב וייתכן שלעולם לא יראה אור כחפץ גשמי אלא כסדרת עדכונים לאתר.
מילון ובסטר הראשון לתלמידי קולג' (Collegiate Dictionary) ראה אור ב-1898 וכלל תוכן חלקי של המהדורה הראשית של 1890, המותאם לקהל היעד. עד המהדורה התשיעית של המילון לתלמידי קולג' ב-1983 הוא נותר כשיקוף חלקי של המילון המלא. החל מהמדורה התשיעית (Webster's Ninth New Collegiate Dictionary (WNNCD) הפך המילון לתלמידי קולג' לישות נפרדת. המילון קיבל נופך אנציקלופדי יותר, כאשר נכללים בו כערכים שמות פרטיים של אישים, רשימות, אטימולוגיות ומועדי תיעוד הרישום הראשון של המילה בשפה. המהדורה העדכנית, האחת-עשרה, כוללת 165,000 הגדרות ומסופקת על גבי CD-ROM.