![]() | |
טריטוריה |
![]() |
---|---|
נפה | ג'נין |
אוכלוסייה | |
‑ בכפר | 2,252 (2006) |
קואורדינטות | 32°23′12″N 35°17′17″E / 32.386791666667°N 35.287938888889°E |
אזור זמן | UTC +2 |
![]() ![]() |
מִסִילְיֶה (בערבית: مِسِليَة) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון, הממוקם כ-14 ק"מ דרומית לעיר ג'נין, בגובה כ-400 מטר מעל פני הים.
לאחר הסכמי אוסלו סווג כל שטח הכפר כשטח A.
על פי וילנאי, מקור השם אינו ידוע.[1]
בפי תושבי הכפר כמה סברות לגבי מקור השם:[2]
מיסיליה שוכנת במישור קטן למרגלות הר הגלבוע,[3] שהוא חסר כל ניקוז טבעי, ותואר בתחילת המאה העשרים כביצה גדולה בעונת הגשמים המתייבשת בקיץ.[4] מדרום לכפר מתנשא "ג'בל אבו אל-ח'יר" לגובה של 496 מ' מעל פני הים ובימים בהירים ניתן לראות ממנו את החרמון. על ההר מוצבות אנטנות של חברות הסלולר וַטַנִיה וג'וואל וכן מגדל של תחנת רדיו מקומית המשדרת מא-זַבאבדה.[5]
במיסיליה נמצאו חרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית, המוסלמית וימי הביניים.[6]
בשנת 1838 תיאר אדוארד רובינסון את הכפר כשטייל באזור, כגובל במרג' סאנור הפורה ביותר.[7] הוא ציין את הכפר כחלק ממחוז חַארִת'ה, צפונית לשכם.[8] בשנת 1870 תיאר ויקטור גרן את הכפר כ"יושב על מורדותיה הצפוניים של גבעה נטועה בעצי זית מעולים; בתחתית יש מישור פורה ומעובד היטב."[9]
במפת הקרן לחקר ארץ ישראל שפורסמה ב-1882 מיסיליה תואר כ"כפר קטן, מנותק מהצפון עם גבעת מדרום. הכפר מוקף זית ומטעים טובים, עם העמק הפתוח שנקרא ואדי אל-מלכּ ('עמק המלך') בצפון. אספקת המים היא מבארות, שחלקן בעלות מראה קדום. מי הבארות מסופקים בעיקר על ידי מי גשמים."[10]
במפקד 1922 של ארץ ישראל שערכו שלטונות המנדט הבריטי, במיסיליה התגוררו כ-190 מוסלמים.[11] מספר זה גדל במפקד 1931 ל-222 מוסלמים שהתגוררו ב-49 בתים.[12] בסקר הכפרים של 1945 האוכלוסייה מנתה 330 נפשות.[13]
בשנת 1961 מנתה אוכלוסיית מיסיליה 606 נפשות. בשנת 1987 מנתה אוכלוסיית הכפר 1,200 איש ובשנת 1987 היו בכפר 1,680 איש.[14][15] על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 2,252 תושבים בשנת 2006.
בכפר מתגוררים כ-200 איש בני משפחות פליטים שהגיעו אחרי 1948.[2]
בסקר הכפרים של 1945 נמצא ששטח הכפר הוא כ-9,038 דונם.[13] מתוך שטח זה 5,358 דונם מיוחסים לתושבי הכפר, ועוד 3,680 דונם מושע.[14] מתוך שטח הכפר נמצאו (ב-1945) 2,683 דונם שימשו למטעים וקרקע להשקיה, 2,592 דונם שימשו לגידול דגנים,[16] ואילו 23 דונם היו קרקע בנויה.[17]
הגידולים החקלאיים העיקריים בכפר הם זיתים, ענבים, תאנים וירקות.[2]
מי ההשקיה מגיעים מבארות מים.[2]
בנוסף לחקלאות, קיימות בסביבות הכפר מחצבות אבן וכן מספר מנסרות.[5]
רשת חשמל מודרנית, שנפרסה במימון קטארי, מכסה 100% מצורכי האוכלוסייה.[5]
{{cite encyclopedia}}
: (עזרה)
{{cite encyclopedia}}
: (עזרה)
![]() | ||
---|---|---|
ערים | ג'נין • קבאטיה | ![]() |
מועצות מקומיות | עג'ה • עראבה • בורקין • דאחיית סבאח אל-ח'ייר • דיר אבו דעיף • ג'בע • כפר דאן • כפר ראעי • מיית'לון • סילת אל-חארית'יה • סילת א-ד'אהר • יעבד • אל-יאמון • א-זבאבדה | |
כפרים | עאנין • ענזה • ערקה • עראנה • עטארה • ברטעה • בית קאד • ביר אל-באשא • דיר ע'זאלה • פחמה • פנדקומיה • פקועה • ג'למה • ג'לבון • ג'לקמוס • ג'ודידה • כופיראת • מִרְכָּה • מיסיליה • אל-מוע'ייר • נזלת זייד • ראמה • רומאנה • סנור • מת'לת' א-שוהדא • סיר • סיריס • ח'ירבת א-טייבה • תיעניכ • טורה אל-ע'רביה • אום א-ריחאן • אום אל תות • זובובא • יעבד | |
מחנות פליטים | מחנה הפליטים ג'נין | |
נפות הרשות הפלסטינית |