מנחם מנדל הגר (בני ברק)

רבי מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ
הרב מנחם מנדל הגר
הרב מנחם מנדל הגר
לידה 28 בנובמבר 1957 (בן 67)
ה' בכסלו ה'תשי"ח
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בני ברק
אב רבי משה יהושע הגר
רב קריית ויז'ניץ ה־3
ה'תש"נ, 1990 – סביבות ה'תשס"ז, 2007
אדמו"ר מרכז חסידי ויז'ניץ
כ' באדר תשע"ב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מנחם מנדל הגר (נולד בה' בכסלו, ה'תשי"ח, 28 בנובמבר 1957) הוא האדמו"ר מויז'ניץ (חצרו מכונה גם מרכז חסידי ויז'ניץ זאת כדי להבדילו מאחיו הגדול הרב ישראל אדמו"ר החצר המרכזית) וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ללאה אסתר ולרבי משה יהושע הגר, האחרון מבין שישה ילדים. בברית שלו שימש כסנדק דודו רבי שלום רוקח מסקאהל. נקרא על שם אבי אמו, רבי חיים מנחם מנדל מדעעש. למד במוסדות החינוך של חסידות ויז'ניץ בבני ברק. כשנה לאחר גיל בר מצווה עבר להתחנך בישיבת סקוור בארצות הברית. בתשל"ה נישא למרים, בתו של הרב אברהם דוד הורוביץ, אב"ד שטרסבורג וחבר בד"צ העדה החרדית בירושלים.

הוסמך להוראה בידי הרב יצחק יעקב וייס והרב משה הלברשטאם[דרוש מקור]. בשנת תש"מ מונה לרב בית המדרש ויז'ניץ ברחוב רבי טרפון במרכז בני ברק, במקום אחיו, הרב ישראל הגר, שעבר לכהן כרב קריית ויז'ניץ[1]. למשך תקופה קצרה היה רב קהילת ויזניץ באנטוורפן[דרוש מקור]. בשנת ה'תשמ"ד הרחיק אביהם את אחיו הרב ישראל מתפקידיו המרכזיים עד אז בחסידות. בי' בסיוון ה'תש"ן, במסגרת אירועי "ההתוועדות העולמית של חסידי ויז'ניץ" לציון יובל להקמת החסידות בארץ ישראל לאחר השואה, הוכתר הרב מנדל כרב ואב"ד של קריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת הטקס נמסרה לידיו מגילת הכתרה שבה חתימותיהם של אביו ושל אישים חשובים בחסידות.

בתשרי ה'תשס"ב השיב האב את הרב ישראל למעמדו המרכזי בחסידות. בעקבות כך התפתח מתח בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק אחר התקבץ סביב רבי מנדל שהקים חבורות לבחורים ואברכים, וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ".

מרכז חסידי ויז'ניץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשס"ד החל לערוך "באטע'ס" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ[2]. בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת תשס"ט (2009) חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. על בניין בית הכנסת נכתב "מרכז חסידי ויז'ניץ", כינוי שבהמשך הפך לסימן היכר של חצרו ('מוסדות ויז'ניץ מרכז'). פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך באשדוד, אלעד וירושלים וכן מוסדות בלונדון, בורו פארק, ויליאמסבורג, מונטריאול, ליקווד ומונסי. לאחר פטירת אביו בתשע"ב החל לכהן כאדמו"ר. חצרו מנתה 659 בתי-אב ב-2016[3].

ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ה'תשע"ג. הרב הגר נראה יושב קיצוני משמאל

בשבט ה'תשע"ג פעל אחיו לצירופו למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[4], אך מאז מינויו של מזכיר המועצה החדש בתשע"ח, הרב יעקב ולצר (שהיה מקורבו ופרש מחצרו על רקע שיטת ה"שוואנצונעס"), הרב הגר לא משתתף בישיבותיה[5].

בכמה מקרים נקטו קבוצות של חסידיו באלימות ובמסעות הרס כאשר סברו שכבודו נפגע. כך למשל פרצו בדצמבר 2019 עשרות מחסידיו לישיבה הספרדית נחלת דן, הסמוכה לישיבה של החסידות שבראשותו, וחוללו שם הרס רב, לאחר שלדבריהם בחורים מהישיבה זרקו ביצה על רכבו של הרב הגר[6].

הנהגותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה הקדושה (שיטת ה"שוואנצונעס")

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החצר בראשותו מדגישה את חשיבות ההתבטלות המוחלטת כלפיו[7]. היא מציינת את יום י"ב בשבט, התאריך שבו הקים את החצר, כ"ראש השנה לחסידות", שבו עוסקים בחשיבות ההתקשרות לצדיק[8]. בה'תשע"ח אמר לחסידיו שעליהם לדבוק בו ולהיות "שוואנצס" (ביידיש: "זנבות") ולא "באטשי'ס" (בהונגרית: "דודים", כלומר בעלי-בתים). הוא אף חיבר שיר בנושא שהפך למעין המנון של החצר ("השיטה הקדושה")[9]. בין היתר שרים החסידים המנון זה לפני תקיעת שופר[10] או הדלקת נרות חנוכה. יש בציבור החרדי מי ששרים את ההמנון בלעג[11]. על רקע הנהגות חריגות אלו עזבו מספר משפחות את החסידות, בהם חסידים בולטים[12]. בעלונים שמתפרסמים בחצרו מרבים לעסוק בנושא ההתבטלות המוחלטת לצדיק, כך לדוגמה באחד המקורות שפורסמו נכתב: "שהרבי הקדוש אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף, נערץ ונקדש מעל לכל דמות ודמיון […] לבדו ימלוך מלך ונשגב רבינו הקדוש לבדו, כי המלכות שלך הוא, ואנו קרוצי חומר זוכים בזכייה נשגבה ומתנת חינם ממש לעבדו בלבב שלם". עוד נכתב על הצעיר החסידי לשנן בכל עת "שיויתי הייליגער רבי לנגדי תמיד"[13].

ילדיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו הרב חיים מאיר הגר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנחם מנדל הגר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קשר איתן, גיליון תמוז תשע"ט, עמ' 28
  2. ^ באותן שנים כבר הפסיק אביו לערוך "טישים" מפאת חולשתו. המשמשים נהגו להוציא אותו למשך כחצי שעה לבית המדרש. הרב מנחם מנדל נעדר ממעמדים אלה גם משום שזמן היציאה של האדמו"ר לא היה קבוע.
  3. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
  4. ^ ישראל כהן, גם האדמו"ר הצעיר מויז'ניץ הוזמן לכינוס המועצות באתר כיכר השבת 07.02.13
  5. ^ אלי ביתאן, פצועים וחסרי מנהיג מאחד, החסידים מתארגנים מחדש, מקור ראשון, 18 במרץ 2019
  6. ^ עקיבא ווייס ואיתי שיקמן, תיעוד: ונדליזם ומכות בעקבות סכסוך בין ישיבות בבני ברק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בדצמבר 2019;
    וראו גם: שאול כהנא, ‏צפו בווידאו: הפוגרום החסידי בישיבת באבוב, באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2017
  7. ^ גרוזמן חושף: מה באמת קורה בויז'ניץ?, מתוך חדשות הלילה כאן 11
  8. ^ משה ויסברג, 16 שנה להכרזה: בויז'ניץ מציינים "ראש השנה לחסידות", באתר בחדרי חרדים, 7 בפברואר 2017
    מנדי קליין, חצר הקודש ויז'ניץ מתכוננת ל"ראש השנה לחסידות", באתר כל הזמן, 1 בינואר 2019
  9. ^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, תהיו 'שוואנצונעס' - לא 'באטשים' • שיטת הקודש שמנחיל הרבי מויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 21 ביוני 2018
    שאול כהנא, ‏השוואנצים מתאחדים: ללמוד מיהושע בן נון ומ"אריות הים", באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2018
    שאול כהנא, ‏תיעוד: החסידים ליוו את הרבי בשירת ה'שוואנצונעס', באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2018
  10. ^ משה ויסברג, לפני התקיעות: שירת המנון ה'שיטה הקדושה', באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2018
  11. ^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, תהיו 'שוואנצונעס' - לא 'באטשים' • שיטת הקודש שמנחיל הרבי מויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 21 ביוני 2018
  12. ^ משה ויסברג, המקורב נטש את הרבי הצעיר והגיע לרבי הגדול, באתר בחדרי חרדים, י"ז באלול ה'תשע"ח, 2018
  13. ^ משה כהן, עבודת ה' או עבודת הצדיק? על הסכנה בהערצת הצדיק בחסידות, באתר צריך עיון


שושלת אדמו"רי קוסוב • ויז'ניץ
אבי השושלת יעקב קופיל חסיד
חסידות קוסוב מנחם מנדל מקוסוב (אהבת שלום) • חיים מקוסוב (תורת חיים) • יעקב שמשון מקוסוב • משה מקוסוב (לקט עני) • חיים הגר השני • אברהם יהושע העשיל מקוסוב–זלישטשיק • שרגא פייבוש הגר
חסידות זבלטוב דוד מזבלטוב (צמח דוד) • יעקב הגר מזבלטוב • מנחם מנדל הגר מזבלטוב
חסידות רדוביץ' יוסף אלתר מרדוביץ' • משה מרדוביץ' (וייקח משה) • ישראל מרדוביץ'
חסידות ויז'ניץ חמשה דורות ראשונים: מנחם מנדל מוויז'ניץ (צמח צדיק) (דור 1) • ברוך מוויז'ניץ (אמרי ברוך) (דור 2) • ישראל מוויז'ניץ (אהבת ישראל) (דור 3) • בניו אליעזר הגר (דמשק אליעזר) (דור 4) • חיים מאיר מוויז'ניץ (אמרי חיים) (דור 4)
אחרי מותו של 'האמרי חיים' התפלגה החסידות:
החסידות בישראל: משה יהושע מוויז'ניץ (ישועות משה) (דור 5), בניו ישראל מוויז'ניץ (דור 6) ומנחם מנדל מוויז'ניץ-מרכז (דור 6) ואחיינו ישראל אליעזר אדלר מדז'יקוב-ויז'ניץ (דור 6)
החסידות במונסי: מרדכי מוויז'ניץ מונסי (דור 5), בניו; ישראל מוויז'ניץ מונסי (דור 6) • מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ קיימישא לייק (דור 6) • יצחק יוחנן מוויז'ניץ ויליאמסבורג (דור 6) • דוד מוויז'ניץ לונדון (דור 6) • אהרן מוויז'ניץ מונטריאול (דור 6) • ברוך שמשון מוויז'ניץ בית שמש (דור 6) • יעקב יוסף מוויז'ניץ בורו פארק (דור 7)
חסידות סערט ויזניץ' ברוך מסערט-ויז'ניץ (מקור ברוך) (דור 4) • אליעזר מסערט-ויז'ניץ (חכמת אליעזר) (דור 5) • יעקב הגר (דור 6)
חסידות וישיווה מנחם מנדל מוישיווה (שארית מנחם) (דור 4) • ברוך הגר (דור 5) • חיים יהודה מאיר הגר (דור 5) • נפתלי צבי הגר (דור 6)