מניפתה של ליידי וינדרמיר
מניפתה של ליידי וינדרמיר (באנגלית: Lady Windermere's Fan) הוא מחזה קומי בארבע מערכות מאת אוסקר ויילד. המחזה עובד להצגת תיאטרון לראשונה ב-22 בפברואר 1892 בתיאטרון סנט ג'יימס שבלונדון, והועלה לראשונה על הבמה בשנת 1893. בדומה לקומדיות אחרות של ויילד, גם כאן מדובר בסאטירה עוקצנית על המוסר והאתיקה בחברה הוויקטוריאנית, ובעיקר באופן שהם באים לידי ביטוי במסגרת מוסד הנישואין.
הסיפור מספר את קורותיה של ליידי וינדרמיר, שהחלה לחשוד שמא בעלה מנהל רומן עם אישה אחרת. לאחר שבחרה להעמיד בפניו את חשדה, הזמין בעלה את האישה האחרת (היא גברת אירלין) למסיבת יום ההולדת שלה, וליידי וינדרמיר, בכעס רב, החליטה בתגובה לעזוב את בעלה לטובת גבר אחר. משהבינה גברת אירלין במה הדברים אמורים, החלה לעקוב אחר ליידי וינדרמיר בניסיונות לשכנע אותה לחזור לבעלה. על אף שהשתלשלות העניינים העמידה אותה במצב מביך, היא המשיכה להקריב את עצמה ואת שמה הטוב במטרה להציל את נישואיה של ליידי וינדרמיר.
דמויות רבות במחזה קיבלו את שמם ממקומות אמיתיים בצפון אנגליה- ליידי וינדרמיר מאגם וינדרמיר, הדוכסית מבֶּריק, מבריק על הטוויד, לורד דרלינגטון מדרלינגטון.
ב- 5 בפברואר 1893 הוצג המחזה לראשונה בתיאטרון פלמר שבברודוויי בהופעה שהייתה גם הופעתה הראשונה בברודוויי של שחקנית התיאטרון והקולנוע ג'וליה ארתור שגילמה בתפקיד הראשי את ליידי וינדרמיר.
עלילת המחזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכה ראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילתו של המחזה בבוקרו של יום בסלון ביתם של ליידי וינדרמיר ובעלה שבלונדון. השעה היא שעת התה האנגלית המפורסמת, וליידי וינדרמיר, שיום זה הוא יום הולדתה, זוכה לביקורו של חבר העונה לשם לורד דרלינגטון. היא מציינת בפניו את דאגתה לנוכח המחמאות הרבות שהוא מרעיף עליה, אף על פי שברור לכל שהיא כלל לא מודעת לאהבתו הרבה כלפיה. גם הדוכסית מבריק ובתה, ליידי אגאת'ה, באות לבקרה ביום זה ומתוודעות באותה ההזדמנות ללורד דרלינגטון שעוזב זמן קצר לאחר מכן.
לאחר שהדוכסית שילחה את בתה מהחדר, היא מפנה את תשומת לבה של ליידי וינדרמיר שייתכן ובעלה בוגד בה, היות שנפוצו שמועות בכל רחבי לונדון שהוא מבקר לאחרונה פעמים רבות בביתה של מישהי בשם גברת אירלין, ובזאת גם לא די, וייתכן שהוא גם תומך בה מבחינה כספית.
לאחר עזיבתן של הדוכסית ובתה מחליטה ליידי וינדרמיר לבדוק את דפי החשבון של בעלה ולאחר שערכה חיפוש בספר החשבונות שבשולחן הכתיבה שלו ולאחר שלא מצאה בו שום דבר מחשיד, צץ לנגד עיניה ספר חשבונות אחר, ספר חשבונות נעול. לאחר שפרצה את המנעול ועיינה בספר החשבונות היא מגלה שאכן נעשו העברות כספיות גדולות למישהי בשם גברת אירלין. בשלב הזה נכנס לורד וינדרמיר לחדר ומגלה שרעייתו מעיינת בספר החשבונות. בין השניים מתפתחת מריבה ואף על פי שלורד וינדרמיר לא הכחיש את קשריו עם אותה גברת אירלין, הוא טען שהוא לא בגד בה מאחר שכל עניינו וכל רצונו היו אך ורק להגן עליה (על ליידי וינדרמיר) מפני סוד שעלול היה להמיט עליה חרפה גדולה. ליידי וינדרמיר מסרבת להאמין לדבריו, אך לורד וינדרמיר מתעקש ואף שולח לגברת אירלין הזמנה בכתב ידו למסיבת יום הולדתה של אשתו המתוכננת להיערך עוד באותו יום בשעות הערב, בעוד שליידי וינדרמיר מצידה טוענת שהיא תגרום לשערורייה אם גב' אירלין אכן תופיע למסיבתה, בתגובה, טוען לורד וינדרמיר, שזה יהיה אך ורק לטובתה אם היא לא תעשה כן.
מערכה שנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערכה השנייה נפתחת מאוחר יותר בערב, בחדר האורחים של משפחת וינדרמיר, במהלך מסיבת יום ההולדת.
האורחים נכנסים, ופארקר, רב המשרתים, מכריז על הגעתם. לורד וינדרמיר נכנס ומבקש מאשתו לשוחח עם גב' אירלין, אך ליידי וינדרמיר לא מתייחסת לבקשתו. לורד אוגוסטוס לורטון (הידוע בכינויו "טאפי"), חברם המשותף של הזוג וינדרמיר, נכנס, ובשיחה שהוא מנהל ביחידות עם לורד וינדרמיר הוא מבקש לדעת פרטים אודות גב' אירלין, אותה הוא מכיר זה לא מכבר. לורד וינדרמיר מציין בפניו שאף על פי שהוא נפגש פעמים רבות עם גב' אירלין, אין שום דבר פסול בקשר שלו עימה.
גב' אירלין מגיעה למסיבה וזוכה לקבלת פנים מאוד קרירה מצידה של ליידי וינדרמיר. לורד וינדרמיר ומספר חברים נוספים עורכים הכרה בין גב' אירלין לאורחים נוספים בשעה שרבות מהנשים המתוודעות אליה מודעות לסיפורים אודותיה מצד אחד, אך מצד שני, נשבות מקסמה ומאישיותה.
ליידי וינדרמיר ולורד דרלינגטון משוחחים ביניהם על הגעתה של גב' אירלין למסיבת יום הולדתה, ולורד דרלינגטון, שזעם על הזמנתו של לורד וינדרמיר את גב' אירלין בניגוד לרצונה של ליידי וינדרמיר, חושף בפניה את אהבתו אליה. ליידי וינדרמיר מופתעת מגילוי הלב שלו ונעצבת עוד יותר לאחר הודעתו שהוא עתיד לעזוב למחרת לצמיתות ושככל הנראה לא יהיה באפשרותם להיפגש בשנית. הוא מתחנן בפניה שתצטרף אליו ועוזב מיד לאחר מכן. בצידו השני של החדר באותה עת, משוחחת גב' אירלין עם לורד וינדרמיר על מספר דברים, ומודיעה לו שברצונה להתחתן עם הלורד אוגוסטוס (טאפי), אלא שהיא תהיה זקוקה למעט עזרה כספית ממנו.
ליידי וינדרמיר, שחשה מצד אחד התרוממות רוח מהבעתו של לורד דרלינגטון את אהבתו כלפיה אך גם כעס רב מצד שני על עצם נוכחותה של גב' אירלין במסיבת יום הולדתה, מגיעה לידי החלטה לעזוב מיד את הבית ומשאירה לבעלה מכתב בו היא מציינת בפניו שהיא עוזבת אותו. כשגב' אירלין שואלת את פארקר לאן הלכה ליידי וינדרמיר, הוא עונה לה שהיא עזבה את הבית והשאירה מכתב ללורד וינדרמיר.
גב' אירלין, שחשה אי נחת בשל כך, פתחה את המכתב, ונזכרה כי עשתה מעשה דומה לזה של ליידי וינדרמיר, עשרים שנה קודם לכן. היא לוקחת את המכתב ועוזבת את המסיבה במטרה לאתר את ליידי וינדרמיר ולהצילה מהטעות שהיא בעצמה עשתה.
מערכה שלישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליידי וינדרמיר מופיעה לבדה בביתו של לורד דרלינגטון תוך ניסיונות להצדיק את מעשיה לעזוב את בעלה. גב' אירלין מגיעה ומנסה לשכנע את ליידי וינדרמיר לחזור לביתה אל בעלה ובנם, ואף על פי שליידי וינדרמיר מגלה התנגדות בתחילה, תחנוניה של גב' אירלין לחזרתה של ליידי וינדרמיר לבנה, גורמים לה בסופו של דבר להסכים להצעתה. אלא שבשעת התארגנותן לצאת הן שומעות ברקע את קולותיהם של לורד דרלינגטון וחבריו, לרבות לורד וינדרמיר, והן בתגובה, מתחבאות מפניהם.
בזמן שהחברים משוחחים ביניהם, מבחין אחד החברים בשם "ססיל גראהם" שהמניפה של ליידי וינדרמיר (זו שניתנה לה על ידי בעלה כמתנת יום הולדת) מונחת על השולחן. בדומה לאחרים, הוא מרשה לעצמו להניח שבביתו של לורד דרלינגטון מבקרת אישה, ושבשעת הכנותיו של לורד וינדרמיר לחזור לביתו, הוא מפנה את תשומת לבו אל המניפה. לורד וינדרמיר, מזדעזע לגלות כי מדובר במניפה של רעייתו, דורש לדעת מלורד דרלינגטון אם הוא מסתיר את רעייתו במקום כלשהו תוך סירובו לעזוב את הבית עד לעריכת חיפוש יסודי אחריה בבית. לורד דרלינגטון מסרב לעשות כן, ובשעה שלורד וינדרמיר דורש זאת בשנית, חושפת גב' אירלין את עצמה להפתעתם של הנוכחים, ובייחוד להפתעתו של לורד אוגוסטוס, תוך טענה שהמניפה נלקחה על ידה בטעות.
מערכה רביעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערכה האחרונה נפתחת כשליידי וינדרמיר שוכבת על הספה בסלון ביתה תוך ניסיונות לבחור באופן שבו עליה לספר לבעלה על אירועי הערב הקודם. בעלה נכנס והם משוחחים ביניהם על האפשרות לעזוב את לונדון, בטרם התחילו לשוחח על גב' אירלין שליידי וינדרמיר מצד אחד סלחה לה על מעשיה ואף הביעה את רצונה להזמינה אליהם בשנית, ושלורד וינדרמיר מצד שני מציין את סלידתו המוחלטת ממנה. בשלב הזה נכנס רב המשרתים פארקר כשהוא נושא מגש עם מניפתה של ליידי וינדרמיר ופתק מגב' אירלין שממתינה בכניסה לבית.
ליידי וינדרמיר מתעקשת לפגוש אותה למרות מחאותיו של בעלה.
ליידי וינדרמיר מזמינה את גב' אירלין להיכנס לסלון. גב' אירלין מציינת בפניה שהיא נוסעת לחוץ לארץ אך מבקשת ממנה שתיתן לה תמונה שלה ושל הילד שלה, ג'רארד.
ליידי וינדרמיר עוזבת את הסלון כדי למצוא את התמונות המבוקשות וגב' אירלין ולורד וינדרמיר משוחחים על אירועי הערב הקודם וזהו הרגע בו נחשף הסוד כולו לפיו מתברר שגב' אירלין עזבה את אביה של ליידי וינדרמר לטובת מאהב זמן קצר לאחר שנולדה, אלא שזמן לאחר מכן עזב המאהב את גב' אירלין והיא חיה בעוני תחת זהות בדויה, וכשהודיעו לה שבתה עתידה להינשא לאדם עשיר, הוא לורד וינדרמר, היא החליטה לסחוט אותו כדי לקיים את עצמה מבחינה כספית וכדי לנסות לשקם את מעמדה בחברה הלונדונית. גב' אירלין התחננה בפני לורד וינדרמיר שלא יחשוף את זהותה האמיתית אך גם ביקשה שיתיר לה לשמור את המניפה לעצמה.
ליידי וינדרמיר חוזרת עם התמונה המבוקשת ומוסרת אותה לגב' אירלין.
בזמן שלורד וינדרמיר בודק אם הנהג של גב' אירלין חזר, גם ליידי וינדרמיר וגב' אירלין החלו לשוחח אודות אירועי הערב הקודם וגב' אירלין מתחננת בפני ליידי וינדרמיר שלא תחשוף את סיפור התחבאותן בביתו של לורד דרלינגטון, בקשה שליידי וינדרמיר ניאותה לשמור בסוד.
בטרם עזיבתה של גב' אירלין, מכריז רב המשרתים על הגעתו של לורד אוגוסטוס שלאחר כניסתו מבקשת ממנו גב' אירלין ללוות אותה לכרכרה שלה, והוא ניאות לבקשתה. לאחר חזרתו לליידי וללורד וינדרמיר הוא מציין בפניהם את גרסתה של גב' אירלין לאירועי הערב הקודם ואת האופן שבו היא יישרה לדבריה את ההדורים עם הנוכחים, וזאת, בנוסף להסכמתה להצעתו להינשא לו ולעזוב יחדיו את אנגליה. גם לורד וינדרמיר וגם ליידי וינדרמיר לא מגלים את הסוד שהבטיחו לשמור אך ורק לעצמם.
עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזה זכה לעיבודים רבים בקולנוע ובטלוויזיה. בסרט האילם שהופק בשנת 1925 כיכבו רונלד קולמן, מיי מק'אווי, ברט ליטל, אירין ריץ' ואדוארד מרטינדל. הוא עובד על ידי ג'וליאן ג'וספסון ובוים על ידי ארנסט לוביטש. גם רשות השידור הבריטית (ה-BBC) הפיקה את גרסתה למחזה בשנות השבעים.
עיבוד חדש שיצא היה הפקת סרט הקולנוע בשם "אישה טובה" שיצא לאקרנים בשנת 2004. שם הסרט לקוח מכותרת המשנה של המחזה "מחזה על אישה טובה", שיכולה להיות מכוונת באותה מידה ממש גם לליידי וינדרמיר מצד אחד וגם לגב' אירלין מצד שני, דבר הנתון לשיקולם ולטעמם של הצופים והמבקרים. הבדל משמעותי נוסף בין המחזה לעיבוד הקולנועי של 2004 הוא הרקע לאירועים: בסרט הרקע אינו אנגליה של סוף המאה ה-19, כי אם חופי אמאלפי באיטליה של שנות השלושים. במאי הסרט הוא מייק ברקר. בסרט מככבים הלן האנט שמגלמת את דמותה של גב' אירלין, סקרלט ג'והנסון שמגלמת את דמותה של ליידי וינדרמיר, וטום וילקינסון שמגלם את דמותו של "טאפי" הוא לורד אוגוסטוס.
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מניפה של לידי וינדרמיר, מעשה באשה הגונה, מחזה בארבע מערכות, תרגם מאנגלית - י"ח טביוב, שטיבל ורשה, תר"ף 1920.
- כל המחזות - אוסקר ויילד. מאנגלית: בן-ציון בן-משה. הוצאת חנות הספרים, 2006
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסקר ויילד, מניפתה של ליידי וינדרמיר, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- מניפהּ של ליידי וינדרמיר בתרגום לעברית מאת ישראל חיים טביוב, הוצאת אברהם יוסף שטיבל, ורשה, ה'תר"ף, בפרויקט בן-יהודה
- על הסרט "אשה טובה"
"הסרט "אשה טובה"", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מניפתה של ליידי וינדרמיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
