מעבר קרני
 | |
| שם רשמי | מעבר קרני |
|---|---|
| מיקום | 1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ נחל עוז |
| מנוהל על ידי |
 הרשות הפלסטינית רשות שדות התעופה |
| פתיחת המעבר | 1994 |
| סגירת המעבר | 2011 |
| קואורדינטות | 31°28′31″N 34°28′41″E / 31.47528°N 34.47806°E |
| הערות | המקום נסגר ונפתח פעמים רבות עקב פיגועים וניסיונות לפיגועים |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   מעבר קרני | |
מעבר קַרנִי (בערבית: معبر كارني או معبر المنطار) היה מעבר גבול לסחורה הנמצא בסמוך לעיר עזה, כ-1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ נחל עוז, שהיה פעיל בשנים 1994–2011.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקום נקרא על שם בית אריזה לפרי הדר שהוקם במקום ב-1967 על ידי היזם והפרדסן יוסף קרני מכפר יונה[1]. בית האריזה הוקם בשטח רצועת עזה, בין הגבול עם ישראל ובין מבואותיה המזרחיים של עזה. ב-1969 עבדו בבית האריזה כ-300 פועלים מעזה[2]. בית האריזה פעל עד פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987, עת נסגר לאחר רצח מנהל המקום וסגנו על ידי פועלים פלסטינים שעבדו במקום.
בעקבות חתימת הסכם קהיר (הידוע גם כ"הסכם עזה ויריחו תחילה") ב-4 במאי 1994, הוקם מעבר קרני בצידו הפלסטיני של הגבול עם רצועת עזה, ליד גדר הגבול, במקום שבו נותר מסלול נחיתה מתקופת המנדט הבריטי, ששימש בשנים 1957–1967 מטוסים של כוח האו"ם ברצועת עזה. במלחמת ששת הימים נכנסו נגמ"שים של צה"ל לשדה התעופה בדרכם לכיבוש עלי מונטר ונקלעו למלכודת אש קשה.
המעבר נוהל על ידי צה"ל בצד הישראלי, ועל ידי ארגון הביטחון המסכל מטעם הרשות הפלסטינית, ופעל במתכונת זו עד חודש מרץ 1996. בנוסף שימש המעבר את תושבי ההתנחלות נצרים, שכן הכביש המוביל אליו נחשב לציר הבטוח היחיד למעבר כלי רכב ישראליים ליישוב החל מאמצע שנות ה-90. מצפון למעבר פעל בעבר מעבר נחל עוז ששימש כמעבר העיקרי לפועלים פלסטינים אל ישראל, ומאז שמעבר ארז תפס את מקומו, שוב אינו פעיל.
במרץ 1996 נסגר המעבר לתנועה לאחר שהוברח דרכו המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע בדיזנגוף סנטר ב-4 במרץ 1996. בעקבות האירוע ובשל מחלוקת עם הרשות הפלסטינית בעניין אמצעי הביטחון במקום, הוחלט על איזרוח המעבר ועל העברתו לשטח ישראל, והוא נפתח מחדש.
המעבר בשנות האלפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך מסוף הגבול שבמעבר קרני עברו סחורות מרצועת עזה לישראל ומישראל לרצועת עזה בהיקף של מאות משאיות ביום. תוצרת החקלאית ותעשייתית המיוצרת ברצועה יוצאה דרך מעבר קרני לישראל, לגדה המערבית ולעולם. עוד שימש המקום למעבר אספקה הומניטרית אל רצועת עזה. ארגוני הטרור הפכו את מעבר קרני ואזור התעשייה הסמוך אליו ליעד טרור מועדף, ותנועת המשאיות דרכו הלכה והצטמצמה מאז שנת 2003, שבה עברו דרכו 144,364 משאיות ועד שנת 2007 שבה עברו דרכו 52,211 משאיות בלבד[3].
במרץ 2011, בעקבות מתקפות טרור רבות וירי נרחב של רקטות ופצצות מרגמה באזור מעבר קרני, החליטה ישראל לסגור את המעבר, ולהעתיק את פעילותו למעבר כרם שלום[4].
בדצמבר 2022 הוחלט כי המעבר יפורק ובמקומו ייבנה מכשול קרקעי[5]. בהמשך השנה, פורקו מבני המעבר.
פיגועי טרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד מעבר הסחורות שימש מעבר קרני במשך השנים להברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה ולהברחת מחבלים וחגורות נפץ מהרצועה לישראל[6][7]. בנוסף, היווה המעבר יעד מועדף לארגוני הטרור ובסביבתו אירעו התקפות טרור רבות.
אירועים בולטים:
- במרץ 1996 הוברח המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע בדיזנגוף סנטר בתוך משאית שהעבירה סחורות.
- בתאריך 20 באפריל 2001 לפנות ערב תקפו 2 מחבלים רעולי פנים חמושים ברובי סער קלצ'ניקוב את אחד מתאי הסינון הצמודים לחומת ההפרדה. מאבטח שהוצב במקום נפצע משישה קליעי רובה. למרות פציעתו, השיב המאבטח אש יעילה לכיוון התוקפים, תוך שהוא מחלץ עצמו ובודקת שהייתה עימו. התוקפים נמלטו לשטח הרצועה.
- ב-15 באפריל 2003 רצח מחבל פלסטיני שני אזרחים ישראליים ופצע אחרים. המחבל, שלפי הערכה, זכה לשיתוף פעולה מהצד הפלסטיני של המעבר, הצליח להיכנס לאחד מתאי הסינון שהיה פתוח לכיוון הפלסטיני וממנו חדר לתא סינון אחר בו שהו הנרצחים. המחבל נורה בפעולה משולבת של מאבטחי המעבר של רשות שדות התעופה וחיילי צה"ל. על גופו של המחבל נמצא היתר כניסה למעבר הפלסטיני על שמו[8][9].
- במרץ 2004 הוברחו שני המחבלים שביצעו את פיגוע ההתאבדות הכפול בנמל אשדוד בתוך דופן כפולה של מכולה[10].
- ב-13 בינואר 2005 אירעה מתקפת טרור במעבר שבה נהרגו שישה אזרחים ישראליים ונפצעו שישה נוספים. שלושת המחבלים חדרו לצידו הישראלי של המעבר לאחר שפוצצו מטען חבלה שהונח בסמוך לגדר ההפרדה. למרות טענת גורמים פלסטיניים כאילו נשאו עימם המחבלים חגורות נפץ, והצליחו לחדור דרך מנהרה למשרדי המעבר[11], אין לדברים כל שחר. המחבלים נורו למוות על ידי מאבטחי המעבר. המעבר קרוב למקום שבו חדרו מחבלי חמאס לשטח ישראל דרך מנהרה במהלך מבצע צוק איתן (28 ביולי 2014) והרגו 5 חיילים.
- ב-9 באפריל 2008 נרצחו שני אזרחים ישראליים במסוף הדלקים של המעבר[12].
- ב-8 ביוני 2009 ניסו פעילי ג'ונד אנסאר אללה לבצע פיגוע במחסום, על ידי שלוש משאיות וסוסים ממולכדים. הפיגוע נכשל וחמישה מחבלים נהרגו.[13]
- ב-21 באוגוסט 2021 בחסות הפגנה אלימה של ארגוני הטרור ברצועה, נורה הצלף בראל חדריה שמואלי בראשו מטווח אפס, דרך חרך הירי בחומת קרני שבו התמקם. לאחר עשרה ימים נפטר מפצעיו. נסיבות נפילתו עוררו ביקורת על מדיניות הוראות הפתיחה באש ועל ממשלתו של נפתלי בנט.[14]
מעבר קרני היה מעבר הסחורות הגדול בזמנו בין ישראל לרצועת עזה (גם במעבר רפיח, בתקופת היותו מעבר גבול משותף לישראל והרשות הפלסטינית, היה אגף מטענים וסחורות, אך אלו עברו בין מצרים לרשות הפלסטינית ולהפך תחת פיקוח ישראלי על פי נספח המעברים שבהסכמי אוסלו[15]). למרות היותו עורק עיקרי לאספקת סחורות ומוצרים מסוגים שונים לרצועה, ספג המעבר התקפות טרור יותר מכל מעבר גבול ישראלי אחר בתקופת האינתיפדה השנייה. לא ניתן להצביע באופן ברור על מדיניות רשמית של הרשות הפלסטינית לבצע פיגועים אלו. השערה רווחת היא שארגוני אופוזיציה בתקופת שלטון הרשות בעזה, כגון החמאס, זיהו את המעבר כסמל ליישומם של הסכמי אוסלו ועשו ככל יכולתם כדי לשבשו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העמוד הרשמי באתר רשות שדות התעופה בתאריך 2008-12-19, בארכיון האינטרנט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
אופיר חובב, "לאבי היה חלום גדול, הוא היה נוסע לעזה בכל יום", באתר הארץ, 26 בספטמבר 2024
- ^ חייל נפל, 8 מחבלים נהרגו בבקעת הירדן, על המשמר, 11 במאי 1969
- ^ סטטיסטיקה, באתר הרשמי בתאריך 2007-10-31, בארכיון האינטרנט
גרף סטטיסטיקה תנועת משאיות במעבר קרני, 2001–2006, באתר מתוך אתר רשות שדות התעופה (ארכיון) - ^ בעקבות המציאות הביטחונית: מעבר קרני ייסגר, באתר דובר צה"ל
- ^ לילך שובל, יגביר את הביטחון בגבול עזה? מעבר קרני יפורק, במקומו ייבנה מכשול קרקעי, באתר ישראל היום, 4 בדצמבר 2022
- ^ חגי הוברמן, יש מעבר לטרור, באתר ערוץ 7, 1 ביולי 2004
- ^ מעבר קרני כמוקד לפעולות טרור, המרכז למורשת המודיעין, יוני 2004
- ^ פליקס פריש וחנן גרינברג, 2 הרוגים בפיגוע במסוף קרני; קצין צה"ל נהרג בשכם, באתר ynet, 15 באפריל 2003.
- ^ אחד המחבלים: עובד מעבר קרני, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2005
- ^ ברוך קרא, זוהר בלומנקרץ ושירות "הארץ", טכנאי במסוף קרני הושעה בשל הפיגוע באשדוד, באתר וואלה, 30 במרץ 2004
- ^ אמיר בוחבוט, מרואן עת'אמנה ודורון נחום, 6 הרוגים בפיגוע במסוף קרני, באתר nrg, 14 בינואר 2005
- ^ אמיר בוחבוט וירון ששון, שני הרוגים בחדירת מחבלים למעבר קרני, באתר nrg, 9 באפריל 2008
- ^ חנן גרינברג, הפיגוע שסוכל בעזה: סוסי תופת ומשאיות מילוט, באתר ynet, 8 ביוני 2009
- ^ מתן צורי, אטילה שומפלבי, הוריו של הלוחם שנפצע בגבול עזה נגד הצבא: "איך הגיעו לגדר? פאדיחה גדולה", באתר ynet, 22 באוגוסט 2021; ראו גם תגית של כתבות בנושא זה
- ^ הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, נספח I: פרוטוקול בנושא היערכות מחדש והסדרי ביטחון, סעיף VIII
| מעברי גבול יבשתיים של מדינת ישראל | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ישראל עם
|
| ||||||||||
| רשות שדות התעופה | ||
|---|---|---|
| פעיל | ||
| שדות תעופה | ראש פינה • חיפה • הרצליה • בן-גוריון • רמון |  |
| מעברי גבול | נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) • יצחק רבין (ערבה) • מנחם בגין (טאבה) | |
| בעבר | ||
| שדות תעופה | קריית שמונה • שדה דב • עטרות • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר | |
| מעברי גבול | מעבר קרני • מעבר רפיח | |