שם רשמי | מעבר קרני |
---|---|
מיקום | 1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ נחל עוז |
מנוהל על ידי |
הרשות הפלסטינית רשות שדות התעופה |
פתיחת המעבר | 1994 |
סגירת המעבר | 2011 |
קואורדינטות | 31°28′31″N 34°28′41″E / 31.47528°N 34.47806°E |
הערות | המקום נסגר ונפתח פעמים רבות עקב פיגועים וניסיונות לפיגועים |
מעבר קַרנִי (בערבית: معبر كارني או معبر المنطار) היה מעבר גבול לסחורה הנמצא בסמוך לעיר עזה, כ-1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ נחל עוז, שהיה פעיל בשנים 1994–2011.
המקום נקרא על שם בית אריזה לפרי הדר שהוקם במקום ב-1967 על ידי היזם והפרדסן יוסף קרני מכפר יונה[1]. בית האריזה הוקם בשטח רצועת עזה, בין הגבול עם ישראל ובין מבואותיה המזרחיים של עזה. ב-1969 עבדו בבית האריזה כ-300 פועלים מעזה[2]. בית האריזה פעל עד פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987, עת נסגר לאחר רצח מנהל המקום וסגנו על ידי פועלים פלסטינים שעבדו במקום.
בעקבות חתימת הסכם קהיר (הידוע גם כ"הסכם עזה ויריחו תחילה") ב-4 במאי 1994, הוקם מעבר קרני בצידו הפלסטיני של הגבול עם רצועת עזה, ליד גדר הגבול, במקום שבו נותר מסלול נחיתה מתקופת המנדט הבריטי, ששימש בשנים 1957–1967 מטוסים של כוח האו"ם ברצועת עזה. במלחמת ששת הימים נכנסו נגמ"שים של צה"ל לשדה התעופה בדרכם לכיבוש עלי מונטר ונקלעו למלכודת אש קשה.
המעבר נוהל על ידי צה"ל בצד הישראלי, ועל ידי ארגון הביטחון המסכל מטעם הרשות הפלסטינית, ופעל במתכונת זו עד חודש מרץ 1996. בנוסף שימש המעבר את תושבי ההתנחלות נצרים, שכן הכביש המוביל אליו נחשב לציר הבטוח היחיד למעבר כלי רכב ישראליים ליישוב החל מאמצע שנות ה-90. מצפון למעבר פעל בעבר מעבר נחל עוז ששימש כמעבר העיקרי לפועלים פלסטינים אל ישראל, ומאז שמעבר ארז תפס את מקומו, שוב אינו פעיל.
במרץ 1996 נסגר המעבר לתנועה לאחר שהוברח דרכו המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע בדיזנגוף סנטר ב-4 במרץ 1996. בעקבות האירוע ובשל מחלוקת עם הרשות הפלסטינית בעניין אמצעי הביטחון במקום, הוחלט על איזרוח המעבר ועל העברתו לשטח ישראל, והוא נפתח מחדש.
דרך מסוף הגבול שבמעבר קרני עברו סחורות מרצועת עזה לישראל ומישראל לרצועת עזה בהיקף של מאות משאיות ביום. תוצרת החקלאית ותעשייתית המיוצרת ברצועה יוצאה דרך מעבר קרני לישראל, לגדה המערבית ולעולם. עוד שימש המקום למעבר אספקה הומניטרית אל רצועת עזה. ארגוני הטרור הפכו את מעבר קרני ואזור התעשייה הסמוך אליו ליעד טרור מועדף, ותנועת המשאיות דרכו הלכה והצטמצמה מאז שנת 2003, שבה עברו דרכו 144,364 משאיות ועד שנת 2007 שבה עברו דרכו 52,211 משאיות בלבד[3].
במרץ 2011, בעקבות מתקפות טרור רבות וירי נרחב של רקטות ופצצות מרגמה באזור מעבר קרני, החליטה ישראל לסגור את המעבר, ולהעתיק את פעילותו למעבר כרם שלום[4].
בדצמבר 2022 הוחלט כי המעבר יפורק ובמקומו ייבנה מכשול קרקעי[5]. בהמשך השנה, פורקו מבני המעבר.
לצד מעבר הסחורות שימש מעבר קרני במשך השנים להברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה ולהברחת מחבלים וחגורות נפץ מהרצועה לישראל[6][7]. בנוסף, היווה המעבר יעד מועדף לארגוני הטרור ובסביבתו אירעו התקפות טרור רבות.
אירועים בולטים:
מעבר קרני היה מעבר הסחורות הגדול בזמנו בין ישראל לרצועת עזה (גם במעבר רפיח, בתקופת היותו מעבר גבול משותף לישראל והרשות הפלסטינית, היה אגף מטענים וסחורות, אך אלו עברו בין מצרים לרשות הפלסטינית ולהפך תחת פיקוח ישראלי על פי נספח המעברים שבהסכמי אוסלו[15]). למרות היותו עורק עיקרי לאספקת סחורות ומוצרים מסוגים שונים לרצועה, ספג המעבר התקפות טרור יותר מכל מעבר גבול ישראלי אחר בתקופת האינתיפדה השנייה. לא ניתן להצביע באופן ברור על מדיניות רשמית של הרשות הפלסטינית לבצע פיגועים אלו. השערה רווחת היא שארגוני אופוזיציה בתקופת שלטון הרשות בעזה, כגון החמאס, זיהו את המעבר כסמל ליישומם של הסכמי אוסלו ועשו ככל יכולתם כדי לשבשו.
מעברי גבול יבשתיים של מדינת ישראל | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ישראל עם |
|
רשות שדות התעופה | ||
---|---|---|
פעיל | ||
שדות תעופה | ראש פינה • חיפה • הרצליה • בן-גוריון • רמון | |
מעברי גבול | נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) • יצחק רבין (ערבה) • מנחם בגין (טאבה) | |
בעבר | ||
שדות תעופה | קריית שמונה • שדה דב • עטרות • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר | |
מעברי גבול | מעבר קרני • מעבר רפיח |