מרווין האייר

מרווין האייר
Marvin Hier
הרב מרווין האייר, 2013
הרב מרווין האייר, 2013
לידה 1939 (בן 85 בערך)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת רבנו יעקב יוסף עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מרווין (משה חיים) האייראנגלית: Marvin (Moshe Chaim) Hier; נולד ב-1939 בניו יורק) הוא רב אורתודוקסי. מייסד מרכז שמעון ויזנטל, מוזיאון הסובלנות בלוס אנג'לס ומוזיאון הסובלנות בירושלים[1].

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האייר נולד בשנת 1939 בעיר ניו יורק. הוריו היהודים הגיעו מפולין; אביו עבד כמלטש מנורות לאחר שהגיע לניו יורק בשנת 1917. הוא גדל בלואר איסט סייד, למד בישיבת הרב שלמה קלוגר ברחוב יוסטון. הוא קיבל סמיכה בשנת 1962 מרבי מנדל קרביץ, ראש ישיבת רבנו יעקב יוסף.

בתחילת שנות ה-60 כיהן כעוזר לרב ובשנת 1964 הפך לרב של קהילת שערי צדק בוונקובר, קולומביה הבריטית. בשנת 1977, בעקבות ביקור באתרי שואה באירופה, הגיע ללוס אנג'לס כדי להקים את מרכז שמעון ויזנטל[2]. בהנהגתו, הפך המרכז לאחת מהארגונים היהודיים המובילים בעולם. למרכז משרדים ברחבי ארצות הברית, ובקנדה, אירופה, ישראל וארגנטינה[3]. המרכז עסק במעקב אחר עשרות פושעי מלחמה נאצים ברחבי העולם[4], פעל למען משפט חוזר לג'ון איוון דמיאניוק[5] והחל מ-1992 נגד תוכנית הגרעין האיראנית, תוכנית הגרעין הסורית ושל לוב[6].

האייר שותף כמפיק ותסריטאי לזכייה בשני פרסי אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר, עבור הסרט ארוכה הדרך הביתה" מ-1997 ו"ג'נוסייד" מ-1982.

בשנת 1997 יזם את הקמת מוזיאון הסובלנות בלוס אנג'לס[7] ובשנת 2000 את מוזיאון הסובלנות בירושלים שהקמתו אושרה בדצמבר 2000[8]. עם זאת הגיש מוזיאון יד ושם התנגדות לתוכנית, כי חשש שהמוזיאון יעסוק בין היתר גם בנושאים הקשורים לשואה[9]. ב-23 בנובמבר 2002 נערך טקס הסרת הלוט מעל דגם המבנה בבית הנשיא בירושלים[7]. וב-2 במאי 2004 נערך טקס הנחת אבן הפינה למוזיאון, בנוכחות מושל קליפורניה לשעבר ארנולד שוורצנגר[10].

ב-20 בינואר 2017, הוזמן להשתתף בטקס ההשבעה של נשיא ארצות הברית הנבחר, דונלד טראמפ, ובירך לאחר נאומו[11]:

אלוהים הנצחי, ברך את דונלד ג'יי טראמפ ואת אמריקה, האומה הגדולה שלנו. הנחה אותנו לזכור את מילות תהילים כי 'הזורעים בדמעה ברינה יקצרו', מכיוון שהחירויות שאנחנו נהנים מהן אינן מוענקות לנצח, ויש לתבוע אותן בחזרה בכל דור! ברך את כל בני בריתנו מסביב לעולם, שחולקים את אמונתנו. 'עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן... אם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָים תִּשְׁכַּח יְמִינִי'

באפריל 2017 נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות[12]. עם זאת עירית לינור העבירה ביקורת על ההחלטה להעניק את הכבוד לראשונה לאזרח ארצות הברית[13].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרווין האייר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נטשה מוזגוביה, האיש שרוצה ללמד את ירושלים מהי סובלנות, באתר הארץ, 18 במאי 2010
  2. ^ בלוס אנג'לס ייפתח מרכז לחקר השואה, מעריב, 23 באוגוסט 1977
  3. ^ יוסי מלמן, החזון של הרב הפך לארגון בינלאומי, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2005
  4. ^ תום שגב, עכשיו רוצים את גקס, כותרת ראשית, 2 בספטמבר 1987
    רויטרס, הפושע הנאצי שנלכד בארגנטינה הודה: הייתי קצין בגדוד אס. אס., חדשות, 18 בנובמבר 1987
  5. ^ רותי זוטא, להעמיד את דמיאניוק לדין, חדשות, 6 באוגוסט 1993
  6. ^ בני אבני (ניו יורק), איראן, סוריה ולוב – בדרך ליכולת גרעינית, חדשות, 5 באוגוסט 1992
  7. ^ 1 2 אסתר זנדברג, מסונוורים מטיטניום, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2002
  8. ^ דליה טל, ‏תוכנית מוזיאון הסובלנות של פרנק גארי: 16,000 מ"ר, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2000
  9. ^ גל ניסים, ‏אושרה התוכנית להקמת מוזיאון הסובלנות בגן העצמאות, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2001
  10. ^ יהונתן ליס, גואל פינטו, ארנולד שוורצנגר יחנוך היום את מוזיאון הסובלנות בירושלים, באתר הארץ, 2 במאי 2004
  11. ^ ynet, הרב שבירך אחרי טראמפ: "אם אשכחך ירושלים", באתר ynet, 20 בינואר 2017
  12. ^ איתמר אייכנר, נבחרו שלושה ממדליקי המשואות ביום העצמאות, באתר ynet, 14 באפריל 2017
  13. ^ אתר למנויים בלבד עירית לינור, מה פתאום ששני יהודים מארצות הברית ידליקו משואה ביום העצמאות?, באתר הארץ, 27 באפריל 2017