לידה |
3 בנובמבר 1867 פיטשן, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
25 בדצמבר 1944 (בגיל 77) פירסטנפלדברוק, גרמניה הנאצית |
ענף מדעי | מתמטיקה, פיזיקה, אלגברה, אווירודינמיקה, אסטרונומיה |
מקום מגורים | גרמניה |
עיסוק | מתמטיקאי |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | פרדיננד לינדמן, גוסטב קונרד באואר |
מוסדות | |
תרומות עיקריות | |
שיטת רונגה-קוטה ותיאוריה אווירודינמית | |
מרטין וילהלם קוּטה (בגרמנית: Martin Wilhelm Kutta; 3 בנובמבר 1867 – 25 בדצמבר 1944) היה מתמטיקאי גרמני, שנודע בעיקר בזכות המצאת שיטת רונגה-קוטה.
קוטה נולד בפיטשן שבשלזיה תחתית (כיום ביצ'ינה שבפולין). הוא למד באוניברסיטת ברסלאו משנת 1885 עד לשנת 1890, והמשיך את לימודיו באוניברסיטה הטכנית של מינכן עד לשנת 1894, שם היה לעוזרו של המתמטיקאי ולטר פרנץ אנטון פון דייק. בשנת 1898 שהה כחצי שנה באוניברסיטת קיימברידג', והחל משנת 1899 עד לשנת 1909 שימש שוב כעוזרו של פון דייק במינכן.
בשנת 1900 השלים את עבודת הדוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת מינכן, בהנחייתם של פרדיננד לינדמן וגוסטב קונרד באואר.
בשנת 1909 מונה לפרופסור נלווה באוניברסיטת פרידריך שילר בינה, והחזיק במשרה זו כשנה. בשנת 1910 עבר ל-RWTH אוניברסיטת אאכן וכיהן שם כפרופסור במשך כשנתיים. לאחר מכן עבר לכהן באוניברסיטת שטוטגרט ושם נשאר עד יציאתו לגמלאות בשנת 1935.
קוטה נפטר בפירסטנפלדברוק בשנת 1944. מעולם לא הקים משפחה.
בשנת 1901 פרסם שיטה נומרית לפתרון משוואות דיפרנציאליות, המבוססת על עבודת הדוקטורט שלו. השיטה, שפותחה במקביל על ידי קרל רונגה, הפכה לאחת מהשיטות הנפוצות ביותר בתחום. כמו כן, לזכותו נזקפות תרומות בתחום האווירודינמיקה, בהן הפרופיל האווירודינמי ז'וקובסקי-קוטה, משפט קוטה-ז'וקובסקי ותנאי קוטה. העניין שלו בתחום זה נוצר הודות למתמטיקאי סבסטיאן פינסטרוולדר ששימש כמרצה שלו במינכן: פינסטרוולדר הביא לכיתה תצלומים של מטוס וקוטה הוקסם מהמתמטיקה העומדת בבסיס התעופה. חלק ניכר מתגליותיו ופיתוחיו של קוטה בתחום האווירודינמיקה נכללו בעבודת ההביליטציה שלו, ונעשו כארבע שנים לפני שז'וקובסקי פרסם אותן.
בנוסף למחקרו המרכזי, עסק קוטה במחקר על קרחונים יבשתיים (גם כן, בזכות פינסטרוולדר) ועל היסטוריה של המתמטיקה. במסגרת מחקרו על קרחונים יבשתיים, ביצע מדידות המבוססות על תמונות שצולמו בהרי האלפים המזרחיים ועבד עם עמיתיו על מיפוי אזור זה, המכוסה בקרחונים. במסגרת מחקרו על היסטוריה של המתמטיקה, פרסם מאמר שעסק בעבודתו של ג'ון ואליס משנת 1659 בנושא אינטגרציה ואורכה של אליפסה.