לידה |
26 בינואר 1831 ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
21 באוגוסט 1905 (בגיל 74) ניו יורק, ארצות הברית |
שם לידה | Mary Elizabeth Mapes |
מדינה | ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות אוורגרין |
שפות היצירה | אנגלית |
תחום כתיבה | ספרות ילדים ועריכה |
יצירות בולטות | הנס ברינקר |
צאצאים | James Mapes Dodge |
פרסים והוקרה | פרס מונטיון (1876) |
חתימה | |
מרי מייפס דודג' (באנגלית: Mary Elizabeth Mapes; 26 בינואר 1831 - 21 באוגוסט 1905) הייתה עורכת וסופרת אמריקאית. התפרסמה בזכות הרומן "הנס ברינקר".
מרי מייפס דודג' פנתה לכתיבה ולעריכה ספרותית אחרי מות בעלה, כדי להתפרנס ולגדל את בניה. החלה בכתיבת סיפורים קצרים לילדים, ועד מהרה פרסמה אותם כספר בשם "סיפורי אירווינגטון" (ניו יורק, 1864).
בשנת 1865 פרסמה את הנס ברינקר, או מחליקיים של כסף (אנגלית: Hans Brinker, or The Silver Skates) . הספר תורגם להולנדית, צרפתית, גרמנית, רוסית, איטלקית ושפות נוספות, ובשנת 1876 זיכה אותה בפרס מונטיון[1] מטעם האקדמיה הצרפתית[2].
מרי מייפס נולדה בניו יורק בשנת 1831. הוריה היו המדען פרופסור ג'יימס מייפס, וסופיה פורמן. שמות אחיה הם סופיה וצ'ארלס. הבנות למשפחת מייפס מעולם לא ביקרו בבתי ספר. את השכלתן הן קיבלו בבית תחת תוכנית לימודים בפיקוח ממשלתי. בין הנושאים שהן למדו: צרפתית, ציור, מוזיקה ולטינית. בגיל צעיר מרי התבלטה בכישרונה לציור, למוזיקה ולכתיבה ספרותית.
בגיל 15, הוריה רכשו חווה ישנה בניו ג'רזי. בחווה זו עסק אביה המדען בפיתוח שיטות חקלאיות חדשות ומרי סייעה לאביה בעבודתו[3] .
בשנת 1851, בגיל 20, מרי נישאה לעורך הדין וויליאם דודג' (William Dodge) ועברה להתגורר עמו בעיר ניו יורק, ובארבע השנים הבאות נולדו שני בניה ג'יימס והרינגטון.
בעלה נקלע לקשיים כלכליים והוא נטש את משפחתו ב-1858 וכחודש לאחר היעלמותו הוא נפטר.
מרי חזרה עם שני בניה אל בית הוריה. היה זה בית כפרי גדול ליד ניוארק, אשר בניו ג'רזי.
בשנת 1859, היא ערכה עם אביה שני מגזינים, Working Farmer ו United States Journal, בו פרסמה לראשונה את יצירותיה[3]
כדי לפרנס את ילדיה היא פנתה אל הכתיבה. בית קטן שהיה צמוד למטע של אחוזת אביה, שימש אותה ואת בניה. בית זה, אשר רוהט בפשטות, והיה מרוחק מביתם הגדול של הוריה, העניק לה שקט ואיפשר לה להשקיע את רב זמנה בעבודה. עם זאת, אחת לשבוע, שעות אחר הצהריים היו מוקדשות לילדיה. תחילה העלתה על הכתב סיפורים שנהגה לספר לילדיה, ועד מהרה פרסמה אותם כספר בשם "סיפורי אירווינגטון" (ניו יורק, 1864).
ההצלחה האירה לה פנים והיא התפרסמה בזכות הספר הנס ברינקר-או מחליקיים של כסף אשר הודפס, עוד בחייה, בלמעלה ממאה מהדורות ותורגם לשפות רבות[3].
מרי הייתה מהעורכים הראשונים של כתב העת HEART AND HOME, יחד עם עם דונלד ג' מיטשל והארייט ביצ'ר סטואו, - מגזין שבועי אמריקאי מאויר אשר פורסם משנת 1868 עד 1875. בהמשך היא מונתה לנהל את מחלקת הילדים של כתב העת הזה.
בשנת 1873 היא מונתה לעורכת הראשית של כתב העת סנט ניקולס (St. Nicholas Magazine), אותו ניהלה במשך 32 שנים עד יום מותה. היה זה ירחון ילדים אשר פורסם בשנים 1873 ועד 1943 ובו פורסמו סופרים ידועים כגון: לואיזה מיי אלקוט, פרנסס הודג'סון ברנט, מארק טוויין, רודיארד קיפלינג ואחרים.
באחד המפגשים סיפר לה קיפלינג סיפור על הג'ונגל ההודי, ודודג' ביקשה ממנו לפרסם אותו בירחון סנט ניקולס. הוא מעולם לא כתב לילדים, אבל הבטיח שינסה, והתוצאה הייתה ספר הג'ונגל.
דודג' גרה בבניין דירות גדול המשקיף על הסנטרל פארק בניו יורק. בשנת 1888 היא רכשה קוטג', שאותו כינתה "יארו", במושבת הקיץ בפארק אונטורה, בהרי קטסקיל. היה זה בית-מגורים קטן ומרובע, אך מרי הרחיבה אותו משנה לשנה והפכה אותו לבית מרובה גמלונים.
אחד מבניה נפטר בשנת 1881, והשני, ג'יימס דודג', היה לממציא ויצרן מצליח.
מרי דודג' סבלה ממחלה קשה במשך מספר חודשים. היא חזרה לגור בקוטג' הקיץ שלה באונטורה בתקווה להחלים, אך מחלתה גברה עליה והיא נפטרה ב -21 באוגוסט 1905
פרוזה:
שירה וחרוזים: