משה ורטמן

משה ורטמן
לידה 20 בפברואר 1924
טומשוב לובלסקי, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוקטובר 2011 (בגיל 87)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1947
מקום קבורה בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המערך עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה המערך, העבודה
חבר הכנסת
17 בינואר 196613 ביוני 1977
(11 שנים)
כנסות 6 - 8
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה
צלב ההצטיינות של מסדר ההצטיינות של סקסוניה התחתונה (30 בינואר 1990) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משה ורטמן נואם

משה ורטמן (20 בפברואר 19242 באוקטובר 2011) היה חבר הכנסת לשעבר מטעם המערך ופעיל ציבורי בחיפה.

בימת המכובדים בטקס השקת "אח"י מולדת", 22 במרץ 1979
מימין לשמאל: גב' מרים איתן, משה ורטמן, זאב אלמוג, רא"ל רפאל איתן, מנכ"ל מספנות ישראל - ישראל ליברטובסקי, שר התחבורה - חיים לנדאו, ראש העיר חיפה - אריה גוראל

ורטמן נולד בטומשוב לובלסקי שבפולין, בנם של שרה רבקה וישראל ורטמן. ב-1927 המשפחה עלתה לארץ ישראל והתגוררה בתל אביב-יפו, אולם האב (ישראל) לא הצליח למצוא פרנסה וב-1929 שבו בני המשפחה לפולין. ורטמן למד בגימנסיה טכנית על-שם קורקוס בלבוב שבאוקראינה. עם תחילת מלחמת העולם השנייה כבשו יחידות של ורמאכט את העיירה שבה התגורר והוא נתפס ונחקר על ידי קצין אס אס גרמני. הקצין סבר שהנער פולני בגין חזותו הארית ושחרר את ורטמן לדרכו. אותה יחידה בפיקוד אותו קצין אס.אס ביצעה פשעי מלחמה בעיירה ומספר יהודים נרצחו במקום כולל חברים לספסל הלימודים של ורטמן. ביתה של משפחת ורטמן נהרס בחלקו. עקב תנאי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב עזבו היחידות הגרמניות את העיירה ובמקומן נכנסו לעיירה יחידות של הצבא האדום. בסגל הפיקוד של יחידות אלו היו קצינים פוליטיים, "פוליטרוקים", שהיו ברובם יהודים דוברי יידיש. אותם קצינים סייעו למשפחת ורטמן לעזוב את העיירה לכיוון מזרח. המשפחה עברה בהמשך ליישוב נידח במרכז רוסיה ובהמשך לברית המועצות האסייתית, בעיר לנינבאד בסמוך לטשקנט. שם השלים ורטמן את השכלתו, בבית ספר גבוה בטג'יקיסטן.

עלייה חוזרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורטמן שב לארץ ישראל ב-1947, ולאחר עלייתו היה פעיל בהגנה. הוא התגורר בקריית חיים ועבד כעובד אזרחי בתיקון ותחזוקת טרקטורים וציוד כבד עבור הצבא הבריטי באזור שהיום בסמוך לטירת כרמל. במלחמת העצמאות היה מראשוני חטיבת כרמלי, בגדוד 21. משה היה מפקד כיתה והכיר היטב את אחיו הצעיר של משה דיין, זוהר דיין, אשר היה מפקד פלוגה נערץ והיה אחד ממפקדיו של ורטמן. זוהר דיין נפל בקרב על רמת יוחנן. משה השתתף בפעולות מבצעיות רבות ונפצע קשה משני קליעים שפגעו בפניו בקרב בגליל המערבי המערבי במסגרת ההתקפה על משטרת בסה,[1], דרומית לקיבוץ חניתה. כתוצאה מהפגיעה איבד את הראיה בעין ימין ולסתו רוסקה. הוא טופל טיפול ראשוני בקיבוץ אילון ובהמשך בנהריה. למרות נכותו הקשה חזר לשירות בצה"ל ושוחרר בנובמבר 1949.

משה ורטמן בשנת 1948, בהיותו חבר בהגנה

תפקידים מפלגתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1948 הצטרף למפא"י, וכיהן בתפקידים שונים במועצת פועלי חיפה ובמפלגת מפא"י. בין היתר כיהן כמזכיר האגודים מקצועיים במועצת פועלי חיפה (1949 - 1955) ומנהל המחלקה לסניפים במועצת פועלי חיפה (1955 - 1969).
בסוף 1959 נבחר למזכירות מועצת פועלי חיפה[2] והחזיק לזמן מה את תיק עובדי המדינה[3] ואת תיק השכונות[4].

בספטמבר 1964 נבחר למזכיר מפא"י במחוז חיפה[5], תפקיד אותו החזיק עד שנת 1974. בהמשך היה חבר לשכת המרכז של מפא"י (1969 - 1981); חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות (1977 - 1985); ומזכיר מועצת פועלי חיפה (ב-1977). באותה תקופה הייתה קבוצת הספורט הפועל חיפה תחת חסותה של מועצת פועלי חיפה, לכן היה משה ורטמן למעשה האיש החזק של קבוצת הכדורגל, קבוצת הכדורסל, קבוצת כדורסל הנשים ויתר ענפי הספורט השונים בהפועל חיפה.

ב-17 בינואר 1966 החל לכהן בכנסת השישית במקומו של השר משה כרמל, שהתפטר לקראת מינויו לשר בממשלה כדי לפנות מקום לורטמן בכנסת[6]. ורטמן כיהן משך שלוש קדנציות (בכנסות ה-6, 7, 8) עד 1977, מטעם סיעת המערך. בכנסת השביעית כיהן כחבר בוועדת הכלכלה ובוועדת הפנים, בכנסת השמינית כיהן כחבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ובוועדת העבודה והרווחה.

ורטמן כיהן כיו"ר סיעת המערך ויו"ר הנהלת הקואליציה בכנסת בממשלת רבין הראשונה 1974 - 1977.

במהלך כהונתו כמזכיר מועצת פועלי חיפה, היה שותף על במת המכובדים להשקות רבות של ספינות טילים מדגמי סער 4 וסער 4.5 במספנות ישראל.

משה ומלכה ורטמן

תפקידים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה חבר מועצת העיר חיפה בתקופתו של ראש העיר עמרם מצנע. בהמשך כיהן בתפקידים בכירים באחת מחברות הבנייה המובילות בארץ. בנוסף היה בכיר בניהול ברשת קו-אופ צפון.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-110 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.

ורטמן שימש ראש הגמלאים בחיפה בהסתדרות החדשה כמעט עד יומו האחרון.

זמן קצר טרם פטירתו הוציא ספר ביוגרפי בסיועו של אלי נחמיאס[7] בשם "בנתיבי מאבק והגשמה". בספרו חשף מספר עובדות לגבי משפחתו: שמה המקורי של משפחתו היה "הלוי".[8] ורטמן הוא נצר ליהדות ספרד, אשר גורשו בשנת 1492. משפחת הלוי גורשה לצרפת ובדורות הבאים עברו לפרנקפורט שבגרמניה ומשם למזרח פולין. ורטמן בספרו מזכיר גם קשר משפחתי למשפחת אברבנאל הידועה, שעל פי המסורת מתייחסת לבית דוד. עד 1820 היה שם המשפחה, כאמור, "הלוי", אך ב-1820 הורה נסיך בפרנקפורט לשנות את השם ל"ורטמן", שם שפירושו הוא "ערך" בגרמנית.

היה נשוי למלכה לבית כ"ץ[9] (1926–2004). מייד לאחר שהתחתן עברו בני הזוג להתגורר בקריית מוצקין בהמשך עברו להתגורר בקריית חיים. לאחר הולדת הבן הבכור, רכש דירה בשכונת רמות רמז ברחוב חביבה רייך. לאחר הולדת הבת, עברה המשפחה להתגורר ברחוב מאיר 39 במושבה הגרמנית. אחרי הולדת בן הזקונים רכשו בני הזוג דירה מרווחת ברחוב בית-אל 28 שברמת התשבי.

משה התגורר באותה דירה עם משפחתו בצנעה, משנת 1965 ועד פטירתו ב-2011. למשה ומלכה ורטמן נולדו שלושה ילדים:

אלישע, נורית ואהוד (אודי).

משה נפטר באוקטובר 2011 ונקבר בחלקת ההגנה ליד אשתו מלכה, בבית הקברות בחיפה.

קרוב משפחתו של משה ורטמן, רב-סרן דגן משה ורטמן, נפל בקרב במבצע בעזה ב-2009.

על שמו כיכר בהדר הכרמל בחיפה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה ורטמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]