נ'טשינגוואיו חוזה

נ'טשינגוואיו קמאולה חוזה
Ntshingwayo kaMahole Khoza
אחת התמונות הבודדות של נ'טשינגוואיו. תמונה זו צולמה ב-1879
אחת התמונות הבודדות של נ'טשינגוואיו. תמונה זו צולמה ב-1879
לידה 1809
ממלכת הזולו
פטירה 21 ביולי 1883 (בגיל 74 בערך)
ממלכת הזולו
מדינה דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא של בני הזולו
פעולות ומבצעים
מלחמת הזולו
סכסוכים מקומיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נ'טשינגוואיו קמאולה חוזהאנגלית: Ntshingwayo kaMahole Khoza‏; 1809 - 21 ביולי 1883) היה איש צבא משבט הזולו, אשר פיקד על הצבא של בני הזולו במהלך קרב איסאנדלוואנה.

חוזה נולד בתאריך לא ברור במהלך שנת 1809. הפרטים על חייו המוקדמים מעטים למדי. הוא היה אחד ממדריכיו של הנסיך קטשאויו קמפנדה, אולם עם פרוץ מלחמת האזרחים בין קטשאויו לבין אחיו מבוזאי, תמך נ'טשינגוואיו במבוזאי. המלחמה הסתיימה ב-1856 בניצחון מוחץ של קטשאויו. נ'טשינגוואיו הצליח להתפייס עמו, אולם המשיך לסבול מחוסר אמון מסוים מצד קטשאויו אשר הפך למלך הזולו ב-1872.

עם פרוץ מלחמת הזולו ב-1879, מינה המלך את נ'טשינגוואיו למפקד הכוח העיקרי של צבא הזולו. זאת חרף העובדה שנ'טשינגוואיו היה באותה עת בן 70. נ'טשינגוואיו קיבל פקודות סותרות למדי מהמלך. מחד הוא הורה לו להתקדם לכיוון הטור המרכזי של הבריטים בפיקודו של לורד צ'למספורד ו"לאכול אותם", ומאידך להגיע עמם למשא ומתן. נ'טשינגוואיו החליט לתקוף את הבריטים בהזדמנות הראשונה שתמצא, וזו לא אחרה לבוא. כאשר צ'למספורד פיצל את כוחותיו, תקף נ'טשינגוואיו 1,400 חיילים בריטים בקרב איסאנדלוואנה, ונחל ניצחון מוחץ. זהו אחד הקרבות היחידים בהם ילידים החמושים בנשק פרימיטיבי הצליחו להביס כוח אירופי גדול ומצויד היטב.

עם זאת, המלך, שביקש לקבל דו"ח על הקרב, היה לא מרוצה ממספרם הגדול של נפגעי הזולו. מרבית האשמה הופלה על כתפיו של נ'טשינגוואיו, ונטען שהוא תקף מוקדם מדי ללא מספיק הכנות. נ'טשינגוואיו הצליח לשחזר את הצלחתו בקרב הלובאין, אולם הובס יום למחרת בקרב קמבולה. הבריטים הצליחו לסגת בשלום מממלכת הזולו, ולאחר התארגנות מחדש להנחיל לזולו תבוסה מוחצת. לאחר קרב אולונדי, נכנע נ'טשינגוואיו לבריטים. המלך קטשאויו הועבר לגלות מושבת הכף, אולם ב-1883 החליטו הבריטים להשיבו לשלטון כדי להשליט סדר באזור. עם זאת, הטריטוריה שקיבל מהבריטים הייתה קטנה בהרבה מהממלכה ששלט עליה טרם לכן. כמו כן נאסר עליו להחזיק צבא משלו. עובדה זו גרמה לכך שנסיך מקומי בשם זיבהבו, אשר היה אחד מחייליו של נ'טשינגוואיו במהלך קרב איסאנדלוואנה, הכריז על מרד. נ'טשינגוואיו עצמו מיהר להכריז על תמיכה בקטשאויו, אשר גייס אותו לשירותו.

ב-21 ביולי 1883, פתח זיבהבו במתקפת פתע על הארמון המלכותי באונדיני. נאמני קטשאויו נכנסו לקרב עם אנשיו, אולם מאות מהם נלכדו בחצר הארמון ונטבחו. אחיו של קטשאויו נרצח, והוא עצמו נפצע בחנית ונאלץ להימלט מהאזור. נ'טשינגוואיו עצמו היה בין ההרוגים, והוא בן 74 בערך. הארמון נהרס עד היסוד. כיום נ'טשינגוואיו נחשב לגיבור לאומי בקרב בני הזולו.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בראיין פרט, עד הסוף המר: סיפורי קרבות מפורסמים נגד כל הסיכויים, תל אביב: הוצאת יבנה, 2007.
  • Ron Lock and Peter Quantrill. Zulu Victory – The Epic of Isandlwana and the Cover-Up; ISBN 1-85367-645-4
  • Ian Knight. Zulu Rising: The Epic Story of Isandlwana and Rorke's Drift; London, 2010. ISBN 0-330-44593-6.