בואינג 737-800 של החברה | |||||||||||
נתונים כלליים | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
בורסה | Stock Exchange of Thailand (NOK) | ||||||||||
מוטו |
"אנו טסים בחיוך" (ทุกเที่ยวบินมีรอยยิ้ม) | ||||||||||
תקופת הפעילות | 2004–הווה (כ־20 שנה) | ||||||||||
חברת אם | תאי איירווייז | ||||||||||
חברות בנות | NokScoot | ||||||||||
מיקום המטה | בנגקוק, תאילנד | ||||||||||
נתוני חברת תעופה | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
www.nokair.com | |||||||||||
נוק אייר (בתאית: นกแอร์; באנגלית: Nok Air) היא חברת תעופה זולה תאילנדית. בסיס הפעולה המרכזי שלה נמצא בנמל התעופה הבינלאומי דון מואנג, ומטה ההנהלה שלה שוכן ברג'נאקרן טאוור שבמחוז סתורן, שבבירה בנגקוק.
החברה היא הספונסרית הרשמית של מועדוני הכדורגל TTM לופ בורי, צ'יאנג מאי, והאד-יאי.
בשנת 2007 הועסקו בחברה כ-130 עובדים, ובשנת 2011 כ-600.
החברה נוסדה בפברואר 2004, והיא החלה את פעילותה ב-23 ביולי אותה השנה. החברה ביצעה את הטיסה הבינלאומית הראשונה שלה ב-31 במאי 2007, לבנגלור בירת קרנאטקה, הודו. באותה השנה קיבלה את אישור הרשויות להפעיל טיסות ליעדים נוספים במדינה: היידראבאד, ניו דלהי, וצ'נאי.
בחודש נובמבר 2007 השעתה נוק אייר את טיסותיה לבנגלור, לאחר שהמתחרה ג'טסטאר אסיה איירווייז החלה להפעיל טיסות בקו.
לאחר שנכשלה בהפעלת טיסות בקווים בינלאומיים, החליטו בנוק אייר להתמקד בשוק המקומי, כך הפכה החברה לבעלת מספר הקווים הפנימיים הגדול בתאילנד. אסטרטגיה זו הוכיחה את עצמה כנכונה, בשנת 2010 הרוויחה החברה 618 מיליון באט, והיא הזמינה שבעה מטוסי בואינג 737-800 וארבעה מטוסי ATR 72.
בעלי המניות בחברה הם: תאי איירווייז אינטרנשיונל (49%), Nok Air Management Company Limited (25%), CPB (6%) בנק סיאם המסחרי (5%) King Power International Company Limited (5%), והיתר (10%) ביידי משקיעים פרטיים.
צי המטוסים של החברה נכון ליוני 2020:[1]
כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות |
---|---|---|---|---|
בואינג 737-800 | 15 | — | 189 | |
בואינג 737-8MAX | — | 7 | טרם נקבע | |
בומברדיה DASH-8-Q400NG | 8 | — | 86 | |
סה"כ | 23 | 7 |