ניר אליהו

ניר אליהו

חדר האוכל והדשא המרכזי
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	דרום השרון
גובה ממוצע[1]	‎61 מטר
תאריך ייסוד	1950
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	585 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת נתניה מוגדלת)   ניר אליהו (למפת נתניה רגילה)   ניר אליהו (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ניר אליהו (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ניר אליהו 32°11′50″N 34°56′56″E / 32.1973149785298°N 34.9489581473265°E / 32.1973149785298; 34.9489581473265 מפת היישובים של מועצה אזורית דרום השרון באדום - ניר אליהו בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^לשנת 2021[2]	7 מתוך 10
www.nirel.org.il

נִיר אֵלִיָּהוּ הוא קיבוץ הממוקם צפונית-מזרחית לכפר סבא, על גבעות החמרה של השרון. הכניסה לקיבוץ היא דרך כביש 5503.

הקיבוץ, שנבנה על חורבות מוצב של הצבא העיראקי, מתקופת מלחמת העצמאות, נמצא בגובה של כ-80 מטר מעל פני הים וצופה על המורדות המערביים של השומרון. הוא משתייך למועצה האזורית דרום השרון. זהו הקיבוץ הראשון של בוגרי הנח"ל.

היסטוריה

ניר אליהו עלה על הקרקע ב-27 ביולי 1950 (י"ג באב ה'תש"י), במטרה להוות חוליה שלישית עם רמת הכובש וקיבוץ אייל אל מול קלקיליה מעברו השני של הגבול עם ירדן (הקו הירוק), שהיה מרוחק מהקיבוץ כחצי קילומטר^[3]. זאת, למרות דעת מומחים חקלאיים שהמקום אינו מתאים להתיישבות^[4]. לפני כן, במהלך מלחמת העצמאות, שימש אתר העלייה לקרקע של הקיבוץ עמדה קדמית של כוחות ערביים שנלחמו נגד כפר סבא ורמת הכובש^[5]. הקיבוץ נקרא על שם אליהו גולומב ויושב על ידי חברות נוער של הקיבוצים גלעד, כפר גלעדי, עין חרוד, ואשדות יעקב, שכללו יוצאי טורקיה וחניכי עליית הנוער מרומניה ומפולין. רוב בני חברות הנוער היו יוצאי חברות הכשרה של הנח"ל ומיעוטם היו בחופשה משירות צבאי לצורך הקמת הקיבוץ, שהוקם בסיוע הנח"ל^[6].

בתי הקיבוץ בשנות החמישים

בינואר 1952 הסתיימה חפירת באר, שסיפקה מים לקיבוץ^[7]. בין סוף 1953 לתחילת 1954 התבצעו עבודות להסדרת קשר טלפוני אל הקיבוץ^[8] ועבודות של סלילת כביש גישה החלו בתחילת 1953^[9] והסתיימו באמצע 1954.

בשנים הראשונות סבל הקיבוץ מחבלות בציוד, במבנים וביבולים מצד מסתננים, והיה מעורב בתקריות ירי מכיוון קלקיליה^[10]. ב-25 ביוני 1956 תקפו כוחות ירדנים סיור של משמר הגבול באזור, ושניים משוטרי מג"ב נהרגו. הירי גרם לשריפה בשדות ניר אליהו^[11]. הקיבוץ גם שימש כנקודת יציאה של פעולות תגמול באזור קלקיליה, בהן "מבצע שומרון" לכיבוש משטרת קלקיליה ב-10 באוקטובר 1956. לאחר מבצע זה בו, פוצצה תחנת משטרת קלקיליה, הורגשה הקלה במצב הביטחוני בקיבוץ.

באוגוסט 1962 הונחה במקום אבן פינה לבית תרבות על שם אליהו גולומב^[12]. בית התרבות עוצב על ידי האדריכל ויטוריו קורינלדי.

במלחמת ששת הימים נפגע המשק קשות בהפגזות ירדניות ממוצבי קלקיליה וח'ירבת צופין.

בשנת 1973 הוקם בקיבוץ מפעל "פלסטניר" שייצר שקיות פלסטיק ובין השאר ייצר את שקיות החלב של תנובה. בשנת 1978 נחנכה הרחבה של המפעל, אשר 75% מתוצרתו היה לייצוא^[13].

במרוצת שנות קיומו, בעיקר עד שנות ה-70, הצטרפו לקיבוץ בעיקר גרעינים מ"התנועה המאוחדת", "הנוער העובד והלומד" ומתנועת "הבונים דרור" בדרום אפריקה ובמקסיקו, וכן מתנדבים מרחבי העולם וגרעיני נח"ל. בשנת 1975 היו בקיבוץ כ-120 חברים והוא פעל לגייס חברים נוספים^[14].

בשנת 1978 עברו בקיבוץ מלינה משותפת של הילדים ללינה משפחתית. ב-1984 הוקם בקיבוץ בית קברות לאחר נפילתו של סג"ם אסף גביש בלבנון^[15].

בעקבות האינתיפאדה הראשונה והשנייה וחדירות מחבלים באזור לביצוע פיגועים, ובעקבות סלילתו של כביש 6 ("חוצה ישראל") ממזרח לקיבוץ, הוקמה מערכת אבטחה וחומה בגובה 8 מ' המגינה על הכביש בתוואי גדר ההפרדה. מאז נוצר בקיבוץ שקט יחסי, והוא נהנה ממיקום אסטרטגי בין כביש 6 לכביש 4.

הקיבוץ השתייך ל"איחוד הקבוצות והקיבוצים" ולאחר המיזוג עם "הקיבוץ המאוחד" השתייך ל"תנועה הקיבוצית המאוחדת" (תק"מ). בשנת 1999 התמזגו התק"מ ו"הקיבוץ הארצי" ל"תנועה הקיבוצית".

המעבר ל"קיבוץ מתחדש"

בשנות ה-80, במהלך משבר הקיבוצים נקלע הקיבוץ למצב כלכלי קשה, שבעקבותיו ידע עזיבה של עשרות חברים. בקיבוץ חפשו יוזמות שונות לשפר את מצבם הכלכלי. בשנת 1985 נחנך בקיבוץ מערכת חדישה להפקת קיטור מאנרגיית השמש^[16]. אחת החברות הקימה עסק למרציפן^[17] ובקיץ 1986 הקימו על שדות הקיבוץ שוק של שבת בשם פשפשוק^[18]. השוק נחנך על ידי השר גד יעקבי ומנגד עורר את תרעומתו של השר יוסף בורג וחבר הכנסת מנחם הכהן שהלינו על שימוש באדמות הלאום לחילול שבת^[19][20]. מינהל מקרקעי ישראל דרש גם הוא לסגור את השוק בגלל השימוש באדמות חקלאיות לשימוש לא חקלאי^[21] ומשלא נענה פנה לבית המשפט שהוציא למקום צו סגירה עד הסדרתו מבחינה תכנונית^[22]. בתחילה ניסו בקיבוץ להעביר את השוק למקום אחר המיועד לנופש ^[23], אולם בהמשך החליטו באספה הכללית של הקיבוץ לותר על הפשפשוק^[24]. בשנת 1990 פתחו בקיבוץ הפנינג לכל המשפחה בשבתות, שכלל סיור עגלות בקיבוץ, תיאטרון בובות ומשחקים^[25][26].

בשנות ה-90 החלו חברי-משק לצאת לעבודה מחוץ לקיבוץ, ובמקביל הופרטו החשמל, המזון, הרכב והלימודים. נפתחו שירותים ללקוחות חיצוניים של מערכת החינוך, ונפתח גן אירועים סביב הבריכה. בשלהי העשור נסגרו הלולים, ונפתח "פאב הבקבוק", מראשוני תופעת ה"פאבים הקיבוציים". בשנת 2000 בוצע איחוד רפתות עם קיבוץ רביבים (ובהמשך כפר עזה), והחלה הפרדת המשק מהקהילה.

בשנים 2003–2007 נחתם "הסדר החובות המשלים", נוצר תאגוד נפרד לענפי הקיבוץ ושיוך נכסים, והחל מעבר להתנהלות הקיבוץ ב'מודל משולב'. ב-7 בספטמבר 2007 אישרו חברי הקיבוץ ברוב גדול את שינוי המעמד של הקיבוץ ל"קיבוץ מתחדש", תוך שמירה על סבסוד מוסדי בתחומי הבריאות והסיעוד, החינוך והתרבות, השירותים המשותפים ותמיכה לבני המשק בגין הזכויות שצברו הוריהם. השינוי תורגל במשך שלושה חודשים ולאחר מכן נכנס לתוקף. גם לאחר השינוי פועל חדר האוכל, החינוך המשותף (כולל לינה בגילאי י'-י"ב), מכבסה, רכב ציבורי ותרבות משותפת. תהליך יישום השינוי המבני נמשך בשנת 2009 בו הופרט השימוש במים. משנת 2008 החלה צמיחה כלכלית בקיבוץ, המיוחסת לשינוי המבני בו. כן החלה קליטה של חברים חדשים לקיבוץ בהתאם למודל החדש.

כיום מתגוררים בקיבוץ כ-265 חברים, עוד כארבעים בני משק ב"מסלול בנים בעצמאות כלכלית" לפני גיל הקבלה לחברות בקיבוץ (30–40), כמאתיים ילדים וחיילים מקרב בני המשק, וכן תושבים אחרים, בהם הורי חברים, צעירים מפרויקט "תלם" ועובדים המועסקים בקיבוץ. בסך הכול מתגוררים בקיבוץ כ-550 תושבים.

הקיבוץ מתבסס בעיקר על עבודת החברים בקיבוץ ומחוצה לו, וענפי התעשייה (שותפות "פלסטניר"), שירותים (ענף המזון, חינוך, ענפי תחזוקה), גן אירועים מורשה ("עדן על המים"), רפת משותפת עם קיבוץ רביבים וכפר עזה ("רן 2000"), חקלאות (גד"ש ומטעים בשותפות אזורית), אחסנה ואחזקות. כמו כן בקיבוץ כ-40 יזמים ועצמאיים בתחומי הייעוץ וההדרכה, אירוח וטיפול בבגד ובגוף.

בראש הקיבוץ עומדת המזכירות, אולם הריבון הוא מוסד "האספה" בה רשאים כל החברים להשתתף ובה מובאות לאישור ההחלטות החשובות. האספה מתכנסת על פי הצורך, ובממוצע אחת לחודש, והחלטות מהותיות עוברות להצבעה בקלפי.

סרטים וסדרות שצולמו בקיבוץ

בקיבוץ צולמו מספר סרטים ישראלים:

• ב-1986 צולם בקיבוץ הסרט "ילדי סטלין" בבימויו של נדב לויתן^[27]
• ב-1991 צולם הסרט "מעבר לים" בהשתתפות מילי אביטל ויאיר לפיד; הסרט הופק על ידי חברת "טראנספאקס" וזכה בתשעה פרסי אופיר
• ב-2005 צולם הסרט "אדמה משוגעת" שזכה בפרס אופיר
• ב-2007 צולם בפרדסי הקיבוץ הסרט "עץ לימון" של ערן ריקליס, שזכה בפרס "חביב הקהל" בפסטיבל ברלין ופסטיבל סן סבסטיאן
• ב-2009 צולם בקיבוץ הסרט "אוסטרליה שלי" של חברת ההפקה "טראנספאקס", שיצא לאקרנים ב-2011 והומר למיני סדרה על ידי הערוץ הראשון.
• ב-2019 צולמה בקיבוץ סדרת הטלוויזיה "הקיבוצניקים", ובה הקיבוץ קרוי בשם "מעיין חיים".

מפורסמים שעברו או התגוררו בקיבוץ

כמו קיבוצים רבים, גם בניר אליהו עברו ברבות השנים רבים וטובים: המפורסם שבהם היה אהוד בנאי שהיה חבר ב"גרעין חופית" בראשית שנות ה-70. במלחמת יום הכיפורים איבד בנאי את חברו הטוב מהגרעין בני ברק. רשמים מתקופה זו ניתן למצוא בשיריו וספרו.

הבמאי ציון רובין התחנך במסגרת חברת הנוער "עפרוני" בקיבוץ בשנות השמונים. מזכיר ברית התנועה הקיבוצית שמוליק אייל היה חבר הקיבוץ עד מותו, וכך גם תא"ל מנחם זטורסקי שהיה מפקד הנח"ל בשנות ה-80.

בן הקיבוץ פרופ׳ אריאל קושמרו (בן לציונה ויוסף קושמרו ממיסדי הקיבוץ) הוא פרופ׳ להנדסת ביוטכנולוגה באוניברסיטת בן-גוריון.

חלוץ הפועל פתח תקווה ונבחרת ישראל בשנות ה-50 שלמה (צחי) נהרי היה חבר הקיבוץ ונהג לנסוע לאימונים לאחר יום עבודה בפרדס, איתו בגרעין היה גם יצחק לוי - שפיה שייצג את ישראל בשבעה משחקי "המכביה" והיה אלוף ישראל 13 שנים בתחום הקפיצה במוט, בריצת משוכות ובקרב 10. לאחר פרישתו מתחרויות שימש במשך שנים כקצין האימון הגופני של "היחידה" והכשיר דורות של מדריכי אימון גופני במכון וינגייט. נהרי ולוי - שפיה היו נוסעים עם הסעה מהקיבוץ לאחר יום עבודה מפרך עד שבחרו בספורט ועזבו את הקיבוץ, צחי לפתח תקווה ושפיה למושב גן-חיים הסמוך. שניהם מצויים בקשר טוב עם חברי הגרעין ונכחו בחגיגות ה-80 לחברי גרעין "בתלם" בחדר האוכל של הקיבוץ.

קפטן נבחרת הראגבי של ישראל בשנות השמונים פול המר היה חבר הקיבוץ לאחר שעלה עם גרעין של הבונים דרור מזימבבואה. בתחום הריצות הארוכות - בת-המשק יערה זנגי הייתה אלופת ישראל במרתון ומיני מרתון.

היזם החברתי עירד אייכלר שזכה על פועלו בפרס באו"ם לקידום אוכלוסיות מיוחדות ובפרס החינוך בישראל לשנת 2009 על מיזם "שכולו טוב" שייסד ומנהל גם הוא חבר הקיבוץ.

התסריטאי והכותב נדב בן סימון גדל בנערותו בקיבוץ ואף ניסה את מזלו בהרכב טריו בתפקיד הבסיסט, לצד נרי לנצ'נר שהמשיך בעצמו לקריירה מוזיקלית. הלהקה "חנ"ן" התגלתה על ידי אומן המיצג חוני המעגל בחג שבועות בקיבוץ כאשר ניגנו גרסאות טראש לשירי ארץ ישראל מעל במת החג. חוני לקח את הלהקה (שכללה גם את היינן ואיש-העסקים חגי לנגשטטר בתופים) להופעותיו במסגרת הפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו.

• 
  אנדרטה לחללי הקיבוץ
• 
  הכניסה לקיבוץ ניר אליהו
• 
  מועדון וספרייה ע"ש אליהו גולומב
• 
  בדשא המרכזי

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניר אליהו

• אתר האינטרנט הרשמי של ניר אליהו
• ש. אנגל, קיבוץ השוכן בטווח המרגמות, דבר, 5 באוגוסט 1960
• מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל ובמועדון בקיבוץ ניר-אליהו, באתר 'חלון אחורי', 3 באפריל 2021
• ניר אליהו (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
2. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
3. "ניר אליהו" יישוב נחל ע"ש אליהו גולומב, דבר, 28 ביולי 1950
4. ש. אנג'ל, יישוב בצוואר הבקבוק של הארץ, דבר, 12 בפברואר 1954
5. ניר אליהו - יישוב נח"ל ע"ש אליהו גולומב, דבר, 28 ביולי 1950
6. א. גיל, הנח"ל מתיישב בניר אליהו, דבר, 9 באוגוסט 1950
7. דליקה בקיבוץ ניר אליהו, דבר, 22 בינואר 1952
8. טלפונים ליישובי הספר במשולש, דבר, 4 בדצמבר 1953
9. כביש ניר אליהו - בית ב. כצנלסון, דבר, 23 בינואר 1953
10. אש כבדה מירדן על ניר אליהו, דבר, 22 ביוני 1955
11. שני הרוגים בהתקפה ירדנית, על המשמר, 25 ביוני 1956, המשך
12. אבן פינה לבית תרבות ע"ש גולומב בניר אליהו, דבר, 24 באוגוסט 1962
13. הורחב הייצור ב"פלסטניר", מעריב, 15 באוגוסט 1978
14. ניר אליהו מבקש לקלוט, דבר, 12 במרץ 1975
15. אבל בניר־אליהו: "אסף היה אחד הילדים המוצלחים של הקיבוץ", מעריב, 28 ביוני 1984
16. תפשנו את השמש בקרניה, מעריב, 7 בנובמבר 1985
17. מרציפן במשק, מעריב, 29 באפריל 1986
18. דליה פלג, יריד של שבת בקיבוץ, מעריב, 1 באוגוסט 1986
    שרה פרידמן, קיבוץ פתח שוק של שבת להיחלץ ממצוקה כלכלית, מעריב, 10 באוגוסט 1986
19. רפאל מן ויהושע ביצור, בורג: ה"פשפשוק" בשבת פוגע בסטאטוס־קוו, מעריב, 25 באוגוסט 1986
20. מפחד מהפיכת המהות היהודית לשוק, חדשות, 26 באוגוסט 1986
21. דליה פלג, גם מנהל המקרקעין מתנגד לפשפשוק, מעריב, 28 באוגוסט 1986
22. אורון מאירי, הפשפשוק - פרק אחרון, חדשות, 14 בספטמבר 1986
23. אהוד רבינוביץ, הפשפשוק סגור; יועבר למקום אחר, מעריב, 26 בספטמבר 1986
24. אהוד רבינוביץ, הפשפשוק לא יפתח החליטו בניר אליהו, מעריב, 3 באוקטובר 1986
25. שבת של כייף לכל המשפחה בקיבוץ ניר אליהו, מעריב, 9 במרץ 1990
26. במגל בצבע בטאבון, מעריב, 4 ביולי 1990
27. אורון מאירי, ילדי סטאלין סוף הצילומים, חדשות, 28 באוקטובר 1986