לידה |
2 באוגוסט 1972 (בת 52) תרשיחא, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
עיסוק | בימוי תיאטרון, שירה, מחול |
פרסים והוקרה | פרס "מוהר" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בדובאי, FIPRESCI Prize at the Cannes Film Festival, פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל מסרחיד 1996 |
פרופיל ב-IMDb | |
נסרין פאעור (בערבית: نسرين فاعور; נולדה ב-2 באוגוסט 1972), שחקנית ובמאית תיאטרון ישראלית-פלסטינית, מרצה על מודעות עצמית דרך דרמה, יוגה ואנרגיה.
פאעור נולדה וגדלה בתרשיחא, למשפחה שגורשה מהכפר ג'אלין שבמורדות המערביים של הר מירון שנכבש ונהרס ב-1948. בנעוריה הייתה מדריכה בבית ספרה והשתתפה במשלחת לארצות הברית. אחרי לימודי בית הספר התיכון למדה משחק בבית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים, בשנים 1991 עד 1994. בשנת 2006 למדה בימוי באוניברסיטת חיפה. פאעור משחקת בערבית ובאנגלית, לא בעברית. בשנת 2008 היא למדה בהודו יוגה.
תחילה השתתפה פאעור בהצגות בתיאטרון "א-שורוק", בתיאטרון "בית הגפן", בתיאטרון "אל-מידאן" ואחרים. בין היתר השתתפה בהצגות "אימתו ומצוקתו של הרייך השלישי", "מוזפר אל-נואב", "דון קישוט", "ללא כתובת", "הלבן שבעיניים". תפקיד בולט בתיאטרון הוא מריה במונודרמה "אישה שמחה" מאת זוכה פרס נובל האיטלקי דריו פו ופרנקה רמה, בבימויו של כאמל באשה.[1]
מעבודות הבימוי שלה:
פאעור לימדה תיאטרון ויוגה לאורך השנים.