סוזאן, דוכסית בורבון
 | |
| לידה |
10 במאי 1491  |
|---|---|
| פטירה |
28 באפריל 1521 (בגיל 29) שאטלרו, צרפת |
| מקום קבורה |
Souvigny Priory |
| בן או בת זוג |
שארל השלישי, דוכס בורבון (1505–?) |
  | |
סוזאן דה בורבון (10 במאי 1491 – 28 באפריל 1521) הייתה דוכסית בורבון ואוברן מ-1503 עד מותה לצד בעלה שארל השלישי, דוכס בורבון.
ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוזאן נולדה כילדה השנייה ובתם היחידה של פייר השני, דוכס בורבון ואן מצרפת, בתו הבכורה של לואי האחד עשר, מלך צרפת. בין השנים 1483–1491 שימשו הוריה של סוזאן כעוצרי ממלכת צרפת בתקופת קטינותו של אחיה הצעיר של אן, שארל השמיני, מלך צרפת. יתר על כן, אחותה הצעירה של אן (ודודתה של סוזאן), ז'אן מצרפת, דוכסית ברי, הייתה (לזמן קצר) מלכת צרפת כרעייתו של לואי השנים עשר, מלך צרפת, שהחליף את שארל השמיני בשנת 1498.
הירושה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לסוזאן היה אח בכור, שארל, שנולד בשנת 1471 ונפטר ללא ילדים בשנת 1498. לאחר מותו בגיל 27, אביה של סוזאן התחיל לדאוג מרצף ירושת נחלות בית בורבון, ללא בנים או אחים ששרדו. על פי החוק הסאלי שהיה נהוג בצרפת, היורש שלו היה לואי דה בורבון-מונפנסייה, ראש בית מונפנסייה, ענף צעיר של הבורבונים. מונפנסייה היה בן דוד שני של סוזאן, וסביהם היו אחים.
בשנת 1498 מת אחיה של אן המלך שארל השמיני מת בפתאומיות, לאחר שהוכה בראשו מפתח נמוך. כיוון שלא נותרו יורשים זכרים, ירש אותו בן דוד רחוק, לואי השנים עשר, מלך צרפת. לאחר ששימשו כעוצרים של שארל השמיני, החזיק הזוג החזק מספיק השפעה כדי לעכב את ירושתו של לואי השנים עשר. הם עשו עמו עסקה חכמה: לשם תמיכת בית בורבון בהכתרתו, יצטרך לואי השנים עשר להוציא מכתבים רשמיים שיכירו בסוזאן בת השבע כיורשת החוקית של נחלות בית בורבון. ללואי לא הייתה ברירה אלא להסכים לתנאי זה. חוק סאלי עתיק זה שמנע את ירושתן של הנקבות, הפך לאבן הפינה של החוקים והמנהגים הצרפתיים. אכן, אותו חוק ישן מאוד אפשר ללואי, ולא לאן, לרשת את כס המלוכה של צרפת.
בשנת 1503 מת פייר וסוזאן הפכה לדוכסית. בשנות קטנותה אמה אן הייתה יורשת העצר. אן טיפחה את סוזאן האינטליגנטית במחשבה על בתה שתעלה לכס המלוכה. השיעורים שלה כללו אסטרונומיה, מתמטיקה ודת. אך חשוב מכך, אן לימדה אותה את דרכי בית המלוכה.
דוכסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיורש לנחולת בית בורבון, לואי השני, רוזן מונפנסייה, היה צעיר מתאים, ונישואים איתו ימנעו מאבק על הירושה, ולכן הוריו של סוזאן טיפחו אותו בתחילה כחתנם, למרות הוויתור שהוציאו מלואי השנים עשר על הירושה. עם זאת, מונפנסייה המתבגר פגע אנושות בפייר, וטען כי הירושה לנחלות ולתארים של בית בורבון היא זכותו שלו ולא משהו שהוא צריך להודות לאשתו או אביה עבורו.
פייר הזועם החליט לחתן את סוזאן עם שארל הרביעי, דוכס אלנסון, שהיה אהוב על לואי השנים עשר, ולכן סביר להניח שיוכל להגן על הדוכסות מפני אתגרים ופגיעה מלכותית. אן לא הייתה בעד ההסדר הזה בגלל הסיבוכים הפוליטיים שהדבר יגרום, שכן בורבון-מונפנסייה בהחלט היה ממשיך את טענתו לנחלות. עם זאת, פייר ניצח וחוזה האירוסין נחתם ב-21 במרץ 1501 במולינס, כאשר דוכס אלנסון היה בן אחת עשרה וסוזאן בת תשע.
שנתיים לאחר מכן, ולפני שניתן היה לחגוג את החתונה, מת פייר מקדחת, ואילו לואי ממונפנסייה מת גם הוא לפני כן, וירש אותו אחיו הצעיר שארל. כשפייר ולואי מתו שניהם, ניתן היה להניח את הנושאים שהטרידו את מערכת היחסים ביניהם. אן ניתקה את ההסדר עם אלנסון וסידרה לסוזאן להינשא ליורש הזכר הבא של בית בורבון, שארל, [1] ובכך למנוע מחלוקת ירושה על ירושת בורבון.[2] ב-10 במאי 1505, בטירת דו פארק לה מולינס, התחתנה סודאן עם שארל. הוא נבחר מיד לשליט משותף בנחלות בית בורבון. לאחר החתונה, הדוכס והדוכסית מבורבון עשו סיור בתחומם יחד עם אן, דבר שחזרו עליו פעמים רבות במהלך שלטונם.
לא נראה שסוזאן השתתפה בענייני המדינה: בעלה ואמה ניהלו במשותף את ענייני הדוכסות והוגדרו כשותפים טובים בממשל ובפוליטיקה. על פי הדיווחים, הדוכסית סוזאן סבלה מבריאות עדינה. בן נולד לבני הזוג ב-17 ביולי 1517 אשר קיבל את השם פרנסואה, לכבוד חברו הטוב של שארל, פרנסואה הראשון, מלך צרפת. הילד קיבל את התואר רוזן קלרמון. עם זאת, הוא מת לאחר מספר חודשים. סוזאן ילדה מאוחר יותר תאומים שנולדו מתים.
סוזאן מתה בטירת דה שאטלר ב-28 באפריל 1521. אמה, שתמיד חששה מבריאותה של בתה, מתה בשנה לאחר מכן. שארל השלישי נשאר הדוכס. הוא מעולם לא נישא מחדש ומת ללא ילדים בשנת 1527, ולאחר מכן אוחדו נחלותיהם של דוכסי בורבון לממלכת צרפת.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מותם של סוזאן ושארל סימנו בהתאמה את הכחדתם של שני הענפים הבכירים ביותר במשפחת בורבון, כלומר ענף "בורבון" של סוזאן וענף "בורבון-מונפנסייה" של שארל. היורש של שניהם היה בן דודם החמישי, שארל, דוכס ונדום, ראש ענף "בורבון-ונדום", שנקרא פשוט "בית בורבון" מכיוון שנותר הענף הבכיר ביותר. (הענפים הבכירים של בית בורבון ירדו בקו הגברי מפייר הראשון, דוכס בורבון ואילו ענף בורבון-ונדום ירד בקו הגברי מאחיו הצעיר של פייר ז'אק הראשון, רוזן לה מרשה). אכן, ענף בורבון-ונדום נועד לרשת גם את כס צרפת: שארל, דוכס ונדום היה סבו של אנרי הרביעי, מלך צרפת, המלך הראשון של צרפת מבית בורבון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "The Man who Sacked Rome", by Vincent Pitts
- ^ "Queens Mate" by Pauline Matarasso