פרטים | |
---|---|
מדינה | האימפריה האוסטרו-הונגרית |
נוסד | 12 במרץ 1890 |
סיגנום לאודיס או מדליית ההצטיינות הצבאית (בלטינית ובהונגרית: Signum Laudis (בגרמנית: Militär-Verdienstmedaille) הוא עיטור צבאי שנוסד על ידי מלך הונגריה פרנץ יוזף הראשון, שהוא פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.
לפני הקמתו היה זה רק ציון לשבח בכתב, אך מאז הקמתו כעיטור לווה במדליית הצטיינות כ"סימן גלוי", ועם הכתובת "SIGNUM LAUDIS" בגב המדליה התייחסה לכך. בתחילה ניתן היה להעניק את מדליית ההצטיינות לקצינים בלבד. בימי שלום היא הוענקה על רקע סרט אדום רגיל, ורק במלחמה הוצמד לה סרט הצלב הצבאי.
העיטור נוסד ב-12 במרץ 1890 על ידי פרנץ יוזף הראשון, עם דרגה יחידה. לפני כן, קצינים בעלי ביצועים יוצאי דופן זכו להכרה בכתב, אליה נוספה גם מדליה מאותו היום ואילך. לאלו שזכו לציון לשבח בעבר, הוענק רטרואקטיבית מדליית ההצטיינות. בהתחלה, קצינים יכלו לקבל אותו, ובימי שלום הוא היה על רקע צבע אדום אחיד. מדליות ההצטיינות שהוענקו בזמן מלחמה ובזמן השלום הותר לענוד יחד, אבל קצינים שלא היו סדירים ביחידות לוחמות יכלו לענוד אותם רק על סרט אדום עד 1915.[1][2]
מה-26 במרץ 1911, העיטור הפך לרב-דרגי והוצגו מדליית ההצטיינות הצבאית הכסף ומדליית ההצטיינות הצבאית ארד, תוך שמירה על גרסת המדליה הצבאית (הדרגה הגבוהה ביותר). התארים הוענקו גם על שני סוגי סרטים, וניתן לענוד את גרסאות המלחמה והשלום יחד, אך הענקת מדליית הכסף לאחר דרגת הארד גרמה לכך שהעונד נאלץ להסיר את הדרגה הנמוכה יותר.[1][2]
על בסיס תקנות שהוכנסו מ-7 באפריל 1914 ניתן היה לענוד את המדליות בעלות הדרגים השונים בו-זמנית ומ-1915 היו זכאים לסרט המלחמה גם קצינים שלא היו סדירים ו/או ביחידות לוחמות שקיבלו גם את סרט המלחמתי.[1]
מאפריל 1917 הוענק מדליית ההצטיינות הצבאית על ידי השליט החדש קרל הראשון, קיסר אוסטריה כשהיא הייתה מקושטת בדמותו של קרל וגם הכתר הקדוש ההונגרי שהוצב ליד הכתר הקיסרי.
עם הדחתו של בית הבסבורג, פסקה הענקת העיטור בהונגריה. גם ענידת העיטור נאסרה לזמן מה, אך ממלכת הונגריה, המערכת שנישאה את המורשת האוסטרו-הונגרית, איפשרה זאת מאוחר יותר.[1]
ציון העוצר, שנוסד על ידי מיקלוש הורטי בשנת 1922, נשא רבים מהמאפיינים של מדליית ההצטיינות הצבאית.
היעדר עיטורים צבאיים הונגריים החיה את הסיגנום לאודיס במאי 1939. נוצרה מחדש האפשרות להעניק אותו כעיטור צבאי על הסרט או בחרבות.[2]