![]() | |
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | סינמטק |
כתובת | רח' הארבעה 5 |
מיקום |
![]() |
מדינה |
ישראל ![]() |
מייסדים |
אליהו שפייזר ![]() |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ? – 12 במאי 1973 |
תאריך פתיחה רשמי |
12 במאי 1973 ![]() |
אדריכל |
סלו הרשמן ![]() |
קואורדינטות | 32°04′15″N 34°47′00″E / 32.070833333333°N 34.783333333333°E |
www | |
![]() ![]() |
סינמטק תל אביב הוא סינמטק (ארכיון סרטים) הפועל בתל אביב-יפו החל מ-12 במאי 1973.
את הסינמטק יזמו והקימו אליהו שפייזר, בעת שכיהן כסגן ראש עיריית תל אביב וראש אגף התרבות, עקיבא ברקין ואחרים[1][2][3]. אירוע הפתיחה התקיים ב-12 במאי 1973. עקיבא ברקין, ניהל אותו בשנתו הראשונה. משכנו הראשון של הסינמטק היה בבית עובד העירייה ברחוב פומבדיתא[4]. בסוף 1975 מונה אלון גרבוז למנהל הסינמטק וכיהן בתפקיד עד לפרישתו בשנת 2015[5]. לאחר כשנה של פעילות היו לסינמטק 3,000 מנויים ודיירי רחוב פומבדיתא התלוננו על הרעש והתנועה ברחוב והוא עבר לפעול בתוך מוזיאון תל אביב[6] ואחר כך באולם בבית מפעל הפיס הסמוך[7].
בניין הסינמטק הנוכחי ברחוב שפרינצק 2, בפינת הרחובות הארבעה וקרליבך, תוכנן על ידי האדריכל הישראלי סלו הרשמן, ונחנך ב-1989.
בנובמבר 2011 נפתח בצמוד לבניין הסינמטק, הודות לתרומה של מארק ריץ', אגף ששילש את גודלו של שטח הסינמטק. הוא מכיל שלושה אולמות קולנוע חדשים, משרדים, ספרייה ומסעדה. בדומה לאגף המקורי, גם אגף זה תוכנן על ידי האדריכל סלו הרשמן[8]. האגף הישן נסגר אז לשיפוצים ונפתח שוב בינואר 2013. הסינמטק שינה באותה עת את שמו מ"מרכז דורון לקולנוע" ל"מרכז לקולנוע בישראל ע"ש מארק ריץ'". בקומפלקס פועלים מאז חמישה אולמות: שלושה באגף החדש ושניים בישן. האגפים מחוברים במסדרון. אולם 1 שבו 348 מקומות ישיבה, אולם 2 שבו 116 מקומות, אולם 3 שבו 421 מקומות, אולם 4 שבו 193 מקומות ואולם 5 שבו 59 מקומות. בנוסף יש בו תאי צפייה לצפייה בסרטים מארכיון הסרטים העשיר של הסינמטק.
בספטמבר 2015 מונתה איסי וינטר אבקסיס לתפקיד המנכ"לית[9], אך בעקבות תלונה על כך שהיא לא עמדה בדרישות הסף לתפקיד, 5 שנות ניסיון בתחום הקולנוע בהפקה ו/או יצירה, המינוי בוטל[10] באפריל 2016, מונתה דינה פלד לתפקיד המנכ"לית[11]. כמו כן הוחלט לראשונה על מינוי מנהל אמנותי לסינמטק (החלטה שלא יצאה לפועל)[12].
הסינמטק משמש להקרנות של סרטים, ישראליים וזרים, שבתי הקולנוע המסחריים נמנעים מהקרנתם עקב שיקולים כלכליים ואחרים (כגון הסרט "גן עדן עכשיו"), וכן מוקרנים סרטים מאוסף הסינמטק. לעיתים מתקיימות בו הקרנות בכורה לסרטים ישראליים שלאחר מכן מוצאים דרכם לבתי הקולנוע המסחריים או לערוצי הטלוויזיה.
בסינמטק פועלת ספרייה מיוחדת אשר הוקמה בשנת 1994 ומכילה אוספי סרטים נדירים, ספרים, חומרים אודיו-ויזואליים, כרזות וצילומים, פסי-קול וכן עיזבונות ואוספים של אישי קולנוע בולטים מהתעשייה[13]. הספרייה פתוחה לקהל הרחב ומהווה מרכז מידע גדול לקולנוע ישראלי ובינלאומי בארץ. מנהל הספרייה הוא הסופר עמרי חורש.
בסינמטק מתקיימים פסטיבלים לקולנוע, כגון פסטיבל "דוקאביב" לקולנוע דוקומנטרי, הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים, פסטיבל "רגעים של קולנוע צרפתי", פסטיבל קולנוע אוסטרלי, הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה, ופסטיבל הדגנרטים – קבוצת סמרטוט, ועוד. להקרנת סרטי הפסטיבלים מסתייע הסינמטק באולמות קולנוע נוספים בסביבתו, כגון אולם הקולנוע של מוזיאון תל אביב לאמנות.
באכסדרת הסינמטק נערכות תערוכות צילום של אמנים ישראלים.
הסינמטק מוציא לאור כתב עת לענייני קולנוע בשם "סינמטק".
בסוף שנת 2022 הועבר לסינמטק אוסף סרטי "האוזן השלישית" בפורמט DVD, לצורך שימורו והעמדתו לטובת הציבור בארכיון הסרטים.