סמואל דקסטר | |||||||
לידה |
14 במאי 1761 בוסטון, מחוז מפרץ מסצ'וסטס, האימפריה הבריטית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
4 במאי 1816 (בגיל 54) בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות מאונט אוברן, קיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | המפלגה הפדרליסטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים | |||||||
חתימה | |||||||
סמואל דקסטר (באנגלית: Samuel Dexter; 14 במאי 1761 – 4 במאי 1816) היה פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן הן כחבר הקונגרס והן כחבר הקבינט של ארצות הברית תחת הנשיאים ג'ון אדמס ותומאס ג'פרסון.
דקסטר נולד בבוסטון. אביו היה סמואל דקסטר, פוליטיקאי ממסצ'וסטס וסבו, שגם הוא נקרא סמואל דקסטר, היה כומר. ב-1781 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד ואז למד משפטים בווסטר אצל לוי לינקולן האב, לימים התובע הכללי של ארצות הברית. לאחר שהוסמך כעורך דין, הוא החל לעבוד בלוננבורג שבמסצ'וסטס.
דקסטר נבחר לבית הנבחרים של מסצ'וסטס וכיהן שם בין השנים 1788 – 1790. לאחר מכן הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הפדרליסטית וכיהן בקונגרס השלישי מ-4 במרץ 1793 עד 3 במרץ 1795. בהמשך הוא נבחר לסנאט וכיהן מ-4 במרץ 1799 עד 30 במאי 1800 בקונגרס השישי.
במהלך דיון בקונגרס על חוק ההתאזרחות, הציע חבר בית הנבחרים ויליאם ברנץ' גילס מווירג'יניה הצעה שנויה במחלוקת שכל המהגרים לארצות הברית יוכרחו לשאת שבועה לפיה הם מתנערים מכל תוארי האצולה שהם החזיקו בהם בעבר. בתגובה שאל דקסטר מדוע לא נדרשים קתולים להתכחש לכפיפותם לאפיפיור, שכן מעמד הכמורה יצר יותר בעיות במהלך ההיסטוריה בהשוואה לאריסטוקרטיה. הנקודות שהעלה דקסטר הרתיחו את ג'יימס מדיסון שהגן על הקתולים האמריקאים, שרבים מהם, כמו צ'ארל קארול מקרולטון, היו אזרחים טובים במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, וכדי להדגיש את העובדה שתאריי אצולה נאסרו בחוקת ארצות הברית.
בדצמבר 1799 כתב דקסטר את דברי ההספד מטעם הסנאט לג'ורג' וושינגטון. דקסטר כיהן בסנאט פחות משנה והתפטר כדי שיוכל לקבל על עצמו את תפקיד מזכיר המלחמה בממשלו של הנשיא ג'ון אדמס, והיה הסנאטור הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית שהתפטר לצורך קבלת תפקיד בקבינט.[1]
כאשר מזכיר האוצר אוליבר וולקוט, הבן התפטר מתפקידו בדצמבר 1800, מינה הנשיא אדמס את דקסטר לתפקיד כממלא מקום והוא שימש בתפקיד מינואר ועד מאי 1801. כשנבחר תומאס ג'פרסון לנשיאות, הוא ביקש לעכב את בחירתו למזכיר האוצר, אלברט גלטין כמינוי פגרה עד מאי, ודקסטר הסכים להמשיך לכהן במקומו למשך החודשיים הראשונים לכהונתו של ג'פרסון כנשיא. במכתב לרעייתו מה-5 במרץ 1801 אמר גלטין שדקסטר התנהג "באדיבות רבה".
דקסטר שב לבוסטון ב-1805 וחידש את פעילותו כעורך דין. הוא עזב את המפלגה הפדרליסטית והיה לחבר במפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית בשל תמיכתו במלחמת 1812. ב-1814, 1815 ו-1816 הוא התמודד בחוסר הצלחה על משרת מושל מסצ'וסטס.
דקסטר היה תומך נלהב של תנועת ההתנזרות ממשקאות חריפים והוא היה יושב הראש של ההתארגנות הפורמלית הראשונה שלה במסצ'וסטס. ב-1800 הוא נבחר כחבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
סמואל דקסטר מת ב-4 במאי 1816, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-55 ונקבר בבית הקברות מאונט אוברן שבקיימברידג', מסצ'וסטס. על שמו נקראו העיירה דקסטר שבמיין,[2] וספינות של שירות ספינות המכס של ארצות הברית ושל משמר החופים של ארצות הברית.
מזכירי האוצר של ארצות הברית | ||
---|---|---|
|