סרז'י פמיאס
Sergi Pàmies |
לידה |
26 בינואר 1960 (בן 64) פריז, צרפת |
---|
מדינה |
ספרד |
---|
שפות היצירה |
קטלאנית, ספרדית, צרפתית |
---|
פרסים והוקרה |
- Manuel Vázquez Montalbán award for sports journalism (2013)
- Premio Setenil (2007)
- פרס המבקרים של סרה ד'אור (1998)
- פרס עיריית ברצלונה לספרות בשפה הקטלאנית (2006)
- פרס מכתב הזהב (2007)
- Prudenci Bertrana Prize (1993)
- Premi de Narrativa Maria Àngels Anglada (2011)
|
---|
|
סרז'י פמיאס (בקטלאנית: Sergi Pàmies; נולד ב-1960 בפריז) הוא סופר, עיתונאי, מתרגם ושדרן טלוויזיה ורדיו קטלאני שזכה במספר פרסים.
סגנונו משלב בין הומור ופרודיה לבין נושאים של ייאוש, כישלון ומוות. בעבודתו בתקשורת הוא משתף פעולה עם קים מונזו. פמיאס תרגם יצירות של גיום אפולינר, ז'אן-פיליפ טוסן, אגוטה קריסטוף ודניאל פנאק.
- T'hauria de caure la cara de vergonya, 1986 ("הפנים שלך צריכות ליפול מבושה")
- Infecció, 1987 ("זיהום")
- La gran novel·la sobre Barcelona, 1999 ("הרומן הגדול על ברצלונה"; פרס Crítica Serra d'Or)
- L'últim llibre de Sergi Pàmies, 2000 ("הספר האחרון של סרז'י פמיאס")
- Si menges una llimona sense fer ganyotes, 2006 ("אם אתה אוכל לימון בלי לעשות פרצופים"; פרס Lletra d'Or, פרס העיר ברצלונה)
- 2010 ,La bicicleta estàtica ("אופניים סטטיות")
- 2010 ,Cançons d'amor de i de pluja ("שירים של אהבה ושל גשם")
- La primera pedra, 1990 ("האבן הראשונה"; פרס Ícaro)
- L'instint, 1993 ("האינסטינקט"; פרס Prudenci Bertrana)
- Sentimental, 1995 ("סנטימנטלי")