לידה |
5 בינואר 1945 (בת 79) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מפלגה | אחי ישראלי |
בן זוג | רבי עזרא בר-שלום |
פרסים והוקרה |
|
עדינה בר-שלום (נולדה בכ"ד בטבת ה'תש"ה, 9 בינואר 1945) היא מייסדת המכללה החרדית ירושלים וכלת פרס ישראל על מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה'תשע"ד. ב-2014 הדליקה משואה בטקס הדלקת המשואות.
נולדה בירושלים, בתם הבכורה של הרב עובדיה ומרגלית יוסף.
מגיל 3 עד 6 התגוררה במצרים, שם כיהן אביה כסגן הרב הראשי של קהיר. למדה ברשת בית יעקב בירושלים. עם סיום בית הספר היסודי הופנתה, עם בוגרות לתיכון מקצועי של בית יעקב ושם למדה תפירה.
בגיל 18 התחתנה עם הרב עזרא בר-שלום. היא לימדה תפירה ופתחה סלון לכלות שניהלה במשך שנים.
ב-1975 החלה ללמוד עיצוב אופנה במכללת שנקר, לאחר שבעלה ואביה התנגדו לרצונה ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה.
בשנת 2000 הקימה את המכללה החרדית ירושלים, באישור אביה[1].
בשנת 2003 הצטרפה בר-שלום ליוזמת ז'נבה והייתה חברה במועצה הציבורית שלה[2].
הייתה חברה בתנועה "תפנית" בראשותו של עוזי דיין ופרשה, בשנת 2005, כאשר התנועה הפכה למפלגה ורצה לכנסת[3].
ייסדה פורום להידברות בין דתיים לחילונים[4]. בקיץ 2011 השתתפה בצוות ספיבק-יונה שקם בעקבות המחאה החברתית.
ב-2009 הופיעה בפרק 'חֲרֵדות' במיני-סדרה צולם ביום חול, לצד המיילדת רחל שלקובסקי (במבי), ובו הן מנסות כל אחת בדרכה לתת מענה למצוקת העוני בחברה החרדית[5].
בראשית אפריל 2011 חתמה על עצומה הקוראת לסגת מרמת הגולן, ובמקביל להקים בגבולות 67' מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית[6]. היא יצאה בפומבי נגד הדרת נשים במרחב הציבורי ותקפה את "קווי המהדרין" בתחבורה הציבורית בשכונות חרדיות[7].
בנובמבר 2016 המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב החליטו לסגור את המכללה החרדית בירושלים שהקימה בר-שלום. הוחלט שהחל מ-1 באוקטובר 2017 תסתיים פעילות המכללה והעמותה לא תתוקצב יותר. הסטודנטים שכבר לומדים במוסד יוכלו לסיים את התארים שהתחילו ובהדרגה יעברו תוכניות הלימודים לשלוחה של הקריה האקדמית אונו בירושלים[8].
לאחר שהרב דוד בניזרי מבית שמש טען שבר שלום היא רפורמית, תבעה אותו בר שלום. השניים פנו להליך גישור בפני הרב שלמה עמאר, שפסק כי הרב בניזרי יפצה את בר-שלום ב-20 אלף ש"ח. ההחלטה קיבלה מעמד של פסק דין[9].
בדצמבר 2014, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, מונתה לעמוד בראש מועצת נשים מייעצת למפלגת ש"ס, לצד יפה דרעי, אשת היו"ר אריה דרעי, אך בפועל המועצה לא התכנסה מעולם. בנוסף באותה עת הביעה תמיכה פומבית באריה דרעי ובהדחת אלי ישי מהמפלגה[10].
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הקימה ועמדה בראש מפלגת אחי ישראלי. מצעה של המפלגה התמקד בסוגיות חברתיות של חלוקת המשאבים ודת ומדינה[11]. בין מייסדי המפלגה היו אלוף (מיל') גדעון שפר, רות ירון וראש עיריית ירוחם לשעבר מיכאל ביטון[12].
המפלגה הגישה רשימה לקראת הבחירות לכנסת ה-21, שכללה 13 מתמודדים[13], אולם פרשה כחודש וחצי לפני הבחירות. בר-שלום הודיעה שתתמוך במשה כחלון שפרש אז מהליכוד והקים את מפלגת כולנו.
היא בעלת דעות שמאל מרכז, דוגלת בשיטת קירוב לבבות בין כל המגזרים החיים בישראל, וקידום מעמד וכבוד האישה בחברה הישראלית, ובשיטת "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", וכן בנתינת מענה לרצונות הבנות הצעירות ופיתוח הרגשות מגיל צעיר בתעסוקה שתהיה חביבה עליהם ומתאימה להם באוכלוסייה הדתית.[דרוש מקור]
בר-שלום מתגוררת בתל אביב. בעלה, הרב עזרא בר-שלום, היה דיין בבית הדין הרבני הגדול ואב בית דין בתל אביב.
לבני הזוג שלושה ילדים:
מכתביה: