עזר גת

עזר גת
לידה 1959 (בן 66 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי החברה, מדע המדינה, היסטוריה של הרעיונות
עיסוק חוקר רב תחומי של המלחמה, הלאומיות והאידאולוגיה
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס א.מ.ת. (2019)
  • פרס האגודה הישראלית למדע המדינה
  • פרס יצחק שדה לספרות צבאית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עזר גת (נולד ב-1959) הוא חוקר ישראלי של המלחמה, הלאומיות והאידאולוגיה, ופרופסור בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. מחקריו משלבים מומחיות בתחומי ההיסטוריה, האבולוציה, האנתרופולוגיה, ומדעי החברה. הוא מחברם של שנים-עשר ספרים אשר עוסקים בתולדות המחשבה הצבאית, בשאלות היסוד של מהי מלחמה ובסיבות לה, במאבקים שבין מדינות דמוקרטיות ליריביהן הלא-דמוקרטים, בתופעת הלאומיות ובתופעת הקיבעון האידאולוגי. ספריו תורגמו לשפות רבות.

גת כיהן כפרופסור וכחוקר אורח באוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת ג'ורג'טאון, אוניברסיטת אוהיו, אוניברסיטת פרייבורג, אוניברסיטת מינכן ואוניברסיטת קונסטנץ. הוא זכה שלוש פעמים במלגת אלכסנדר פון הומבולדט ושלוש פעמים במלגות קרן המדע הישראלית (ISF). כמו כן, זכה במלגת רוטשילד, במלגת פולברייט, ובמלגת המועצה הבריטית. גת הוא חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2019.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גת הוא בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה, בעל תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה (1978), תואר שני מאוניברסיטת תל אביב (1983) ותואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד (1986). גת הוא רב-סרן במילואים.

מאז שנת 1987 נמנה גת עם סגל החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב (כיום בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים), שבו הוא מכהן כפרופסור מן המניין וכמופקד הקתדרה לביטחון לאומי על שם עזר ויצמן. שימש בעבר פעמיים כראש החוג. כמו כן, יסד את תוכנית ה-מ"א האקזקוטיבית בביטחון ודיפלומטיה[1] ואת תוכנית ה-מ"א הבין-לאומית בביטחון ודיפלומטיה (באנגלית),[2] ועומד בראשן. גת הוא יועץ אקדמי למכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

מחקריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות המחשבה הצבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו הראשון של גת "The Origins of Military Thought from the Enlightenment to Clausewitz", אשר ראה אור בשנת 1989, מיזג בין שני תחומים שהיו עד אז נפרדים לחלוטין: המחשבה האסטרטגית וההיסטוריה של הרעיונות. הספר הראה שהמחשבה הצבאית של המאה ה-18 צמחה מרעיונות ההשכלה, וביקשה ליצור תאוריה כללית של המלחמה המבוססת על כללים ועקרונות אוניברסליים. ביקורתו של קרל פון קלאוזביץ על המחשבה הצבאית הזו מוסברת בספר כביטוי לריאקציה הסוחפת של הרומנטיקה נגד רעיונות ההשכלה במפנה המאה ה-19.

בספרו "The Development of Military Thought: The Nineteenth Century", שראה אור בשנת 1992, המשיך גת בהצגת האסכולות המרכזיות של המחשבה הצבאית במאה ה-19. ספרו "Fascist and Liberal Visions of War: Fuller, Liddell Hart, Douhet, and Other Modernists" משנת 1998 חשף את הזיקה הקרובה שהתקיימה בעשורים הראשונים של המאה ה-20 בין התאורטיקנים הבולטים של רעיונות הלוחמה הממוכנת – ביבשה ובאוויר – לבין זרמים פוטוריסטיים ופשיסטיים, שהעלו על נס חזונות של עולם עתידי אליטיסטי וממוכן. כמו כן, הציג הספר את הגותו של ב.ה. לידל הארט בבריטניה הליברלית שלאחר מלחמת העולם הראשונה כביטוי חלוצי לרעיונות שיהפכו לבסיס ההתייחסות של חברות דמוקרטיות ליברליות למלחמה ולניהולה מאז ועד ימינו. בספר זה ובספר "British Armour Theory and the Rise of the Panzer Arm: Revising the Revisionists" משנת 2000 סתר גת את ההאשמות שהופנו כלפי לידל הארט בדבר זיוף כביכול של השפעתו על התהוות דוקטרינת השריון הגרמנית לקראת מלחמת העולם השנייה.

ספריו מהשנים 1989, 1992 ו-1998 נאספו לכרך אחד "A History of Military Thought: From the Enlightenment to the Cold War" שראה אור בשנת 2001 בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. הספר תורגם לעברית בשני כרכים (הוצאת מערכות): "מקורות המחשבה הצבאית המודרנית" (2000), ו"התפתחות המחשבה הצבאית במאה העשרים" (2002), וזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

מהי מלחמה? שאלות יסוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "War In Human Civilization" משנת 2006 הוא חיבור אינטרדיסציפלינרי הבוחן באופן ביקורתי ידע ותובנות מתחומי האנתרופולוגיה, התאוריה האבולוציונית, מדע המדינה, ההיסטוריה, הסוציולוגיה, הכלכלה והיחסים הבין-לאומיים. זאת במגמה להעמיד תשובות לשאלות עתיקות יומין שבחלקן נחשבו לבלתי פתירות: ממתי בני אדם לוחמים – האם מצב הטבע האנושי לפני החקלאות והמדינה היה לוחמני (כפי שטען הובס) או שלומני (כפי שטען רוסו); מהן הסיבות למלחמה; וכיצד השפיעו עליה הופעת המדינות ההיסטוריות, תהליך המודרניזציה והדמוקרטיה הליברלית. הספר נבחר על ידי המוסף הספרותי של הטיימס (TLS) לאחד מספרי השנה של 2006, ותורגם ליפנית, קוריאנית וסינית.[3] יובל נוח הררי ציין אותו במשאל שהתפרסם ב"הארץ" כספר שהשפיע עליו יותר מכול.[4]

מאבקי הדמוקרטיות מול יריביהן (עבר ועתיד)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "Victorious and Vulnerable: Why Democracy Won in the 20th Century and How it is still Imperiled" משנת 2010 בוחן את הסיבות לניצחון הדמוקרטיה בעולם במאתיים השנה האחרונות, ואת הרלוונטיות של תהליך זה לשאלת התפתחותן העתידית של סין ורוסיה במאה ה-21. בנוסף, מנתח הספר את סכנות הטרור הבלתי קונבנציונלי. הספר זכה בפרס ספר השנה של האגודה הישראלית למדע המדינה לשנת 2010.[5] חזרתן לזירה של המעצמות האוטוריטריות-קפיטליסטיות עמדה במרכזם של שני מאמרים שפרסם גת בכתב העת "Foreign Affairs" בשנים 2007 ו-2009, בתקופה שמרבית החוקרים סברו שניצחונה הסופי של הדמוקרטיה כבר הושג. גת מיישם את תפיסותיו ההיסטוריות בניתוח מלחמת 'חרבות ברזל', ובשורה של פרסומים הסביר מדוע אין שום אפשרות לישראל לקבל את תנאי חמאס לשחרור החטופים, אבל במקביל מסביר מדוע על ישראל לקבל את האפשרות של שיבת רש"פ לרצועה, כפתרון הסביר היחיד לבעיית עזה.[6]

תופעת הלאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו "Nations: The Long History and Deep Roots of Political Ethnicity and Nationalism" משנת 2013 שנכתב יחד עם אלכסנדר יעקובסון שולל את הטענה שהלאומיות היא תופעה מודרנית טהורה ומלאכותית, אם לא מניפולטיבית לחלוטין. הספר מראה שהזיקה ההדוקה בין אתניות למדינה מתקיימת מאז הופעתן של מדינות בראשית ההיסטוריה. המודרניות הובילה להידוק הזיקות הלאומיות ולהעצמתן באמצעות מושגי הריבונות העממית והשוויון האזרחי. אולם הספר טוען כי אין שחר לטענה שהזיקות הלאומיות – שבעבר כמו בהווה הולידו תמיד גילויים אדירי עוצמה של הזדהות, הקרבה ומסירות נפש קולקטיביים – הן חדשות או שטחיות. הספר תורגם לספרדית, טורקית וקוריאנית.

סיבות המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "The Causes of War and the Spread of Peace: But Will War Rebound?" משנת 2007 פורס את מערכת המוטיבציות האנושיות שמובילה למלחמה, נושא שנזנח לחלוטין בספרות היחסים הבין-לאומיים. הספר מראה כיצד תהליך המודרניזציה במאתיים השנה האחרונות הביא לירידה מתמשכת בשכיחות המלחמה מאז 1815, משום שהוא שינה את האטרקטיביות היחסית בין שְלוש האסטרטגיות היסודיות של ההתנהגות החברתית האנושית: שיתוף הפעולה, התחרות השלומנית והקונפליקט האלים. הוא גם מסביר את החריגה הגדולה ממגמה זו: שתי מלחמות העולם. גת שולל את הסברה הרווחת שהמלחמה הפכה ליקרה ומרובת אבדות יותר בעידן התעשייתי-מודרני, ומראה שמה שמציין עידן זה הוא שהשלום נעשה לרווחי יותר.

קיבעון אידאולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו "Ideological Fixation: From the Stone Age to Today’s Culture Wars" משנת 2022 משלב גת שוב ידע מדיסציפלינות שונות. הספר עושה מאמץ לפצח את הפרדוקס שעל פיו הכול מכירים בתופעת הקיבעון האידאולוגי ובהטיה בפרשנות העובדתית של המציאות הכרוכה בו, ואף על פי כן, לעיתים קרובות כל כך, נופלים לה קורבן. גם בתחום זה מיישם גת את תובנותיו למקרה של מלחמת 'חרבות ברזל', שחוללה בין השאר את הוויכוח על הדרך הנכונה לנהל את מדיניות הביטחון הישראלית: הרתעה מול הכרעה, צבא גדול מול צבא קטן, צבא יבשה מול טכנולוגיה. גת טוען לגבי כל מערכת השיקולים הללו שיש לשלב את כל המרכיבים במינונים נכונים על פי שיקול דעת מקצועי, וכי אין מקום לקבעון לגבי אפשרות כלשהי.[7] עם זאת הוא מזהיר מפני התמכרות ל"קונספציית המצוקה" (שהחליפה להבנתו את "קונספציית הרהב"), שמובילה להצעות מסוכנות מאוד לסיום מלחמת 'חרבות ברזל', המבוססות על ההנחה שסיום המלחמה למען החזרת כל החטופים לא תמנע חידושה במועד שישראל תבחר בעתיד, וכי המסקנה המתחייבת היא שאין לישראל ברירה אלא להמשיך ולהשמיד את "התשתית הצבאית הסמי-מדינתית המסיבית של חמאס", יעד שידרוש הפעלה קבועה של "קצירת דשא" (פשיטות והפצצות "כמו בגדה המערבית רק הרבה יותר").[8]

מיתוס קלאוזביץ, או בגדי המלך החדשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהוא חוזר לנושא ספרו הראשון, גת טוען בספרו "The Clausewitz Myth, or the Emperor's New Clothes" משנת 2024 כי המוניטין של קלאוזביץ נופח בגלל הקשיים בהבנת ספרו הגדול, על המלחמה (1832). קלאוזביץ שינה את דעתו בנוגע להיבטים המכריעים ביותר של ניתוחו את המלחמה באמצע כתיבת הספר, ומת לפני שהספיק להשלים אותו. גת כותב שרבים מפרשניו של קלאוזביץ לא הודו - לעצמם לא פחות מאשר בפני קוראיהם - שהם לא ממש הבינו אותו. מכאן הכותרת "בגדי המלך החדשים". הספר חותר להבהיר את התפתחות מחשבתו של קלאוזביץ ולהסיר את מעטה המיסטיפיקציה וההערצה סביב יצירתו.

תיאוריה צבאית וניהול מלחמה: מהי אסטרטגיה?

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוחמה השתנתה באופן קיצוני לאורך ההיסטוריה, בעיקר בהשפעת שינויים טכנולוגיים. אבל האם יש משהו מהותי ומתמשך שניתן לקבוע לגביה? בספרו משנת 2025 "Military Theory and the Conduct of War: What is Strategy All About?" דן גת ביחס שבין פוליטיקה למלחמה, במשמעויות של "ניצחון", בהבחנה בין התקפה להגנה ובמשמעותם של מושגים כמו "עקרונות המלחמה" ודוקטרינה צבאית. הוא מנתח את החידושים הצבאיים התכופים של המודרניות, כולל הופעת הנשק הגרעיני ומהפכות הסייבר והרובוטיקה של זמננו. הוא גם מסביר מדוע לוחמת גרילה וטרור הפכו למרכזיים יותר ויותר, ובאיזה כיוון הם מתפתחים. כשסין ורוסיה מציבות אתגר הולך וגובר לסדר העולמי, גת שואל אם המלחמה היא בטבע שלנו – או שמא היא למעשה בשקיעה.

פרסומיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים באנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • The Origins of Military Thought from the Enlightenment to Clausewitz (Oxford, 1989)
  • The Development of Military Thought: The Nineteenth Century (Oxford, 1992)
  • Fascist and Liberal Visions of War: Fuller, Liddell Hart, Douhet, and Other Modernists (Oxford, 1998)
  • British Armour Theory and the Rise of the Panzer Arm: Revising the Revisionists (St Antony/Macmillan, 2000)
  • A History of Military Thought: From the Enlightenment to the Cold War (Oxford, 2001)
  • War in a Changing World, co-edited with Zeev Maoz (Michigan, 2001)
  • War in Human Civilization (Oxford, 2006)
  • The Return of Authoritarian Great Powers, Foreign Affairs (July/August 2007)
  • Which Way Is History Marching? – Debate: Azar Gat, Daniel Deudney and G. John Ikenberry, and Ronald Inglehart and Christian Welzel, "Foreign Affairs", July/August 2009
  • Victorious and Vulnerable: Why Democracy Won in the 20th Century and How It Is still Imperiled (Rowman & Littlefield/Hoover, 2010)
  • Nations: The Long History and Deep Roots of Political Ethnicity and Nationalism (Cambridge, 2012)
  • Proving Communal Warfare among Hunter-Gatherers: The Quasi-Rousseauan Error, Evolutionary Anthropology (May 2015)
  • The Causes of War and the Spread of Peace: But Will War Rebound? (Oxford, 2017)
  • War and Strategy in the Modern World: From Blitzkrieg to Unconventional Terrorism, (collected articles; Routledge, 2018)
  • Is War in Our Nature? What Is Right and What Is Wrong about the Seville Statement on Violence, Human Nature (June 2019)
  • Ideological Fixation: From the Stone Age to Today’s Culture Wars (Oxford, 2022)
  • The Clausewitz Myth: Or the Emperor's New Clothes (Chronos Books, 2024)
  • Is the Decline of War a Delusion? The Long Peace Phenomenon and the Modernization Peace – the Explanation that Refutes or Subsumes All Others, Journal of Strategic Studies (November 2024)
  • Military Theory and the Conduct of War: What Is Strategy All About? (Hurst Publishers, 2025)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עזר גת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לימודי מ"א בביטחון ובדיפלומטיה, אוניברסיטת תל אביב
  2. ^ MA Program in Security and Diplomacy, Tel Aviv University
  3. ^ פרופיל: פרופ' עזר גת
  4. ^ מגזין אודיסאה, באיזה עניין שינית את דעתך, ולמה? אנשי מדע ורוח עונים, באתר הארץ, 21 במאי 2013
  5. ^ כנס האגודה הישראלית למדע המדינה שנת 2010
  6. ^ אתר למנויים בלבד עזר גת, המלחמה עוד לא הסתיימה, באתר הארץ, 29 באפריל 2024
  7. ^ עזר גת, הגדלת צבא היבשה או עדיפות לטכנולוגיה?, באתר INSS, ‏14 במרץ 2024
  8. ^ עזר גת, זהירות, הקונספציה החדשה – מרהב למצוקה, מבט על (INSS) גיליון 1871, 25 ביוני 2024