פארעה

פארעה (מחנה פליטים)
مخيّم الفارعة

מצודת הטגארט בפארעה שהפכה למרכז קהילתי ואצטדיון כדורגל
טריטוריה	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה	טובאס
תאריך ייסוד	1949
שטח	0.26 קמ"ר
גובה	200 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ במחנה הפליטים	7,598[1] (2016)
‑ צפיפות	33,000 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות	32°17′38″N 35°20′40″E / 32.293986111111°N 35.344372222222°E / 32.293986111111; 35.344372222222
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת צפון השומרון מוגדלת)   פארעה (למפת צפון השומרון רגילה)   פארעה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום פארעה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום פארעה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מרכז המחנה

פארעה (נכתב גם כאל-פארעה, בערבית: مخيّم الفارعة) הוא מחנה פליטים פלסטינים בנפת טובאס, השוכן כ-2 ק"מ מדרום לעיירה טובאס וכ-15 ק"מ מצפון מזרח לעיר שכם. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2016 היו רשומים במחנה פארעה 7,598 פליטים^[1].

היסטוריה

מחנה פארעה הוקם בשנת 1949 על שטח של כ-260 דונם צמוד למצודת טגארט שהקימו שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1941. מצודת טגארט זו תוכננה גם לשמש, בנוסף לתחנת משטרה, כמרכז שלטוני אזורי ומטה נפתי (Divisional HQ). הנקודה נבחרה מאחר שחלשה על הדרך הראשית בין שכם לג'נין.

לאחר 1967 תפס צה"ל את מבנה המצודה והוא הפך למפקדה אזורית ובסיס של הממשל הצבאי. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 הוקם במבנה כלא לאסירים ביטחוניים ופליליים בחלל ששימש כאורוות סוסים בתקופת המנדט, בנוסף הוקם מתחם ובו אוהלים לאסירים נוספים. במקום נכלאו בעיקר צעירים שהואשמו בהפרות סדר. ב-1983 טען איש מילואים של המשטרה הצבאית שבמקום יש כ-300 אסירים בהם מתבצעים מעשי התעללות ותנאי המאסר הם ירודים^[2]. במאי 1985 הודיע צה"ל שהוא מבקש לסגור את הכלא, עקב חוסר תקציב, ולהעביר את הטיפול באסירים לשירות בתי הסוהר, אך הדבר לא בוצע והכלא המשיך לפעול^[3]. בשנת 1986 התפרסם ב"הוצאת מפרש", ספר בשם "עדות - עדויות על פגיעות בזכויות האדם בגדה המערבית", בו עשרים עדויות קשות של אסירים בכלא. בעדויות טענו האסירים שמנעו מהם שינה ומזון וחקרו אותם במשך שעות, כשהם עירומים, ידיהם קשורות באזיקים מאחורי הגב, וראשיהם מכוסים בשקים. הכו אותם, בעטו בהם וכיבו עליהם סיגריות בוערות. הפרסום עורר סערה ציבורית ובתגובה התיר צה"ל לעיתונאים ולנציגי הצלב האדום לבקר בכלא, וטען שכל העדויות הן תלונות שווא^[4].

בתקופת האינתיפאדה הראשונה הוחזקו בכלא כ־450 עצורים בעיקר בתקופה הראשונה למעצרם, ומעט אסירים שהיו שפוטים לתקופות קצרות. בכלא היה מתקן חקירות באחריות צה״ל, בניגוד למתקני החקירות ברוב בתי הכלא האחרים בשטחים, שאותם ניהל השב״כ^[5]. במחנה פארעה עצמו אירעו תקריות של הפרות סדר וירי של חיילי צה"ל^[6].

בעקבות הסכם ואי שנחתם ב-23 באוקטובר 1998, פינה צה"ל את הבסיס הצבאי והכלא שהיה במצודת טגארט. מאז מוגדר האזור כשטח A בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית. מצודת טגארט הפכה למרכז קהילתי ועל חלק מהמתחם הוקם אצטדיון כדורגל ומתקן לייצור חשמל מאנרגיה סולארית^[7].

בתקופת האינתיפאדה השנייה פעל צה"ל במחנה פעמים רבות, לאחר שנהג להטיל עליו עוצר ולחסום את דרכי הגישה אליו^[8].

אף על פי שהאזור נמצא בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, נוהג צה"ל להיכנס למחנה^[9]. בינואר 2017 נורה ונהרג בכניסה לביתו תושב המחנה, בעת שכוחות צה"ל נכנסו למחנה לעצור את שכנו^[10].

ב-7 בספטמבר 2022 מחבל השליך מטען לעבר כוח צה"ל במחנה הפליטים. החיילים פתחו לעברו באש והוא נהרג.^[11][12]

ב-8 בדצמבר 2023 פעלה יחידה מיוחדת במילואים למעצר מבוקשים במחנה הפליטים. במקום התנהלו חילופי אש במקום, וזריקת מטענים לעבר הלוחמים. הכוחות השיבו בירי שכתוצאה ממנו 6 מחבלים נפגעו וחוסלו.

ארכאולוגיה

סביב המחנה מספר אתרים ארכאולוגיים בעלי חשיבות: מדרום למחנה נמצאים שרידיה של העיר הקדומה תרצה – "תל אל פארעה" (המכונה הצפוני להבדיל אותו מ"תל אל פארעה" שבנגב), שבו נחשפו שרידי יישוב גדול וארמונות מתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל^[13]. מדרום מזרח ממוקמת "בורג' אל-פארעה", שרידי מצודה צלבנית. מצפון "ח'רבת כשדה", שאותה חקרו אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל ב-1886, ובה נתגלו ממצאים בעיקר מתקופת הברזל בארץ ישראל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פארעה בוויקישיתוף

• El Far'a Camp (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ) February, 2006
• El Far'a Camp Profile, ARIJ, 2006

הערות שוליים

1. מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
2. איש מילואים מספר על הכאות והתעללויות במחנה המעצר פארעה, דבר, 4 ביולי 1983
3. בקרוב: סגירת כלא פארעה, טול־כרם, כותרת ראשית, 15 במאי 1985
4. תום שגב, "אין לנו מה להסתיר", כותרת ראשית, 22 באוקטובר 1986
5. דף מידע אוגוסט 1989, בצלם
6. אורן כהן, שמעון אלקבץ, פאיז עכאם תושב הכפר מאלק בגדה נהרג בירי, תושב קיביה מת שלשום מפצעיו, חדשות, 16 אוקטובר 1988
7. גדעון לוי, אזור הדמדומים | הבריחה אל המוות, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
8. דני רובינשטיין, אפילו בכירי מערכת הביטחון נחשדים ברחוב כמשתפי פעולה, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2001
   עלי ואקד ופליקס פריש, פלסטיני נהרג ו-9 נפצעו בעימותים עם צה"ל, באתר ynet, 10 בינואר 2003
   הפלסטינים: תושבת מחנה פליטים הסמוך לג'נין נהרגה משאיפת גז מדמיע, באתר ynet, 29 באפריל 2004
9. גילי כהן, איש כוחות הביטחון נפצע באורח בינוני במבצע מעצרים במחנה פליטים צפונית לשכם, באתר הארץ, 5 בפברואר 2014
10. גילי כהן וג'קי חורי, פלסטיני נורה למוות בפעילות צה"ל במחנה הפליטים פארעה; צה"ל: הוא ניסה לדקור חיילים, באתר הארץ, 10 בינואר 2017
    גדעון לוי ואלכס ליבק, הבן נורה ונהרג בכניסה לביתו, האם נותרה כלואה בפנים, באתר הארץ, 20 בינואר 2017
11. אמיר בוחבוט, שלומי הלר‏, תיעוד: פלסטיני ניסה לחטוף נשק לחייל בכפר סמוך לשכם - ונעצר, באתר וואלה, 7 בספטמבר 2022
12. مقتل شاب فلسطيني برصاص الاحتلال بالضفة الغربية, https://akhbarelyom.com/, ‏الأربعاء، 07 سبتمبر 2022 - 10:23 ص (בערבית)
13. מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא, כרך 3, האוניברסיטה הפתוחה עמוד 144