מצודת הטגארט בפארעה שהפכה למרכז קהילתי ואצטדיון כדורגל | |
טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | טובאס |
תאריך ייסוד | 1949 |
שטח | 0.26 קמ"ר |
גובה | 200 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ במחנה הפליטים | 7,598[1] (2016) |
‑ צפיפות | 33,000 נפש לקמ"ר (2016) |
קואורדינטות | 32°17′38″N 35°20′40″E / 32.293986111111°N 35.344372222222°E |
אזור זמן | UTC +2 |
פארעה (נכתב גם כאל-פארעה, בערבית: مخيّم الفارعة) הוא מחנה פליטים פלסטינים בנפת טובאס, השוכן כ-2 ק"מ מדרום לעיירה טובאס וכ-15 ק"מ מצפון מזרח לעיר שכם. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2016 היו רשומים במחנה פארעה 7,598 פליטים[1].
מחנה פארעה הוקם בשנת 1949 על שטח של כ-260 דונם צמוד למצודת טגארט שהקימו שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1941. מצודת טגארט זו תוכננה גם לשמש, בנוסף לתחנת משטרה, כמרכז שלטוני אזורי ומטה נפתי (Divisional HQ). הנקודה נבחרה מאחר שחלשה על הדרך הראשית בין שכם לג'נין.
לאחר 1967 תפס צה"ל את מבנה המצודה והוא הפך למפקדה אזורית ובסיס של הממשל הצבאי. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 הוקם במבנה כלא לאסירים ביטחוניים ופליליים בחלל ששימש כאורוות סוסים בתקופת המנדט, בנוסף הוקם מתחם ובו אוהלים לאסירים נוספים. במקום נכלאו בעיקר צעירים שהואשמו בהפרות סדר. ב-1983 טען איש מילואים של המשטרה הצבאית שבמקום יש כ-300 אסירים בהם מתבצעים מעשי התעללות ותנאי המאסר הם ירודים[2]. במאי 1985 הודיע צה"ל שהוא מבקש לסגור את הכלא, עקב חוסר תקציב, ולהעביר את הטיפול באסירים לשירות בתי הסוהר, אך הדבר לא בוצע והכלא המשיך לפעול[3]. בשנת 1986 התפרסם ב"הוצאת מפרש", ספר בשם "עדות - עדויות על פגיעות בזכויות האדם בגדה המערבית", בו עשרים עדויות קשות של אסירים בכלא. בעדויות טענו האסירים שמנעו מהם שינה ומזון וחקרו אותם במשך שעות, כשהם עירומים, ידיהם קשורות באזיקים מאחורי הגב, וראשיהם מכוסים בשקים. הכו אותם, בעטו בהם וכיבו עליהם סיגריות בוערות. הפרסום עורר סערה ציבורית ובתגובה התיר צה"ל לעיתונאים ולנציגי הצלב האדום לבקר בכלא, וטען שכל העדויות הן תלונות שווא[4].
בתקופת האינתיפאדה הראשונה הוחזקו בכלא כ־450 עצורים בעיקר בתקופה הראשונה למעצרם, ומעט אסירים שהיו שפוטים לתקופות קצרות. בכלא היה מתקן חקירות באחריות צה״ל, בניגוד למתקני החקירות ברוב בתי הכלא האחרים בשטחים, שאותם ניהל השב״כ[5]. במחנה פארעה עצמו אירעו תקריות של הפרות סדר וירי של חיילי צה"ל[6].
בעקבות הסכם ואי שנחתם ב-23 באוקטובר 1998, פינה צה"ל את הבסיס הצבאי והכלא שהיה במצודת טגארט. מאז מוגדר האזור כשטח A בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית. מצודת טגארט הפכה למרכז קהילתי ועל חלק מהמתחם הוקם אצטדיון כדורגל ומתקן לייצור חשמל מאנרגיה סולארית[7].
בתקופת האינתיפאדה השנייה פעל צה"ל במחנה פעמים רבות, לאחר שנהג להטיל עליו עוצר ולחסום את דרכי הגישה אליו[8].
אף על פי שהאזור נמצא בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, נוהג צה"ל להיכנס למחנה[9]. בינואר 2017 נורה ונהרג בכניסה לביתו תושב המחנה, בעת שכוחות צה"ל נכנסו למחנה לעצור את שכנו[10].
ב-7 בספטמבר 2022 מחבל השליך מטען לעבר כוח צה"ל במחנה הפליטים. החיילים פתחו לעברו באש והוא נהרג.[11][12]
ב-8 בדצמבר 2023 פעלה יחידה מיוחדת במילואים למעצר מבוקשים במחנה הפליטים. במקום התנהלו חילופי אש במקום, וזריקת מטענים לעבר הלוחמים. הכוחות השיבו בירי שכתוצאה ממנו 6 מחבלים נפגעו וחוסלו.
סביב המחנה מספר אתרים ארכאולוגיים בעלי חשיבות: מדרום למחנה נמצאים שרידיה של העיר הקדומה תרצה – "תל אל פארעה" (המכונה הצפוני להבדיל אותו מ"תל אל פארעה" שבנגב), שבו נחשפו שרידי יישוב גדול וארמונות מתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל[13]. מדרום מזרח ממוקמת "בורג' אל-פארעה", שרידי מצודה צלבנית. מצפון "ח'רבת כשדה", שאותה חקרו אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל ב-1886, ובה נתגלו ממצאים בעיקר מתקופת הברזל בארץ ישראל.
יישובי נפת טובאס (נפה) | ||
---|---|---|
ערים | טובאס | |
מועצות מקומיות | טמון • עקאבה | |
כפרים | אבזיק • אל-עקבה • אל-בוקיעה • ברדלה • ואדי אל-פארעה • כרדלה • סלחב • עין אל-בידה • ראס אל עמר • ראס אל פארעה • תיאסיר | |
מחנות פליטים | פארעה | |
נפות הרשות הפלסטינית |