פגז אנושי (באנגלית: Human cannonball) הוא אדם הנורה מתוך תותח ייעודי במהלך מופע בידור. מקורה של התנופה שגורמת לריחופו באוויר הוא בשחרור לחץ של אוויר דחוס,[1] ולא בשריפת אבק שרפה. מופעי קרקס שכאלו מלווים לעיתים בפיצוץ שמקורו באבק שרפה, אך מטרת הפיצוץ היא ליצור אפקטים ויזואליים וקוליים מרשימים, ואבק השריפה אינו מעורב בתהליך השיגור.
לאחר שיגורו ינחת הפגז האנושי על רשת פרוסה אופקית או על מזרן מתנפח, שמיקומיהם נקבעים על פי חישובי מכניקה קלאסית. בהופעות שאינן במתחם סגור, לעיתים ינחת האדם הנורה בגוף מים כלשהו.
האדם הראשון שנורה מתוך תותח היה אדי ריבֶרז, ששם הבמה שלו היה "לוּלוּ".[2] הוא נורה מתוך תותח "פאריני" ברויאל קרמורן מיוזיק הול (Royal Cremorne Music Hall) בלונדון ב-1871.[3]
האישה הראשונה שנורתה מתוך תותח היא רוסה מטילדה ריצ'טר (Rossa Matilda Richter),[4] שנודעה בכינוי הבמה "זזל" ("Zazel"), אשר נורתה ב-1877, בגיל 14, מתוך תותח באקוויריום המלכותי בלונדון. היא נורתה מתוך תותח שעקרון פעולתו מבוסס על קפיץ, אשר הומצא על ידי הקנדי ויליאם לאונרד האנט (William Leonard Hunt, שנודע כ"פריני הגדול"; The Great Farini). בהמשך הקריירה שלה כאמנית קרקס הצטרפה למסעות קרקס האחים רינגלינג וברנום את ביילי.
דייוויד סמית' ג'וניור (David Smith Jr.) מחזיק בשיא הנוכחי למרחק הריחוף הרב ביותר כפגז אנושי - 59.05 מטר.[5] את השיא קבע ב-10 במרץ 2011, במילאנו, איטליה, עת ששבר את השיא הקודם בו החזיק אביו. השיא הקודם, של אביו, דייוויד "קאנונבול" סמית' סניור (David "Cannonball" Smith Sr.), נקבע במרחק של 61.06 מטרים, ב-31 באוגוסט 2002 ביריד החינמי של מחוז סטיל (Steele Country Free Fair) במינסוטה, ארצות הברית.[דרושה הבהרה][6]
במהלך תולדות הפעלול, מצאו מעל 30 "פגזים אנושיים" את מותם בעת ביצועו. כך למשל, במקרה המוות האחרון שעליו ידוע (ב-21 באפריל 2011), מת "פגז אנושי" בשל פגם ברשת הבטיחות שעליה היה אמור ליפול.[7]
{{cite web}}
: (עזרה)