פרדריק פליט

פרדריק פליט
Frederick Fleet
פליט ב-1912
פליט ב-1912
לידה 15 באוקטובר 1887
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנדהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד ליברפול, אנגליה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
התאבד 10 בינואר 1965 (בגיל 77)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת סאות'המפטון, אנגליה, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה בית הקברות אוליברוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות 1914–1918, 1939 – 1945
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרדריק פליט (באנגלית: Frederick Fleet;‏ 15 באוקטובר 1887 – 10 בינואר 1965) היה ימאי בריטי שהיה חבר צוות האונייה "טיטניק", בה שימש כתצפיתן. פליט היה הראשון שהבחין בקרחון שבו התנגשה האונייה, בעת שעמד על קן הצופה. לאחר שהבחין בקרחון התריע פליט מהקן: ”קרחון! בדיוק בחזית!”.[1] פליט, יחד עם חמישה תצפיתנים נוספים שהיו על האונייה, ניצלו מאסון טביעתה.

לאחר מכן העיד פליט בחקירות האסון כי אילו היו לו ולרג'ינלד רובינסון לי (שעמד לצידו על קן הצופה בעת שהבחין בקרחון) משקפת: ”היינו יכולים לראות אותו קצת יותר מוקדם”. כשנשאל כמה מוקדם יותר, הוא השיב: ”ובכן, מספיק כדי לצאת מהדרך.”[2] בהמשך חייו סבל פליט מדיכאון שייתכן שנגרם, בין היתר, בגלל האסון. הוא התאבד בתלייה בגיל 77.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פליט נולד בליברפול. הוא מעולם לא הכיר את אביו ואימו נטשה אותו וברחה לספרינגפילד עם בן זוגה, על מנת שלא יראו אותו או ישמעו ממנו שוב.[3] פליט גודל אצל משפחות אומנה ואצל קרובי משפחתו הרחוקה. ב-1903 החל לשרת כשולית מלחים עד שהוגדר כמַלָּח כשיר.[4]

לפני שהצטרף לצוות ה"טיטניק" שימש במשך יותר מארבע שנים כתצפיתן באונייה "אושיאניק" (אנ'). בתור ימאי הוא הרוויח 5 פאונד לחודש בתוספת 5 שילינג נוספים עבור עבודתו כתצפיתן. הוא הצטרף ל"טיטניק" כתצפיתן באפריל 1912, יחד עם עוד חמישה תצפיתנים נוספים.[4]

על סיפון ה"טיטניק"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פליט עלה על ה"טיטניק" בסאות'המפטון ב-10 באפריל 1912. הספינה ביצעה שתי עצירות, הראשונה בצרפת והשנייה באירלנד.[5][6] מסע האונייה עבר ללא אירועים מיוחדים עד לליל 14 באפריל 1912. בשעה 22:00 באותו הלילה החליפו פליט ועמיתו רג'ינלד רובינסון לי את ג'ורג' סימונס (אנ') ואת ארצ'י ג'וול (אנ') בקן הצופה. הם קיבלו את ההוראה שניתנה קודם לכן על ידי הקצין צ'ארלס לייטולר (אנ') - להיזהר מ"קרח קטן".[7] הלילה היה שקט וללא ירח, מה שהקשה על זיהוי קרחונים בשל היעדר גלים שנשברו אל בסיס הקרחון והיעדר השתקפות.[8] אף על פי שפליט וחבריו לתצפית ביקשו שוב ושוב שיינתנו להם משקפות, הן מעולם לא סופקו להם.[9] נטען לעיתים כי הדבר נגרם עקב שינוי הדרג ההיררכי של הספינה ברגע האחרון, כשהקצין דייוויד בלייר הודח מצוות הפלגת הבכורה. ההשערה היא שבלייר לקח איתו בשוגג את מפתחות התיקים שבהם היו המשקפות.[10] עם זאת, מספר מדענים אמרו שאפילו אם היו מצוידים במשקפת, לא פליט ולא לי היו יכולים לזהות את הקרחון מוקדם יותר, בהתחשב בתנאי הלילה.[11]

בשעה 23:39 הבחין פליט לראשונה בקרחון וצלצל בפעמון הקן שלוש פעמים כדי להזהיר את גשר האונייה מפני משהו שמלפניו. לאחר מכן, באמצעות הטלפון של הקן, הוא יצר קשר עם הגשר. הוא נענה על ידי ג'יימס פול מודי (אנ'), ששאל את פליט: "מה ראית?", ופליט ענה והזהיר: "קרחון! בדיוק בחזית!".[12] מודי העביר את הדיווח של פליט לוויליאם מרדוק (אנ'), נווט האונייה. לאחר שהאונייה התנגשה בקרחון נשארו פליט ולי בתפקידם עשרים דקות נוספות.[13]

בשעה 00:00 ירדו פליט ולי מקן הצופה. פליט ירד לסיפון האונייה, עזר להכין את סירות ההצלה מספר 6 ו-8 ונצטווה לעלות על הראשונה.[13] על הסירה היו בסך הכל 24 אנשים, בהם גם מרגרט בראון.[14]

לאחר האסון העיד פליט בוועדת החקירה של הסנאט האמריקאי ובוועדת החקירה הבריטית (אנ'). בארצות הברית הוא נחקר על ידי יושב ראש הוועדה, הסנאטור ויליאם אלדן סמית' (אנ') ואמר בפניו שוב ושוב שאילו היו הוא ולי מצוידים במשקפת, האסון לא היה מתרחש.[1]

מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה ואחרית ימיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שעזב את חברת "וייט סטאר ליין" באוגוסט 1912 עבר פליט לשרת ב"אולימפיק", אוניית האחות של ה"טיטניק". במשך 24 השנים הבאות עבד בחברות ספנות שונות. פליט שירת בספינות סוחר במהלך מלחמת העולם הראשונה. מאוחר יותר שב לשמש כתצפיתן ב"אולימפיק" במהלך שנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. ב-1936 פרש מימאות ונשכר על ידי חברת "הרלנד אנד וולף (אנ')" ועבד במספנות החברה בסאות'המפטון עד לפרישתו ב-1955.[15] בתקופה זו התגורר בבית גיסו (אחיה של אשתו). במלחמת העולם השנייה שב לשירות.[13] מאוחר יותר עבד כמוכר עיתונים.[15]

התאבדותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר חג המולד, ב-28 בדצמבר 1964, מתה אשתו של פליט ואחיה גירש אותו מביתו. כתוצאה מכך החל פליט לפתח דיכאון. הוא חזר לבית גיסו והתאבד בתלייה בגינת הבית ב-10 בינואר 1965, בגיל 77. פליט נקבר בסאות'המפטון. קברו נותר לא מסומן עד 1993, אז הוקמה מצבה מעל הקבר הנושאת חריטה של ה"טיטניק". המצבה מומנה בעזרת תרומות שגייסה האגודה ההיסטורית של "טיטניק" (אנ').[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדריק פליט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 עדותו של פליט בפני ועדת החקירה של הסנאט
  2. ^ עדותו של פליט בפני ועדת החקירה של הסנאט (המשך)
  3. ^ Stephen J. Spignesi, The Titanic For Dummies, John Wiley & Sons, 2012, p. 118.
  4. ^ 1 2 Stories from The Titanic, National Archives UK
  5. ^ Titanic's Maiden Voyage: The Cherbourg Connection, Titanic Belfast
  6. ^ Titanic's Maiden Voyage: The Queenstown Connection, Titanic Belfast
  7. ^ Stephen J. Spignesi, The Titanic For Dummies, John Wiley & Sons, 2012, p. 86.
  8. ^ John P. Eaton, Charles A. Haas, Titanic: Destination Disaster: The Legends and the Reality, New York: Norton, 1996, p. 19.
  9. ^ פרדריק פליט, באתר Historic Southampton
  10. ^ Medals of man 'who could have saved Titanic' for sale, BBC News, ‏28 בפברואר 2012
  11. ^ Alan Boyle, 10 causes of the Titanic tragedy, NBC News, ‏2 באפריל 2012
  12. ^ Walter Lord, A Night to Remember, New York: St. Martin's Griffin, 2005, p. 2.
  13. ^ 1 2 3 Fred Fleet did his duty on Titanic, now resting in peace, Herald Dispatch
  14. ^ Titanic Lifeboat No. 6, Encyclopedia Titanica
  15. ^ 1 2 Stephen J. Spignesi, The Titanic For Dummies, John Wiley & Sons, 2012, p. 47.
  16. ^ פרדריק פליט, באתר Maritime Quest