גנרל פרידריך פון שולץ | |
לידה |
24 במרץ 1851 פלנסבורג, ממלכת פרוסיה |
---|---|
פטירה |
30 באפריל 1927 (בגיל 76) בלנשטדט, רפובליקת ויימאר |
מדינה | גרמניה |
השכלה | האקדמיה הצבאית הפרוסית |
השתייכות | צבא הקיסרות הגרמנית |
תקופת הפעילות | 1870 – 24 בינואר 1919 (כ־49 שנים) |
דרגה | גנרל חיל התותחנים |
תפקידים בשירות | |
מפקד הדיוויזיה ה-21 מפקד הקורפוס ה-20 מפקד הארמייה השמינית מפקד פלגת הארמייה שולץ מפקד הארמייה השמינית מפקד קבוצת הארמיות שולץ | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת פרוסיה צרפת מלחמת העולם הראשונה | |
עיטורים | |
פור לה מריט. דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת פרידריך שילר. | |
פרידריך פון שולץ (בגרמנית: Friedrich von Scholtz; 24 במרץ 1851, פלנסבורג, פרוסיה – 20 באפריל 1927, בלנשטדט, רפובליקת ויימאר) היה גנרל גרמני, שכיהן כמפקד הקורפוס ה-20 והארמייה השמינית של צבא הקיסרות הגרמנית בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה ובהמשך כמפקד כוחות מעצמות המרכז בחזית המקדונית.
פון שולץ סיים את האקדמיה הצבאית ב-1870 והתנדב כצוער למלחמת צרפת–פרוסיה. לאחר המלחמה למד באקדמיה הצבאית בפוטסדם וב-9 במרץ 1872 הוסמך כקצין ארטילריה בדרגת סגן. בין השנים 1874–1876 הדריך בבית הספר לארטילריה בברלין וב-1901 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1908 מונה לפקד על הדיוויזיה ה-21, וב-1 באוקטובר 1912 הועלה לדרגת גנרל חיל התותחנים בצבא הקיסרי, ומונה למפקד הקורפוס ה-20.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה פון שולץ מפקד על הקורפוס ה-20 של הצבא הגרמני ועימו נלחם במסגרת החזית המזרחית בקרב טננברג וקרב לודז'. ב-26 במאי 1915 התמנה בנוסף כמפקד הארמייה השמינית וכוחותיו נשלחו לאבטח את קווי הביצורים ליד הורדנה. ב-29 בספטמבר 1915 פורקה הארמייה השמינית, ופון שולץ נשאר בתפקידו כמפקד הקורפוס ה-20. ב-28 באוקטובר 1915 הפך הקורפוס ה-20 שבפיקודו לפלגת הארמייה שולץ. ב-2 בינואר 1917 מונה למפקד הארמייה השמינית.
ב-22 באפריל 1917 הועבר מהחזית המזרחית לזירת הבלקן, במסגרת החזית המקדונית, כדי להחליף את הגנרל אוטו פון בלוב שהועבר לחזית האיטלקית. הגרמנים הרכיבו את קבוצת הארמיות שולץ, כוח בפיקודו של הגנרל שולץ שנועד ליישם מדיניות מתואמת מטעם מעצמות המרכז בחזית זו והורכב מהארמייה ה-11 הגרמנית והארמייה הראשונה הבולגרית שהורכבה מ-7 דיוויזיות בגיבוי פיקודי של קציני מטה גרמנים ואוסטרו-הונגרים. לכוח צורפה גם הארמייה השנייה של צבא בולגריה, אך היא נותרה תחת פיקוד עצמאי בהתאם לבקשתו של ניקולה ז'קוב מפקד החזית הבולגרי[1]. חוסר האיזון בין כמות הקצינים הגרמנים לקצינים הבולגרים, אשר פיקדו על האוגדות הבולגריות גרם להתמרמרות גוברת וירידה במורל בלחימה בקרב החיילים והקצינים הבולגרים. בנוסף, לא יחס פון שולץ חשיבות לתנאי הקרקע הקשים מחד ולהתעצמותו הגדלה והולכת של צבא מדינות ההסכמה בחזית, מאידך[2].
בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה בפיקודו של הגנרל הצרפתי לואי פראנשה ד'אספרה במתקפה לאורך עמק הוארדאר. המתקפה החלה בהפגזה ארטילרית כבדה מ-500 תותחים מגזרת ביטולה ועד נהר הווארדאר. בשל הפגזת ההסחה, סבר הגנרל פון שולץ שהמתקפה תתנהל באזור ביטולה וריכז את מרבית כוחותיו שם. כפועל יוצא מטעות זו, נאלץ פון שולץ להורות על נסיגה רחבה של כוחותיו לאורך כל החזית המקדונית במטרה לייצב קו חדש, אך הכוחות הבולגרים התמוטטו, עניין שהוביל לקריסת החזית כולה ולבסוף לכניעת ממלכת בולגריה[3].
פון שולץ שוחרר מהשירות הצבאי ב-24 בינואר 1919, פרש לחייו הפרטיים והלך לעולמו 8 שנים מאוחר יותר והוא בן 76 שנים[4].