פרנץ מורה

פרנץ מורה
Móra Ferenc
לידה 19 ביולי 1879
קישקונפלדיהאזה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בפברואר 1934 (בגיל 54)
סגד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אטווש לוראנד, Móra Ferenc Secondary School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Rab ember fiai, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ferencné Móra (1902–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנץ מוֹרָה (בהונגרית: Móra Ferenc; קישקונפלג'האזה, 19 ביולי 1879 – סגד, 8 בפברואר 1934) היה סופר, עיתונאי, מוזיאולוג הונגרי, מן הסופרים ההונגרים החשובים.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנץ מורה נולד במשפחת איכרים ענייה. אביו, מרטון מורה, עבד כפרוון מתקן טלאים ואמו אנה יוהאס, הייתה אופת לחם. בשל עוני המשפחה הוא למד בתנאים קשים. סיים את לימודיו כמורה לגאוגרפיה ומדעי הטבע באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), אך הוא לימד במשך שנה בלבד כעוזר מורה.

אחר כך בראשית המאה ה-20 הגיע לעיר סגד ככתב של "יומן סגד" (Szegedi Napló). הוא היה העורך הראשי של העיתון בשנים 1913–1919 ולאחר מכן נשאר עובד קבוע שלו עד מותו. זה היה פחות או יותר העיתון היחיד שלא היה בשירות התעמולה של מלחמת העולם הראשונה. משנת 1904 היה פקיד וספרן של ספריית שומוג'י ושל ארמון החינוך הציבורי והתמחה גם בארכאולוגיה. הוא חפר בהתמדה ובשנת 1908 עבר קורס ארכאולוגיה מאורגן על ידי הפיקוח הלאומי על המוזיאונים והספריות. לאחר מותו של אישטוואן טמרקן בשנת 1917 הפך מורה גם למנהל המוזיאון של סגד.

בין השנים 1911–1920, פרנץ מורה היה חבר בלשכת הבונים החופשיים בסגד, מילא מספר תפקידים, נשא נאומי פתיחה וכתיבת שירים של הבונים החופשיים. מאמרי העיתונים שלו וארנקיו, שנערכו בקפידה ונבנו בכושר סגנוני מושלם, הופיעו בטורים של דרום הונגריה בסגד. מ-1922 העולם. הוא היה עובד ביומון ליברלי, ולאחר פירוקו הופיעו תיקיו ב-Magyar Hírlap, ועד מותו היה עובד בכיר.

קריירת סופר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורה החל את הקריירה שלו בכתיבת שירים (הכבש המוזהב, שיר סיפורי, סגד, 1902; בקו העניים, 1905). גם מאוחר יותר כתב שירים (ספר דמעות, בודפשט, 1920). בסיפורים וברומנים שלו, הוא היה אחד מהמתארים הרגישים ביותר של ניצול האיכרים. הפרוזה היפה שלו מאופיינת בסיפורת מעולה, הומור רגוע וסגנון בהיר קרוב לדיבור חי. כפובליציסט, ביקר באומץ את העוולות וההתעללויות החברתיות של תקופת הורטי, אפילו בכיוון האירוני.

ב-1905 פגש את לאיוש פושה בסגד, שהפנה את התעניינותו של מורה לכיוון ספרות הנוער. משנת 1905 כתב גם ב"עיתון שלי", כתב עת לילדים. עד שנת 1922 פורסמו שם יותר מאלף מאמריו סיפוריו, יצירותיו לנוער, שבהשראת חוויות ילדותו, הפכו אותו לקלאסיקה בספרות הנוער ההונגרית. הייתה לו ידידות עמוקה גם עם המשורר דיולה יוהאס.

ניתן לקרוא את יצירותיו במספר שפות זרות.

יוהאס דיולה, פרנץ מורה ואדן רטי בעיר מאקו (1924)

יצירותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהדורה משנות ה-30 של "מעילון צייד האוצרות"
הפסל של פרנץ מורה בכיכר רוזוולט בסגד
פסלו בכיכר הדום של סגד

עד 1919

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אדה קישטלקי – ינה מולנאר – פרנץ מורה: החיים. סדרת תמונות דרמטית; שולהוף, סגד, 1903
  • הכבש הזהוב / הכוכב של בית לחם; יומן סגד, סגד, 1903
  • בכפר - בעיר; זינגר-וולפנר, 1906 (ספרייה בגרוש)
  • בניו של האיש האסיר. סיפור; זינגר-וולפנר, 1910 (ספרייה בגרוש)
  • היאנושקה של כולם. סיפור; זינגר-וולפנר, 1913 (ספרייה בגרוש)
  • פילקו ואני. סיפור מהמלחמה הגדולה עבור הנוער ההונגרי; זינגר-וולפנר, 1915
  • מעילון צייד האוצרות; זינגר-וולפנר, 1918

1920–1934

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Emlékkönyv a Szegedi Kegyesrendi Főgimnázium kétszáz éves jubileuma alkalmából. 1720–1920; összeáll. Móra Ferenc; Dugonics-Társaság, Szeged, 1921
  • Könnyes könyv. Móra Ferenc versei; Bittera Ny., Szeged, 1921
  • Dióbél királyfi és társai. Egy öreg ember emlékei fiatal gyerekeknek; Délmagyarország, Szeged, 1922
  • A festő halála. Regény; Kultúra, Bp., 1922 (Magyar regényírók)
    • (Négy apának egy leánya címen is)
  • Az ötvenéves Szegedi Polgári Dalárda; Mars Ny., Szeged, 1922
  • Tömörkény; Délmagyarország, Szeged, 1922
  • Somogyi Károly emlékezete; Bartos Ny., Szeged, 1923
  • Petőfi oltárára; Dugonics Társaság, Szeged, 1924
  • Móra Ferenc–Wagner János: Természetrajz. A lányközépiskolák 2. oszt. számára; Singer-Wolfner, Bp., 1925
  • Hol volt, hol nem volt... Móra Ferenc meséiből; Délmagyarország, Szeged, 1925
  • Iparosok, császárok, királyok és egyéb céhbeliek; Az Ipar, Szeged, 1925
  • Lovassírok Kunágotán; Városi Ny., Szeged, 1926 (Csanádvármegyei könyvtár)
  • Georgikon; Királyi Magyar Egyetemi. Ny., Bp., 1926
  • Sokféle; Lantos, Bp., 1927
  • Véreim; Lantos, Bp., 1927
  • Ének a búzamezőkről. Regény két kötetben; Lantos, Bp., 1927
  • Beszélgetés a ferdetoronnyal; Lantos, Bp., 1927
  • Csalavári Csalavér újabb kalandjai; Singer-Wolfner, Bp., 1927 (Az Én Újságom könyvei)
  • Nádihegedű; Lantos, Bp., 1927
  • Vasúti kaland; Lantos, Bp., 1928
  • Négy apának egy leánya. A festő halála új kiadása; Genius, Bp., 1930
  • Az utolsó suba; Kner Ny., Gyoma, 1931
  • Néprajzi vonatkozások szegedvidéki népvándorlás kori és korai magyar leletekben; Somogyi-könyvtár–Városi Múzeum, Szeged, 1932 (A szegedi Városi Múzeum kiadványai)
  • Egy cár, akit várnak; Genius, Bp., 1932 (Móra Ferenc munkái Jubileumi díszkiadás)
  • Emlékkönyv Móra Ferenc 30 éves írói jubileumára / Tanulmányok; Kunossy Ny., Bp., 1932
  • Könnyes könyv; 2. jav. kiad.; Genius, Bp., 1932 (Móra Ferenc munkái Jubileumi díszkiadás)
  • Aranykoporsó, 1–2.; Genius, Bp., 1932 (Móra Ferenc munkái Jubileumi díszkiadás)
  • Emlékkönyv Móra Ferenc 30 éves írói jubileumára / Móra Ferenc versei, novellái; 2. jav. kiad.; Révai Ny., Bp., 1933
  • Dióbél királyfi és társai; újabb, átdolg. kiad.; Révai, Bp., 1934
  • Öreg diófák alatt; Révai, Bp., 1934
  • Daru utcától a Móra Ferenc utcáig, 1–2.; Révai, Bp., 1934
  • Az ezüstszavú harang; Révai, Bp., 1934

יצירותיו הרבות הנוספות המשיכו להתפרסם גם לאחר מותו במשך עשורים עד ימים אלה.

חבריות באגודות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • A hagyomány szolgálatában : Történeti ismertető Szeged és Csongrád megye múzeumairól/ szerk. Lengyel András. Szeged, Móra Ferenc Múzeum, 2002. ISBN 9637217568 Móra Ferencről ld. 20–27. o.
  • Új magyar irodalmi lexikon II. (H–Ö). Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. 1409–1410. o. ISBN 963-05-6806-3
  • ↑ Lengyel 2005: Lengyel András: A „másik” Móra, 2005. Bába Kiadó, Szeged ISBN 963-7337-18-0
  • Emlékkönyv Móra Ferenc születésének 130 éves jubileumára. (szerk.: Péter László) Bába Kiadó, Szeged 2009. ISBN 978-963-9881-52-5
  • ↑ Szabadkőműves Wiki: Móra Ferenc. Szabadkőműves Wiki. (Hozzáférés: 2014. június 2.)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ מורה בוויקישיתוף