צ'ארלס קרמייקל מונרו
 | |
| צ'ארלס קרמייקל מונרו | |
| לידה |
15 ביוני 1860 בלב ים על ספינת הוד מלכותה "Maid of Judah"   |
|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1929 (בגיל 69) וסטמינסטר, לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
בית הקברות ברומפטון |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
Mary Caroline O'Hagan (1 באוקטובר 1912–?) |
| השתייכות |
הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1878–1920 (כ־42 שנים) |
| דרגה |
 גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-47 מפקד הדיוויזיה ה-2 מפקד הקורפוס ה-1 מפקד הארמייה השלישית מפקד הכוחות הבריטים בגליפולי מפקד הקורפוס ה-16 מפקד הארמייה הראשונה מפקד הצבא הבריטי בהודו | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת הבורים השנייה מלחמת העולם הראשונה המלחמה האפגאנית-בריטית השלישית | |
| עיטורים | |
|
אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט. אביר מפואר של מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש. אביר המפקד העליון של מסדר כוכב הודו. תואר ברון. | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מושל גיברלטר. | |
  | |
סר צ'ארלס קרמייקל מונרו (באנגלית: Charles Carmichael Monro; 15 ביוני 1860 – 7 בדצמבר 1929), היה גנרל בריטי, שכיהן כמפקד הכוח הבריטי במערכת גליפולי במלחמת העולם הראשונה ובהמשך הועבר עם כוחותיו לחזית המקדונית. במהלך שנות ה-20 כיהן מונרו בתפקיד מושל גיברלטר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונרו למד בבית הספר הפרטי שרבורן שבדורסט ובהמשך במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט אשר בברקשייר. ב-1879 הוסמך כקצין רגלים והוצב בגדוד הרגלים ה-2, אשר בהמשך לחם תחת פיקודו של מונרו במלחמת הבורים השנייה. בין 1901 – 1907 פיקד מונרו על בית הספר הצבאי לרובאים. ב-1903 הועלה לדרגת קולונל וב-1907 הועלה לדרגת מייג'ור-גנרל, מונה לפקד על חטיבת הרגלים ה-13 הבריטית והוצב במפקדת הצבא בדבלין[1]. ב-1912 מונה למפקד הדיוויזיה ה-47.
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מונה מונרו למפקד הדיוויזיה ה-2 שהייתה חלק מהקורפוס ה-1 בפיקודו של דאגלס הייג. הדיוויזיה נשלחה לצרפת והשתתפה בקרב מונס ובקרב איפר הראשון במסגרת החזית המערבית. ב-27 בדצמבר 1914 מונה למפקד הקורפוס ה-1, וב-15 ביולי 1915 הועלה לדרגת לוטננט גנרל ומונה למפקד הארמייה השלישית[1]. באוקטובר 1915 הודח הגנרל יאן המילטון מהפיקוד על חיל המשלוח לים התיכון שלחם בגליפולי ומונרו מונה תחתיו. מונרו לחץ לפינוי כוחות מדינות ההסכמה מחצי האי כדי להביא אל סיומה את המערכה הכושלת והצליח לשכנע בכך את הפיקוד הבריטי העליון. באוקטובר הועבר מרבית הכוח הבריטי בבהילות לחזית המקדונית, הונחת בסלוניקי ונשלח לגבול סרביה כדי להציל את הממלכה מקריסה. הכוחות הגיעו באיחור כאשר צבאות מעצמות המרכז היו בשלבי סיום כיבוש המדינה והצבא הסרבי נסוג לכוון אלבניה. הבריטים נסוגו במהירות לכוון סלוניקי וייצבו קו הגנה סביב העיר. בנובמבר החליף הגנרל בריאן מהון את מונרו וקיבל פיקוד על הקורפוס ה-16 הבריטי[2]. בינואר 1916 מונה מונרו למפקד הארמייה הראשונה, הוצב בצרפת וכיהן בתפקידו עד סוף ספטמבר.
שלהי הקריירה ואחריתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין ה-1 באוקטובר 1916 ועד ה-21 בנובמבר 1920 כיהן מונרו כמפקד כוחות הצבא הבריטי בהודו, אשר לחמו בעת כהונתו במלחמה האפגאנית-בריטית השלישית. ב-26 במאי 1923 מונה לתפקיד מושל גיברלטר וכיהן בתפקידו עד ה-13 באוגוסט 1928[1]. לאחר פרישתו כיהן בחבר הנאמנים של מוזיאון המלחמה האימפריאלי[3]. מונרו הלך לעולמו ב-7 בדצמבר 1929 והוא בן 69 שנים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צ'ארלס קרמייקל מונרו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 סר צ'ארלס קרמייקל מונרו, באתר firstworldwar.com (באנגלית).
- ^ אינצקלופדיה לתולדות מלחמת העולם הראשונה, "חזית סלוניקי במלחמת העולם הראשונה", באתר גוגל ספרים (באנגלית).
- ^ סר צ'ארלס קרמייקל מונרו, באתר queensroyalsurreys (באנגלית).
| בקרת זהויות |
|
|---|