צבי חשין
 | |
| לידה |
24 ביוני 1929 העיר החופשית דנציג  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוקטובר 2017 (בגיל 88) |
| ענף מדעי |
הנדסת מכונות |
| מקום לימודים |
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
צבי חשין (Hashin; 24 ביוני 1929 - 29 באוקטובר 2017) היה פרופסור להנדסה וחתן פרס ישראל לשנת 2007.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חשין נולד בדנציג שבגרמניה, ובשנת 1936, בעקבות התגברות הנאציזם, עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב עמה בחיפה. בנעוריו הצטרף לארגון "ההגנה", וב-1947, בסיום לימודיו התיכוניים בתיכון חוגים, הצטרף למשטרת היישוב היהודית. עם הקמת צה"ל צורף חשין לחטיבה 7, עמה לחם במלחמת העצמאות. בסיום שירותו הוא החל בלימודי הנדסה בטכניון, ובשנת 1955 סיים לימודי תואר שני בהנדסה אזרחית ובמכניקה. בשנת 1957 הוכתר בתואר דוקטור מהסורבון.[1]
במהלך לימודיו לתואר שני, תחת הנחייתו של מרכוס ריינר, הסתייע בידו של חשין לפתח את עבודתו של אלברט איינשטיין ולהסב את שיטתו לחישוב צמיגות של תרחיפים עבור חישוב אלסטיות של מוצקים מורכבים. בסורבון למד חשין שנתיים, במהלכן פותחו על ידו שיטות ספורות לחיזוק גשרים. לאחר הסמכתו לדוקטורט הוא שב לישראל ועבד כמרצה במחלקה למכניקה של הטכניון. בשנת 1959 עזב חשין לארצות הברית, עבד כחוקר באוניברסיטת הרווארד ופיתח מודל מתמטי לחישוב תכונות פיזיקליות של חומרים מרוכבים. בעקבות הצלחתו הוצעה לו משרת פרופסור בבית הספר להנדסה מכנית באוניברסיטת פנסילבניה, בה הוא עבד בשנים 1960–1971. במהלך תקופה זו עבד חשין עם שמואל שטריקמן ומחקרם המשותף בנושא חישוב אלסטיות של חומרים מרוכבים, שפורסם בשנת 1963, נבחר בשנת 2000 לאחת ממאה העבודות החשובות במכניקה במאה העשרים.
בשנת 1971 שב חשין לטכניון, בדרג פרופסור, אך בשנת 1973 הוא נענה להזמנת אוניברסיטת תל אביב לייסד בתחומיה את המחלקה למכניקה, חומרים ומבנים. בשנים 1973–1977, ובשנית בין 1979–1981, עמד חשין בראש המחלקה. עבודתו באוניברסיטה נמשכה עד צאתו לגמלאות, בשנת 1997, ובמהלך השנים הוא הוזמן כפרופסור אורח לאוניברסיטת פנסילבניה (1977–1979, 1989–1992), לבית הספר הפוליטכני בצרפת (1992, 1997), לאוניברסיטת ברקלי (1994) ולאוניברסיטת קיימברידג' (1996). בשנים 1980–1999 היה חשין מופקד הקתדרה על שם נתן קמינגס למכניקת מוצקים. כמו כן הוא עבד כחוקר עבור הצי האמריקני, חיל האוויר האמריקני וסוכנות החלל האמריקנית (בין 1961 - 1996, לסירוגין) ועבור רפאל. נוסף לכך הוא כיהן כנשיא החברה הישראלית למכניקה תאורטית ויישומית (1976–1993) והיה חבר האספה הכללית של האיגוד הבינלאומי למכניקה תאורטית ויישומית.
חשין זכה בפרס לנדאו (1972), בפרס ישראל להנדסה (2007),[2] ובמדליית בנג'מין פרנקלין בתחום הנדסת מכונות לשנת 2012 על עבודתו בתחום החומרים המרוכבים.[3][4] בשנת 1984 הנפיקה אוניברסיטת דלאוור מדליה על הצטיינות בחומרים מרוכבים הנושאת את דיוקנו.
נפטר באוקטובר 2017, בגיל 88.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Hashin, Zvi", Who's who in Israel and in the work for Israel abroad, 1978, p. 173.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' צבי חשין, באתר פרס ישראל
- עמוד הבית של פרופ' חשין באוניברסיטת תל אביב
- אלכס דורון, גאווה ישראלית: המדען יקבל מדליה יוקרתית, באתר nrg, 24 באפריל 2012
- עופר אדרת, מטוס, חללית ומחבט גולף: איך להסביר את הישגיו של פרופ' צבי חשין, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
עופר אדרת, מטוס, חללית ומחבט גולף: איך להסביר את הישגיו של פרופ' צבי חשין, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2017
- ^ פרופסור צבי חשין הוא הזוכה בפרס ישראל בחקר ההנדסה, 6 בפברואר 2007, באתר ערוץ 7
- ^ פרופ' צבי חשין מאוניברסיטת תל אביב זכה במדליית בנג'מין פרנקלין היוקרתית בתחום הנדסה מכנית לשנת 2012, 23 באפריל 2012, באתר הידען
- ^ צבי חשין באתר מכון פרנקלין
