צבי לוריא

צבי לוּרְיֵא (1 ביוני 1906, לודז', פולין – 21 במאי 1968, ישראל) היה פעיל ציוני, ממייסדי הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, חבר קיבוץ עין שמר; חבר ההנהלה הציונית וראש מחלקת הארגון בהנהלת הסוכנות היהודית; ממייסדי מפ"ם, חבר מזכירות המפלגה והוועדה המדינית; חבר אספת הנבחרים הרביעית מטעם חזית השמאל, חבר הוועד הלאומי, חבר מועצת המדינה הזמנית ומחותמי מגילת העצמאות. ממקימי "קול ישראל" ומנהלה הראשון, עד 1948.

קורות חיים

לוריא למד בגימנסיה יבנה בלודז' ואחר כך החל ללמוד באוניברסיטאות ורשה ווינה. בספטמבר 1925 עלה לארץ ישראל, הצטרף לקבוצת השומר הצעיר בעין גנים^[1] והקים עמה את קיבוץ עין שמר בשנת 1927. עם הקמת הקיבוץ הארצי באפריל 1927 נבחר לוועדת תרבות וחינוך שלה.^[2]

ב-1931 נישא לגוטה לבית מרקובסקי. היה אב ליובל, עמי, רות.

צבי לוריא נפטר בשנת 1968, באורח פיתאומי בבית החולים איכילוב. בתקופת הזמן בה עסק בהכנות לקראת הקונגרס הציוני ה-27. נקבר בעין שמר.

צבי לוריא ז"ל: מדבריו תשכ"ז–תשכ"ח, ירושלים: המחלקה לארגון של ההסתדרות הציונית העולמית, תשכ"ח. (לקט מאמרים והרצאות של לוריא מחודשי חייו האחרונים, מוגש לצירי הקונגרס הציוני הכ"ז.)
חיים של שרות (ערך: צבי זהר), ירושלים: הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית: בשיתוף עם ספרית פועלים, תשל"א. (מבחר מביטוייו הפובליציסטיים-ספרותיים)

ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.