קדיה מולודובסקי
 | |
| קדיה מולודובסקי וחתימתה ביידיש (1949) (תצלום מאת אפרים ארדה) | |
| לידה |
10 במאי 1894 ברזה קרטוסקה, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1975 (בגיל 80) פילדלפיה, ארצות הברית |
| מדינה |
פולין, האימפריה הרוסית, ישראל, ארצות הברית |
| לאום |
יהודים |
| שם עט |
Ривке Зильберг |
| שפות היצירה |
פולנית, עברית, יידיש, אנגלית |
| תקופת הפעילות |
מ-1920 |
| פרסים והוקרה |
פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש (1971) |
  | |
קַדְיָה מוֹלוֹדוֹבְסְקִי (ביידיש: קאַדיע מאָלאָדאָװסקי; בפולנית: Kadie Mołodowska; 10 במאי 1894 – 23 במרץ 1975) הייתה משוררת וסופרת יידית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מולודובסקי נולדה בקרטוז-ברזה[1] שבצפון פולין (כיום במחוז ברסט בבלארוס). למדה גננות עברית אצל יחיאל היילפרין בוורשה, ולאחר מכן עברה לאודסה, שם פרסמה את שיריה הראשונים ועבדה עם ילדים יהודים, ניצולי הפרעות בקייב. לאחר מלחמת העולם הראשונה שבה לוורשה ולימדה בבתי ספר יהודיים.
ב-1916 עברה בעקבות היילפרין לאודסה, בניסיון לברוח מחזית המלחמה, שם לימדה בגן ילדים ובבית ספר יסודי.
ב-1917, כאשר ניסתה לחזור לעיר הולדתה, נלכדה בקייב, שם נותרה מספר שנים. בזמן שהותה בקייב, הייתה מקורבת לדוד ברגלסון, וב-1920 פרסמה את השירים הראשונים שלה, בכתב העת היידי "אייגנס".
ב-1921 נישאה לחוקר והעיתונאי שמחה לב, וביחד התגוררו בוורשה. בוורשה פרסמה מולודובסקי את ספר השירים הראשון שלה חשוונדיקע נעכט [יידיש: לילות חשוון] בשנת 1927. במהלך שנותיה בוורשה לימדה יידיש בבתי ספר יסודיים ועברית במרכזים קהילתיים.
ב-1935 עברה לניו יורק. יצירתה המפורסמת ביותר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה היא הספר דער מלך דוד אַליין איז געבליבן [המלך דוד נשאר לבדו], שכולל שירים שנכתבו בתגובה לשואה.
מ-1949 ועד 1952 חיה מולדובסקי עם בעלה בתל אביב, שם ערכה את המגזין היידי ״היים: דאס ווארט פון דער ארבעטנדיקע פרוי אין ארץ ישראל״, שפרסמה תנועת הפועלות. ב-1952 התפטרה מעבודתה ושבה עם בעלה לחיות בניו-יורק.
ב-1943 הייתה מולודבסקי חלק ממקימי כתב העת היידי 'סביבה' (מילייה) בניו יורק, שבמסגרתו יצאו שבעה גליונות עד 1944. בסביבות 1960 החייתה את כתב העת, והמשיכה לערוך אותו כמעט עד מותה.
שמחה לב נפטר בעיר ניו יורק ב-1974. בריאותה של מולדובסקי הייתה כבר רופפת והיא עברה לפילדלפיה כדי להיות ליד קרוביה, והיא נפטרה בבית אבות שם ב-23 במרץ 1975.
על שמה קרויים רחובות במספר יישובים בישראל, בהם פתח תקווה וזכרון יעקב.
יצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירתה עסקה במניעים הרגשיים, הנסתרים העומדים מאחורי התנהגות האדם. שירתה לפני השואה הייתה קלילה, היתולית ושמחה. אחרי השואה נטתה לכתוב על מוראות השואה וברבים משיריה משתלבת נימה מורבידית. בהתייחס לימי השואה, כך כתבה בשנת 1947, בכתב-העת של אברהם שלונסקי: "פליאה היא כיצד אפשר בעת שכזאת לכתוב שירים... תכופות נראה היה לי כי מי שעוסק בימים אלה בכתיבה יפה, כמוהו כיתום האומר קדיש ועושה אגב אורחא את ציפורניו."[2]
מולודובסקי התפרסמה מאוד בזכות שירי הילדים שלה, העוסקים בעולמם של ילדים יהודים עניים בוורשה של שנות ה-30. עם זאת, השירים רוויי הומור ומציגים ילדים מלאי שמחת חיים. בנוסף נודעה מולודובסקי גם כמבקרת ספרותית. ביקורות פרי עטה התפרסמו בעיתונים "היים" ("בית"), אותו ערכה[3], (תל אביב 1950 - 1952) ו"סביבה" (ניו יורק, 1943 ואילך).
בראשית דרכה פעלה ויצרה במרכז התרבותי היהודי שפעל בוורשה. היא השתייכה לזרם היידי ה"מודרניסטי" (כותבים בולטים נוספים בו הם: אורי צבי גרינברג, פרץ מרקיש, ישראל יהושע זינגר), אשר מחה על מסחור והידרדרות הספרות היידית לכתיבה "סנסציונית", ונאבק על מעמדה של ספרות היידיש כספרות מכובדת. על זרם זה נמתחה ביקורת קשה מצד קבוצות ספרותיות שמרניות, שטענו כי המודרניסטים מרחיקים את הקהל הרחב מהספרות היידית. על רקע מאבק זה, אשר הביא גם לפגיעה כלכלית אישית בה, היגרה לארצות הברית, שם המשיכה לפעול נגד התופעות שייצג ה"שונד".
עם שיריה שתורגמו לעברית וזכו לפופולריות נמנים "הילדה איילת", "פתחו את השער"[4], ו"גלגוליו של מעיל". חלק מהצלחתה של מולודובסקי בקהל הארצישראלי, שלאו דווקא אהד משוררים "גלותיים" כמו מולודובסקי, נזקף למיטב היוצרים שנמנו בין מתרגמי שיריה, בהם: נתן אלתרמן, פניה ברגשטיין, לאה גולדברג, אברהם לוינסון, ושמשון מלצר.
בשנת 1971 זכתה מולדובסקי בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש[5].
בשנת 2017 ביימה חגית רכבי ניקוליבסקי את ההצגה "אין ישראל און צוריק" (בישראל ובחזרה) על פי כתיבתה של קדיה מולודובסקי, בתיאטרון היידישפיל בת"א.
ב-2018 יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספר תרגומים של שיריה בעריכת אמיר שומרוני.
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרי שירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חשוונדיקע נעכט [יידיש: לילות חשוון], וילנה, הוצאת ב. קלצקין, 1927.
- דזשיקע גאַס [רחוב דז'יקה], 1936.
- אין לאַנד פֿון מײַן געביין [בארץ של עצמותיי], 1937.
- דער מלך דוד אַליין איז געבליבן [המלך דוד נשאר לבדו], 1946.
- אין ירושלים קומען מלאכים [מלאכים באים לירושלים], 1952.
- פון חורבן [על החורבן], 1962.
- ליכט פֿון דעם בוים [אור מן הסנה], 1965.
- פּאַפּירענע בריקן [גשרים של נייר]: אוסף שירים, 1999.
ספרי ילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מעשׂהלעך [מעשיות] 6 חוברות, ורשה, 1931.
- אויפֿן באַרג [על ההר], 1935.
- איִדישע קינדער [ילדים יהודים], 1945.
- אויף די וועגן פֿון ציון [בדרכי ציון], 1957.
- מאַרצעפּאַנעס [מרציפן], 1970.
סיפורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אַ שטוב מיט זיבן פֿענצטער [בית עם שבעה חלונות], 1957.
- בײַם טויער [ליד השער], 1967.
אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פֿריידקע [פרידל'ה] – פואמה, 1935.
- אַלע פֿענצטער צו דער זון [כל החלונות לשמש], 1938.
- נאָכן גאָט פֿון מדבר [אחרי אלוהי המדבר] – דרמה על חיי היהודים במאה ה-16, 1949.
ספריה שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שומר מה מליל? (הגדה של פסח)
- פתחו את השער: שירי ילדים (בלוויית סיפור על המשוררת מאת יעקב פיכמן; איירה: תרצה טנאי), הקיבוץ המאוחד, 1945 (מיידיש: נתן אלתרמן, לאה גולדברג, פניה ברגשטיין, ואברהם לוינסון)
- הילדה אילת (מיידיש: נתן אלתרמן; ציירה מיכל אפרת), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986
- שירי ירושלים (מיידיש: מרדכי סבר; רישומים: צילה בינדר), הקיבוץ המאוחד, 1971
- נוצות זהב: סיפורים בחרוזים (מיידיש: אוריאל אופק; איירה: תרצה טנאי), ספריית פועלים, 1978
- עוגת הפלאים (נוסח עברי: מיריק שניר; איור: דני קרמן), הקיבוץ המאוחד, 1999
- חנה רוצה מרציפנה (נוסח עברי: מיריק שניר; איורים: כרמית גלעדי-פולארד), הקיבוץ המאוחד, 2002
- האגרת, איורים: סוניה שכל. תרגמה מיידיש: מיריק שניר. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009
- לילות חשוון - שירים. (איסוף, ביאור ואחרית דבר: אמיר שומרוני). הקיבוץ המאוחד, 2017[6]
שיריה של מולודובסקי תורגמו גם לאנגלית על ידי המשוררת וחוקרת היידיש קתרין הלרשטיין.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זלדה כהנא־נוימן, קדיה מולודובסקי – חייה של סופרת יידיש, הוצאת כרמל, 2021.
- יעל דר, קנון בכמה קולות: ספרות הילדים של תנועת הפועלים, 1950-1930, יד יצחק בן-צבי, 2013, פרק שמיני: הכשרת קנון יידיש לנוכח השואה: קנוניזציה חלקית של קדיה מולודובסקי, עמ' 184–203.
- לאה חובב, "בין שיר סיפורי לשיר מעשייה, בשירת הילדים של קדיה מולודובסקי", ספרות ילדים ונוער, 1989.
- שולה איתן, "על שני שירי ירושלים", מחקרים בספרות ילדים, 1985.
- נתן כהן, "מקומה ופועלה של קדיה מולודובסקי בסביבה הספרותית בוורשה", בקורת ופרשנות: כתב עת בין תחומי לחקר ספרות ותרבות, 40, עמ' 163–174.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קתרין הלרסטיין, קדיה מולודובסקי, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- קדיה מולודובסקי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- הצצה לארכיונה של קדיה מולדובסקי(הקישור אינו פעיל) באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
- קדיה מולודובסקי, באתר "דףדף"
- גיטל מייזל, קאדיה מולודובסקי, משמר, 8 בדצמבר 1944
- קתרין הלרשטיין, תגובת משוררת יידיש באמריקה - קדיה מולודובסקי - אל נוכח השואה, חוליות 3, אביב 1996
- משירי קדיה מולודובסקי: רבי יוסף הכהן מסים את "עמק הבכא" ו-המנגן בחמת-החלילים בסדום, בתרגום לעברית, דבר, 11 במרץ 1949
- מילות השיר "פיתחו את השער", באתר שירונט
- יעל דר, סיפורי עמים, באתר הארץ, 11 במרץ 2009
- יעל דר, אחים יהודים קטנים מהגולה, דווקא 3, יולי 2007, עמ' 38–41
חגית רכבי ניקוליבסקי, הילדה איילת היא אני, באתר הערוץ האקדמי, 17 במרץ 2008
גילי איזיקוביץ, יידיש שפה קשה: המשוררת קדיה מולודובסקי זוכה לתיקון היסטורי, באתר הארץ, 15 בפברואר 2017- Kadya Molodowsky: Poet of the Paper Bridge, באתר המרכז הלאומי לספרי יידיש (באנגלית)
- קדיה מולודובסקי, שיר ילדים: הָיָה גֶּרְמָנִי פֹּה, יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ, מיידיש: אמיר שומרוני, באתר הארץ, 19 באפריל 2017
- דליה קרפל, בעקבות היומנים האבודים של המשוררת הנשכחת קדיה מולודובסקי, באתר הארץ, 7 במרץ 2018
- גיבורות ילדות - המוצא של הילדה איילת - מאמר של מרית בן ישראל על "הילדה איילת"
- מי המציא את קדיה מולודובסקי בעברית? - סיפור הוצאת הספר "פתחו את השער" על ידי הוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1945 - באתר "תרבות לילדים בקיבוצים"
- שירים מתוך הספר "נוצות הזהב" של קדיה מולודובסקי, בערוץ החינוכית
- קדיה מולודובסקי, מכתבים גנוזים (1945), באתר הארץ, 31 במרץ 2020
- קרן דותן, השער נפתח לבסוף, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2021
- זיוה שמיר, על קדיה מולודובסקי, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
קדיה מולודובסקי, באתר Discogs (באנגלית)- קדיה מולודובסקי, דף שער בספרייה הלאומית
- קדיה מולודובסקי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גם בְּיַארוֹזָה; בבלארוסית: Бяро́за, Бяро́за-Карту́ская.
- ^ קדיה מולודובסקי, "פליאה היא", עיתים, נובמבר 1947. דוגמה בולטת לגישה ההפוכה היא המשוררת לאה גולדברג שדווקא ביקשה לכתוב ולפרסם את שירי הילדים שלה בעצם ימות השואה.
- ^ עדינה בר-אל, "אמא מספרת וסבתא מספרת עוד... השפעתן של נשים על ספרות הילדים ביידיש", מעוף ומעשה, 9, תשס"ד
- ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך גיל אלדמע, "פתחו את השער פתחוהו רחב", (תווים), 2 קולות, מחבר \ יוצר קדיה מולדובסקי, נחום נרדי, תרגום: פניה ברגשטיין, עיבוד אלדמע גיל, ארכיון, סדרה B
- ^ אברהם רותם, פרס איציק מאנגר הועבק ל־4 יוצרים בלשון אידיש, מעריב, 27 באפריל 1971
- ^ טינו מושקוביץ, "לילות חשון": שירתה של קדיה מולודובסקי בהירה דווקא בזכות הגלותיות, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2018 אמיר שומרוני, התרגום המביך שיוחס לי נעשה על ידי גדול חוקרי היידיש, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2018