קז'ימייז'
 | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פולין קטן |
| עיר אם | קרקוב |
| תאריך ייסוד |
1335  |
| קואורדינטות | 50°03′06″N 19°56′41″E / 50.051666666667°N 19.944722222222°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
  | |
קז'ימייז' (בפולנית: Kazimierz, נהגה "קַזִ'ימְיֶישׁ"; ביידיש: קזימיר, קוזימיר או קוזמיר; בלטינית: Casimiria) הוא רובע היסטורי חשוב של קרקוב, ולשעבר עיר עצמאית ליד קרקוב.
קז'ימייז ידועה בעיקר עקב היותה מקום מושבה של קהילה יהודית ענפה משנת 1495 ועד מחצית מלחמת העולם השנייה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות קרקוב
בתחילת המאה ה-14 כבר הייתה קהילת קרקוב אחת הקהילות היהודיות החשובות ביותר באירופה, קהילה שנהנתה מכתב הזכויות שניתן לה ב-1334 על ידי המלך קז'ימייז' השלישי ("הגדול").
ב-27 במרץ 1335 החליט קז'ימייז' השלישי לתת את חסותו האישית ליישוב קטן שהתקיים על אי בנהר הויסלה ולהקים במקום עיר. העיר נקראה על שמו- קז'ימייז', בלטינית Casimiria. ב-1340 צורף גם היישוב שהתפתח סביב שוק הבקר בבאוול (Bawół), (תרגום שם המקום לעברית הוא תאו) לתחום קז'ימייז' וכך גבולות העיר חפפו את גבולות האי.
המלך העניק לעיר זכויות התואמות את זכויות מגדבורג ובכך הפך אותה למוקד משיכה ליהודים, הן מפולין והן מבוהמיה הסמוכה שהתיישבו בעיר ובנו בה בתי כנסת, הראשון שבהם היה האלטשול. ב-1362 הקים סביב העיר חומות וביצורים, בנה גשר לכוון קרקוב ובנה כנסיות.
בניית הגשר עודדה הקמת בתי מלאכה, בעיקר בתחום עיבוד עורות, שכעת יכלו לשווק את תוצרתם בקלות ונתנה דחיפה כלכלית לעיר. בתי המלאכה השתמשו במלח שהביאו ממכרות המלח בווייליצ'קה הסמוכים.
בשנת 1495 גורשו יהודי קרקוב לקאז'ימייז'. במשך הזמן גדלה קרקוב, וקאז'ימייז' הפכה לשכונה של קרקוב. רק בשנת 1867 הורשו היהודים לגור בכל חלקי העיר קרקוב. תולדות שתי הקהילות קשורות זו לזו.
מאז ימי הביניים הייתה קרקוב מרכז יהודי מן החשובים באירופה. רבי משה איסרליש (הרמ"א 1572-1520) נולד בקז'ימייז', וכיהן כדיין וכראש ישיבה, ובקז'ימייז' כתב את חיבורו ההלכתי הנודע 'המפה' על השולחן ערוך (הגהות הרמ"א).
בשנת 1553 נבנה בעיר בית הכנסת הרמ"א על שמו של הרב איסרליש, ובשנת 1534 נוסד בעיר בית דפוס עברי של האחים הליץ.
לפי פנקסי המיסים[1] במחצית המאה ה-16 היו למעלה מאלפיים יהודים משלמי מיסים בקז'ימייז', אולם מתוך ריבוי מוסדות העזרה ההדדית מסיקים כי מספרם היה גבוה משמעותית. מאחר שהמקום היה צר מלהכילם, נאלצו חלקם לבנות את בתיהם מחוץ לחומת העיר.
הקהילה היהודית בקז'ימייז' סבלה רבות ממאורעות המלחמה הפולנית-שוודית, בעת פלישת השוודים לפולין בין בשנים 1655–1657, אך לאחר שחרור העיר החלה הקהילה להתאושש אט אט. בין השנים 1815–1846 היו קרקוב וסביבתה רפובליקה חופשית עצמאית, דבר שתרם להתפתחות הקהילה. ב-1846 עברה קרקוב כחלק ממחוז גליציה לשלטון הקיסרות האוסטרו-הונגריה.
ב-1880 מילאו את אפיק הנהר באדמה, ליצירת רצף טריטוריאלי בין קרקוב לבין קז'ימייז' ובכך פסק קיומה העצמאי של העיר והיא הפכה לפרבר של קרקוב. בתוואי בו זרם הנהר עובר כיום רחוב Planty Dietlowskie.
במרכז הכיכר מצוי כיום שלט האומר: "לזכר 65,000 יהודי קראקוב והסביבה שנשמדו בשואה".
בשנת 2004 החל לפעול המוזיאון היהודי בגליציה.
בתי כנסת ואתרים חשובים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1 - כיכר וולניצה, כיכר השוק (פול')
- 2 - כנסיית קטרינה (פול')
- 3 ו-4 - כנסיות
- מוזיאון
- 6 - אלטע שול - בית הכנסת הישן, כיום מוזיאון
- 7 - בית הכנסת הרמ"א
- 8 - בית הכנסת הויכע שול (בית הכנסת הגבוה)
- 9 - אייזיק שול
- 10 - בית הכנסת קופה (אנ') - בית כנסת שנוסד מקופת הקהל
- 11 - בית כנסת טמפל (אנ')
- 12 - בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
- בית הכנסת אויפן בערגל
- בית הכנסת וולף פופר (אנ')
אלטע שול
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בית הכנסת העתיק (קרקוב)
בקז'ימייז' נמצא בית הכנסת הנחשב כעתיק ביותר בפולין ולכן נקרא בית הכנסת הישן. בית הכנסת נבנה בשנת 1364, לפני גירוש יהדות קרקוב לקז'ימייז'. בית הכנסת הישן נבנה בהשפעת אדריכלות גותית ויש לו דמיון לבית הכנסת אלטנוישול בפראג, לכן מניחים כי הקהילה שבנתה אותו הייתה מורכבת מסוחרים שהגיעו מפראג.
בתקופת השואה נהרס בית הכנסת ואוצרות היודאיקה שבו נשדדו על ידי הנאצים. אחרי המלחמה תיקנו את המבנה והפכו אותו למוזיאון היסטורי לתולדות יהדות העיר.
בית הכנסת של הרמ"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בית כנסת הרמ"א
משפחתו של ר' משה איסרליש הייתה משפחה עשירה. אביו, ישראל, היה סוחר עשיר ובעל קשרים שהצליח לקבל אישור להקים בית כנסת פרטי בשטח שהיה צמוד לבית מגוריו. בשנת שי"ג (1553) בנה ישראל בית כנסת קטן הבנוי מעץ לזכר אשתו. לאחר שבית הכנסת נשרף הצליח לקבל אישור (חריג לאותה תקופה) להקים בית תפילה הבנוי אבן במקום בו שוכן כיום בית הכנסת. בית הכנסת הנוכחי נבנה בשנת 1557 בהשפעת אדריכלות הרנסאנס ושימש כבית תפילה ברציפות עד שבאו הנאצים וחיללוהו.
הויכע שול
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הויכע שול (קרקוב)
בית כנסת "הויכע שול" נבנה בשנים 1556-1563 בשולי הרובע היהודי של אותה תקופה, בסמוך לשער העיר. קומת התפילה בבית כנסת זה היא קומה מעל הקרקע, ולא כפי המקובל, ומכאן שם בית הכנסת (בתרגום: בית כנסת גבוה).
אייזיק שול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – אייזיק שול
בית הכנסת אייזיק שול, הנקרא גם בית הכנסת יצחק (Synagoga Izaaka), נוסד כבית כנסת פרטי בסגנון הבארוק על ידי אייזיק יעקלס (נפטר ב-1653), סוחר, בנקאי ומנהיג הקהילה היהודית בקרקוב במחצית הראשונה של המאה ה-17. הבנייה ארכה כשש שנים (1638–1644) בגלל התנגדות הכמורה. נחשב כבית הכנסת הגדול והמפואר ביותר בקז'ימייז' וכאחד המבנים המפוארים בעיר כולה. משמש היום כמוזיאון לחיי היהודים בקרקוב. בית הכנסת מוכר גם בזכות אגדת האוצר מתחת לגשר שמתארת את הרקע לבנייתו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הצדעה ליהודי קרקוב
- תעלומת גורלם של ספרי-התורה שבקרקוב
- מתוך מדריך פולין
- יהדות קרקוב באתר ארגון יוצאי קרקוב בישראל(הקישור אינו פעיל)
- על בית הכנסת של הרמ"א אתר בית התפוצות
קוזמיר (קרקוב, פולין), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאיר בוסאק, קהילת קרקוב, באתר "דעת"