קלע אלון
 כביש הכניסה ליישוב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | גולן |
| גובה ממוצע[1] | 671 מטר |
| תאריך ייסוד | 1981 |
| תנועה מיישבת | חרות בית"ר |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 410 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 406 תושבי ישראל |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   קלע אלון  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
קלע אלון או קֶלַע[3] הוא יישוב קהילתי הנמצא בצפון רמת הגולן. היישוב קרוי על שמו של המוצב הסורי הנטוש "קלע" ועל שמו של יגאל אלון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכנון היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות ה-70 עלו תוכניות להקמת שני יישובים בצפון רמת הגולן, האחד ליד הכפר הנטוש קלע מצפון לצומת וואסט[4] והשני ליד הכפר הנטוש מובראכין, מדרום לצומת וואסט[דרוש מקור].
בעת תכנונו של היישוב קלע התחרו על המקום התק"ם והתאחדות האיכרים, אשר בקשו כל אחד ליישב במקום גרעין שלו. ועדת גבתי בקשה להקצות את המקום לתק"ם, כדי להקים גוש התיישבות של התק"ם יחד עם עין זיוון, אורטל, מרום גולן ואל-רום[5], אולם השר אריאל שרון הקצה את המקום להתאחדות האיכרים[6][7][8]. כפשרה הוחלט שהיישוב יינתן באופן זמני להתאחדות האיכרים ובאופן קבוע לתק"ם[9].
ההתיישבות ליד צומת האמיר (ואסט) והכפר מובראכין
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1981 עלו למקום שליד מובראכין, מערבית לצומת ואסט[10], מספר מתיישבים לכ-12 בתים שהוקמו עבורם, להתיישבות זמנית, שנקראה בשם "קלע". אבי בירן היה מזכיר היישוב. בסביבות שנת 1985 הם עברו ליישוב הקבע שהוקם ליד עין סמסם[11] ונקרא בשם קדמת צבי. נקבע שלאחר המעבר לנקודת הקבע יוקם במקום קיבוץ של התק"ם[12]. למקום שליד מובראכין נקבע השם הזמני "מרכז אכלוס צפון הגולן" ולאחר מכן השם ברוכים, על שם ח'רבת אל מובראכין הסמוך[13], אך מקום זה לא יושב שוב מעולם.
ההתיישבות ליד צומת רויה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 1983 נקבעה שיוקם יישוב בשם קלע[14]. בסוף 1983 טרם נעשו פעולות להקמת שני היישובים[15]. ב-16 בספטמבר 1984 הוקם קיבוץ קלע אלון[16] של תנועת התק"ם בן 36 מתיישבים. היישוב היה אזרחי, אך יושב זמנית על ידי חיילי נח"ל בשל"ת, עד בוא הגרעין הקבוע[17]. מיקומו של הקיבוץ היה מצפון לצומת רויה וממזרח לציר הנפט, 4 ק"מ מערבית למיקום שתוכנן קודם ליד מובראכין. קיבוץ זה פורק בסוף שנת 1988, והמקום ננטש[18]. בשנת 1990 הוקמה במקום היאחזות נח"ל בשם נח"ל קלע. בסוף שנת 1991 פינה הנח"ל את המקום, והוקם בו יישוב קהילתי על ידי גרעין של עולים מרוסיה. היישוב קלע ברוכים, נקרא לפעמים "ברוכים - קלע".
בשנת 1991 נכתב: "יש תוכניות להפוך את היאחזות הנח"ל קלע ברוכים ליישוב אזרחי בשם ברוכים שיקלוט 25 משפחות עולים מברית המועצות עד סוף 1991.[19]
בשנת 2003 הוקמה מערבית לקלע ברוכים, מעבר לציר הנפט, שכונה נוספת הצופה אל עמק החולה, ושמה "קלע אלון". קלע אלון היא למעשה יישוב בפני עצמו אך מסיבות מדיניות, מוגדרים שני היישובים מבחינת הרשויות כיישוב אחד. שכונת קלע אלון התבססה והתרחבה, ואילו קלע ברוכים הצליחה פחות. המועצה האזורית גולן ניסתה להפיח רוח חדשה בשכונת קלע ברוכים ולהקים בה מכינה קדם-צבאית. במקום החלו עבודות לשיקום המבנים הנטושים, אך לבסוף גם מיזם זה הופסק. בשנת 2019 הונחה בשכונת קלע ברוכים אבן פינה של היישוב החדש "רמת טראמפ", שאמור להקים מחדש את היישוב הוותיק.[20]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלע אלון, באתר "רום גליל"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ השם הרשמי, על פי ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, עמוד 1497, 24 בפברואר 1985
- ^ שמעון וייס, מה מעיק על יישובי הגולן, דבר, 23 באוגוסט 1979
- ^ ארנון מגן, רמת אלון - יישוב של הקיבוץ המאוחד בקלע, דבר, 9 באוגוסט 1980
- ^ מנחם רהט, הישוב קלע בגולן - להתאחדות האכרים, מעריב, 31 ביולי 1980
- ^ ארנון מגן, שלושה אוחזים בקלע, דבר, 7 באוגוסט 1980
- ^ טוביה מנדלסון, שרון: בקלעה תוקם מושבה, דבר, 29 בינואר 1981
- ^ שמעון וייס, שלושה יישובים בגולן, דבר, 14 ביולי 1981
- ^ מפה משנת 1984
- ^ שמעון וייס, קלע - ישוב זמני־קבוע בגולן, דבר, 18 ביוני 1981
- ^ מכשירים הקרקע למושבה בגולן, דבר, 20 באוגוסט 1981
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1491
- ^ שמעון וייס, אושרה הקמת 2 קיבוצים חדשים, דבר, 7 באוגוסט 1983
- ^ קיפאון ותסכול ברמת הגולן, דבר, 30 בדצמבר 1983
- ^ קיבוצים, מעריב, 8 באוקטובר 1984
- ^ מנחם רהט, התק"ם הקים קיבוץ חדש ברמת־הגולן, מעריב, 1 באוקטובר 1984
- ^ לנו המגל הוא החרב
- ^ Stewart Reiser, Soviet Jewish Immigration to Israel: Political and Economic Implications, 1992, page 23
- ^ אלי אשכנזי, הקיבוץ לשעבר שכמעט הפך למכינה צבאית: היישוב שייקרא ע"ש טראמפ, באתר וואלה, 16 ביוני 2019
| ||||||||||||
