![]() | |
דיוקן הרוזנת קלרה מאפאי מאת פרנצ'סקו אייץ | |
לידה |
13 במרץ 1814 ברגמו, ממלכת איטליה הנפוליאונית ![]() |
---|---|
פטירה |
13 ביולי 1886 (בגיל 72) מילאנו, ממלכת איטליה ![]() |
שם לידה |
Elena Chiara Maria Antonia Carrara Spinelli ![]() |
מדינה |
ממלכת איטליה ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות הגדול במילאנו ![]() |
בן או בת זוג |
אנדראה מאפאי ![]() |
![]() ![]() |
אנה קלרה אנטוני קארארה ספינלי (באיטלקית: Elena Clara Antonia Carrara Spinelli 13 במרץ 1814 - 13 ביולי 1886) הייתה איטלקייה משכילה, פטרונית הריסורג'ימנטו, שנודעה בדרך כלל בשם נישואיה כרוזנת קלרה מאפאי, או קלארינה מאפאי.
מאפאי, ילידת ברגמו, נישאה בגיל 17 ללבריתן אנדראה מאפאי, אבל הם נפרדו בהסכמה הדדית ב-15 ביוני 1846. היא קיימה קשר ארוך ומתמשך עם קרלו טנקה.
קלרה מאפאי התפרסמה במפגשים שניהלה בטרקלין ביתה בוויה די טרה מונאסטרי במילאנו, שנודע בשם Salotto Maffei. המפגשים, שארגנו החל ב-1834 טומאזו גרוסי ומאסימו ד'אזליו, משכו אישים ידועי שם בתחומי הספרות, האמנות הפלסטית, המחקר וההלחנה ותומכי ריסורג'ימנטו, לשיחות בנושאי אמנות וספרות. בין אישים אלה היו אלסנדרו מנצוני, פרנצ'סקו אייץ (שצייר את דיוקנה של קלרה ונתן אותו לבעלה), ג'וזפה ורדי וג'ובאני פראטי.
במכתב אל ידידתו הוותיקה, קלרה (קלרינה) מאפאי, סיפר ורדי על התרשמותו מן הספר "המאורסים" של מנצוני, שאותו קרא בגיל שש-עשרה ואשר הרשים אותו כיצירת מופת של המין האנושי. בשנת 1868 יזמה מאפאי פגישה בין ורדי לבין מנצוני, שהיה אז בן שמונים ושתיים. לאחר הפגישה כתב ורדי אל מאפאי: "כיצד אוכל לתאר לך את הרגשתי [...] לנוכח קדוש זה?"[1]
קלרה מאפאי הלכה לעולמה במילאנו מדלקת קרום המוח, בגיל 72.