קרב פננג
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | ||||||||||||||||||
| הסיירת אמדן | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריך | 28 באוקטובר 1914 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | על יד פננג, מושבות המצרים | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 5°26′00″N 100°20′00″E / 5.43333333°N 100.33333333°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון גרמני | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
קרב פננג (באנגלית: Battle of Penang, בצרפתית: Combat de Penang, ברוסית: Бой у Пенанга) היה קרב שהתרחש ב-28 באוקטובר 1914, במהלך מלחמת העולם הראשונה. זו הייתה פעולה ימית במצר מלאקה, שבה הסיירת הגרמנית אמדן הטביעה שתי ספינות מלחמה של מדינות ההסכמה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותה תקופה, פננג הייתה חלק ממושבות המצרים, מושבת כתר בריטית. פננג הוא אי מול החוף המערבי של מלאיה, מלזיה של ימינו. הוא נמצא רק במרחק קצר מהיבשת. העיר הראשית של פננג, ג'ורג' טאון, שוכנת על נמל. בחודשים הראשונים של המלחמה, הוא היה בשימוש רב על ידי ספינות חיל הים וכלי המסחר של מדינות ההסכמה.
זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה עזבה שייטת מזרח אסיה הגרמנית את בסיסה בצ'ינגדאו, סין. השייטת פנתה מזרחה לגרמניה, אבל ספינה אחת, הסיירת הקלה אמדן בפיקודו של קורבטנקפיטן קרל פון מילר נשלחה למשימת פשיטה בודדת.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסביבות השעה 04:30 ב-28 באוקטובר, האמדן הופיעה לכיוון ג'ורג' טאון כדי לתקוף את הגנות הנמל וכל כלי שיט אויב שהיא עשויה למצוא שם. פון מילר הסווה את ספינתו על ידי חבילת ערימת עשן מזויפת, מה שגרם לאמדן להידמות לסיירת הקלה הבריטית אה"מ יארמות'. אולם לאחר שנכנס לנמל, הוא העלה את דגל הצי הגרמני הקיסרי וחשף את זהותו. לאחר מכן הוא שיגר טורפדו לעבר הסיירת המוגנת הרוסית הקיסרית ז'מצ'וג, ובעקבותיו ירה מטח פגזים לעבר הספינה. בעוד הז'מצ'וג נאבקת להשיב אש, שיגר פון מילר טורפדו שני. הוא חדר למחסן התחמושת הקדמי של ז'מצ'וג, וגרם לפיצוץ שהטביע את ספינת המלחמה הרוסית. האבדות בקרב צוות הז'מצ'וג שכלל 250 אנשי צוות הסתכמו ב-88 הרוגים ו-121 פצועים.
הסיירת הצרפתית הישנה ד'איברוויל והמשחתת הצרפתית פרונד פתחו באש על האמדן, אבל שניהם לא היו מדויקים במיוחד ופון מילר פשוט התעלם מהם כשפנה לצאת מהנמל ללא פגע. בזמן שעצר כדי לנסות להעלות נווט נמל, הוא פגש את המשחתת הצרפתית מוסקט, שחזרה מסיור. מאחר שנתפסה בהפתעה, הספינה הצרפתית הוטבעה במהירות על ידי תותחי הסיירת הגרמנית.
לאחר מכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה"ז'מצ'וג" הייתה קשורה במצב של חוסר מוכנות בזמן שהקפטן שלה, לוטננט קומנדר הברון א.א. צ'רקאסוב, עלה לחוף באותו לילה כדי לבקר את אשתו (יש דיווחים שאומרים את המאהבת שלו). המפתחות למחסן התחמושת של הספינה נלקחו לחוף ולא הוצבו תצפיות. צ'רקאסוב צפה באימה חסרת אונים ממלון המזרח והאוריינטל כשספינתו שוקעת לתחתית המצרים. הוא הועמד למשפט צבאי בגין רשלנות ונידון ל-3 וחצי שנות מאסר, הורדת דרגה וגירוש מהצי. סגנו, לוטננט קוליבין, נידון ל-1½ שנות מאסר. עם זאת, הצאר ניקולאי השני הפחית בעונשם, ושני הקצינים לשעבר נצטוו לשרת כימאים מן השורה. שניהם השתתפו מאוחר יותר בקרב והם עוטרו בצלב גיאורגי הקדוש.
לוטננט פליקס ת'רואן, שפיקד על המוסקט, היה בין ההרוגים בקרב. 36 ניצולים מתוך צוות המשחתת שכלל 80 אנשי צוות חולצו על ידי האמדן. שלושה מהמלחים הצרפתים מתו מפצעיהם ונקברו בים בהצטיינות צבאית. יומיים לאחר הקרב עצרה האמדן את ספינת הקיטור הבריטית ניובורן והעבירה אליה את השבויים הצרפתים הנותרים. לאחר מכן היא שוחררה והעבירה את השבויים לסבאנג, סומטרה, אז חלק מאיי הודו המזרחיים ההולנדיים הנייטרלים.
האמדן המשיכה במשימת הפשיטה המוצלחת שלה במשך 10 ימים נוספים, לפני שנתקלה בסיירת הקלה סידני החזקה יותר של הצי המלכותי האוסטרלי. התותחים הכבדים וארוכי הטווח יותר של סידני אפשרו לה לפגוע קשות באמדן, שנאלצה לעלות על שרטון ולהיכנע בקרב קוקוס.
-
ז'מצ'וג, אחרי 1909 -
מוסקט -
המסלול שעברה אמדן במהלך פעולות הפשיטה המסחריות שלה
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסך הכל 12 מלחים רוסים קבורים באי ג'רג'ק ופננג. האנדרטה לכבוד המלחים של הסיירת הרוסית ז'מצ'וג שופצה פעמיים על ידי מלחים סובייטים ב-1972 וב-1987 בהתאמה. הקרב הוזכר פעמים רבות על ידי ולדימיר פוטין בביקורו הנשיאותי במלזיה ב-2003. שגרירות רוסיה במלזיה מקיימת פעמיים בשנה אזכרה לכבוד המלחים שנפלו.
