קרלוטה גריזי
 | |
| לידה |
28 ביוני 1819 ויז'ינדה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, קרואטיה  |
|---|---|
| פטירה |
20 במאי 1899 (בגיל 79) ז'נבה, שווייץ |
| מדינה |
ממלכת איטליה |
| מקום קבורה |
Cemetery of Châtelaine |
| השכלה |
Accademia Teatro alla Scala |
| בן או בת זוג | |
  | |
קרלוטה גריזי (באיטלקית: Carlotta Grisi (נולדה בשם Caronne Adele Josephine Marie Grisi); 28 ביוני 1819 – 20 במאי 1889) הייתה רקדנית בלט איטלקייה. גריזי נולדה בויזינאדה, איסטריה (כיום Vižinada, קרואטיה). היא למדה בבית הספר לבלט של תיאטרון לה סקאלה במילאנו, ואחר כך השתלמה אצל מנהל הבלט ז'יל פרו. היא נודעה בייחוד בהופעתה בבלט הקלאסי ז'יזל, שנוצר למענה.
חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהופעת הבכורה שלה בלונדון בשנת 1836, רקדה גריזי עם הרקדן המחונן ז'יל פרו. בהמשך הופיעה בפריז בתיאטרון הרנסאנס בשנת 1840, וכעבור שנה יצאה למסע הופעות עם פרו אל מקומות אחרים באירופה. הודות לקשריו של פרו הוזמן הצמד להופיע בפריז, לונדון, וינה, מינכן ומילאנו, שם שרה גריזי ורקדה. משני הכישרונות שחוננה בהם, היה זה הריקוד שזכה למירב השבחים. ביצועיה את הכוריאוגרפיה של פרו, שנהנתה אותן שנים מתשומת לב רבה, זיכו אותה בשבחי הקהל והביקורת גם יחד.
תפקידה הגדול ביותר היה כז'יזל. הצגת הבכורה של בלט זה בן שתי המערכות התקיימה ב-28 ביוני 1841 באולם לה פלטייה בתיאטרון האקדמיה המלכותית למוזיקה בפריז. כ"אלברכט" רקד לוסיאן פטיפה, (אחיו של מריוס פטיפה הדגול), ואת תפקיד "מירתה", מלכת הוויליות רקדה אדל דומילאטרה. הבלט חולל סנסציה והניע את צופיו להכריז על "ז'יזל" כבלט הגדול ביותר בתקופתו ויורש מנצח ליצירת המופת הרומנטית הסילפידה. בתור שכזה העלה בן לילה את גריזי למעמד של כוכבת כבר בבלט הראשון שלה באורך מלא בפריז. משכורתה עלתה מ-5,000 פרנק ל-12,000 ב-1842 ול-20,000 ב-1844, בתוספת שכר לכל הופעה. "ז'יזל" גם ציין את התמורה ביחסיה עם ז'יל פרו.
הופעתה האחרונה של גריזי במערב הייתה בבלט של פול טליוני "המטמפורפוזות" (ידוע גם כ"סאטאנלה", (1849)
בשנת 1850 הצטרפה אל פרו בסנקט פטרבורג, רוסיה, שם התמנה למנהל בלט, ורקדה את ז'יזל בתיאטרון בולשוי האימפריאלי. את "ז'יזל" הראשונה ברוסיה רקדה פאני אלסלר, ועל כן התגובה הראשונה לפרשנות של גריזי לתפקיד לא הייתה נלהבת. אף על פי כן, במשך הזמן העריכו הרוסים את כשרונותיה. היא הייתה פרימה בלרינה של התיאטרון הצארי של סנקט פטרבורג מ-1850 עד 1853, ועבדה לא רק עם פרו אלא גם עם ז'וזף מאזילייר, שביים במיוחד בשבילה את La Jolie Fille de Gand ואת Vert-Vert.
בשנת 1854 עברה גריזי עם בתה מרוסיה לוורשה, שם התכוונה להמשיך לרקוד, אבל כאשר הרתה לנסיך לאון רדזיוויל, שידל אותה זה לפרוש מן הבלט בשיא פרסומה. גריזי ילדה את בתה השנייה, לאונטין גריזי, ובגיל 34 השתקעה בסן-ז'אן (ז'נבה) בווילה גריזי, שנקראה גם וילה סן-ז'אן ואיננה קיימת עוד,[1] ושם חיה עוד 46 שנים בשלווה. היא מתה ברובע זה בעיר ז'נבה ב-20 במאי 1899, חודש לפני שמלאו לה 80.
אחד מיוצרי הבלט ז'יזל, תאופיל גוטייה, שהיה נשוי לאחותה של קרלוטה, ארנסטינה, תיאר את ריקודה כמצטיין בחיוניות ילדותית, עליצות מאושרת ומידבקת. קרלוטה גריזי הייתה דודניתן של זמרות הסופרן המפורסמות, ג'ודיטה וג'וליה גריזי.[2]
תפקידים חשובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1841 - יצרה את התפקיד הראשי בז'יזל מאת ז'יל פרו, ז'אן קוראלי ואדולף אדם.
- 1843 - יצרה את התפקיד הכפול של פרי/ליילה בבלט האטוריינטלי "לה פרי" מאת ז'אן קוראלי ופרידריך בורגמילר.
- 1844 - יצרה את התפקיד הראשי בפאקיטה מאת ז'וזף מאזילייה ואדואר דלדווה.
- 1845 - בלרינה שנייה ב"Pas de Quatre" (מחול ארבעה) מאת ז'יל פרו וצ'זארה פוני.
- 1845 - יצרה את תפקיד מזורקה ב-Le Diable à Quatre מאת ז'וזף מאזילייה ואדולף אדם
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרלוטה גריזי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קרלוטה גריזי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- תאופיל גוטייה וקרלוטה גריזי (בצרפתית)