![]() | |
תקופת הפעילות |
מ-1931 ![]() |
---|---|
סוגה |
גוספל ![]() |
חברת תקליטים |
בלובירד רקורדס ![]() |
פרסים והוקרה |
היכל התהילה של גראמי (2001) ![]() |
www | |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
רביעיית גולדן גייט (באנגלית: Golden Gate Quartet, בישראל נקראה לעיתים "רביעיית שער הזהב") היא רביעייה ווקאלית אמריקאית שנוסדה ב-1934 וקיימת עד היום (נכון ל-2023)[1]. החומר אותו ביצע ההרכב כלל שירים בסוגות אפרו-אמריקאי: גוספל, ספיריטואלז, בלוז ופולק. לאורך השנים הרבות בהן הייתה הרביעייה פעילה, התחלפו בה מדי פעם חברי ההרכב. רביעיית גולדן גייט נחשבת לאחד מההרכבים הווקאליים המצליחים בתחום המוזיקה השחורה בכל הזמנים וכמי שתרמה רבות למעבר של מוזיקת הגוספל, ממוזיקה דתית המנוגנת ומושרת רק בהתכנסויות דתיות, למוזיקה המושמעת גם באולמות קונצרטים וזוכה להצלחה מסחרית.[2]
הרביעייה הוקמה בנורפוק שבווירג'יניה ב-1934, בשם "רביעיית הג'ובילי גולדן גייט", במתכונת של רביעיית ג'ובילי; הרכב ווקאלי שהיה נהוג באוניברסיטאות ומאוחר יותר גם בכנסיות של אמריקאים אפריקאיים, מסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 ושר, בדרך כלל, ספיריטואלז תוך שימוש בהרמוניות קוליות. ה"גולדן גייטס" שילבו עיבודים קוליים מתוחכמים שהושפעו מסגנון רביעיות הברברשופ, יחד עם מקצבים שהושאלו מהג'אז והבלוז, כמו שירת סקאט.
הודות להשתתפותם בתוכנית רדיו בקולומביה שבקרוליינה הדרומית, זכתה הרביעייה לפרסום באזור בו פעלה. לפרסום ולחשיפה לאומית הגיעו הגולדן גייטס ב-1938 בעת שנטלו חלק במופע "מספריטואלז לסווינג", אותו העלה ג'ון האמונד על בימת הקרנגי הול בניו יורק, מופע שכלל אמנים שחומי עור רבים והביא לתודעת הקהל הלבן את "המוזיקה השחורה". חיש מהר הם קיבלו תוכנית רדיו ששודרה ברחבי ארצות הברית והחלו להופיע במועדון "קפה סוסייטי" בגריניץ' וילג', שהיווה מרכז למוזיקה שחורה. ב-1940 הם שרו בטקס ההשבעה לנשיאות של פרנקלין דלאנו רוזוולט. הם המשיכו להיות פופולריים גם במשך מלחמת העולם השנייה, כשהופיעו במספר סרטי קולנוע הוליוודים ושרו מוזיקה חילונית, כולל שירי חזית כגון "Stalin Wasn't Stallin'" ששילב הומור ומלל פוליטי.
לאחר שנות המלחמה, איבדה הרביעייה את מעמד הבכורה שלה בתחום מוזיקת הגוספל בעת שרביעיות גוספל חדשות שעלו זכו לפרסום. הם המשיכו בסגנונם הוותיק תוך כדי הבעת עמדות פוליטיות מחודדות יותר כמו בשיר "God's Gonna Cut 'Em Down", אך איבדו חלק מקהלם לטובת רביעיות כמו "Dixie Hummingbirds" ו"Soul Stirrers". זמר הבריטון של הרביעייה, וילי ג'ונסון, עזב ב-1948 לטובת רביעייה אחרת, "the Jubilaires", וזמר הטנור, הנרי אוואנס, עזב ב-1950 והפך למטיף.
ב-1955 זכתה הקריירה של הגולדן גייטס לתחייה כשהרביעייה ערכה לראשונה סיור הופעות באירופה. הם זכו באירופה לפופולריות הולכת וגוברת וב-1959 קבעו את מושבם הקבוע בפריז. בשנים שלאחר מכן ערכה הרביעייה את רוב מסעות הופעותיה במדינות אירופה, כולל בישראל (בשנים 1957-1958, ב-1966, ב-2017 וב-2023). אלביס פרסלי, ששירת בצבא האמריקאי בגרמניה באותן שנים, והיה מעריץ של ההרכב עוד מילדותו, צפה באחת מהופעותיהם בפריז וביקר אותם מאחורי הקלעים ובבית המלון שלהם.
הרביעייה הופיעה במספר סרטים: "Star Spangled Rhythm" (1942), "Hit Parade of 1943" (1943), "Hollywood Canteen" (1944) וב-"A Song Is Born" (1948), בכיכובו של דני קיי, בו שרו את הספיריטואל "Joshua Fit the Battle of Jericho" וחלק משיר הנושא בסרט יחד עם לואי ארמסטרונג וכוכבת הסרט, וירג'יניה מאיו.