רוברט גורמלי
 | |
| תת-אדמירל רוברט גורמלי, 1942 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1883 פורטלנד, אורגון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
21 ביוני 1958 (בגיל 74) בת'סדה, מרילנד, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי ארלינגטון  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צי ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1906–1946 (כ־40 שנה) |
| דרגה |
 תת-אדמירל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד המשחתת סנדס מפקד אוניית המערכה נבדה מפקד זירת דרום האוקיינוס השקט מפקד בסיס הצי בהוואי | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 מדליית השירות המצוין לגיון ההצטיינות | |
  | |
רוברט לי גורמלי (באנגלית: Robert Lee Ghormley; 15 באוקטובר 1883 – 21 ביוני 1958) היה תת-אדמירל בצי ארצות הברית שפיקד על כוחות בעלות הברית בזירת דרום האוקיינוס השקט במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורמלי נולד בפורטלנד שבאורגון ב-15 באוקטובר 1883, והיה הבכור מבין שישה ילדים. לאחר שהחל את לימודיו באוניברסיטת איידהו, עבר גורמלי ללמוד באקדמיה הימית של ארצות הברית באנאפוליס, בירת מרילנד וסיים את לימודיו שם ביוני 1906. בשנים שלאחר מכן הוא שירת על סיפון מספר סיירות, וב-1911 התמנה להיות עוזרו האישי של מפקד צי האוקיינוס השקט. ביוני 1913 שב גורמלי לאקדמיה הימית, הפעם בתפקיד ניהולי, וב-1916 עבר לשרת באוניית המערכה "נבדה".
גורמלי שירת בזמן מלחמת העולם הראשונה על סיפון נבדה, וב-1918 הוא קיבל דרגת קומנדר. הוא עבר לשרת בשירות התובלה הימית של הצי, ועל שירותו בתפקיד זה קיבל את מדליית השירות המצוין שנה לאחר מכן. ב-1920 קיבל גורמלי את הפיקוד על סירת המשמר "ניאגרה", ולאחר מכן על המשחתת "סנדס".
ב-1923 התמנה גורמלי לעוזר סגן מזכיר הצי של ארצות הברית, ולאחר שנתיים קיבל את תפקיד קצין מבצעים על אוניית המערכה "אוקלהומה". ב-1927 התמנה גורמלי, אז בדרגת קפטן, לראש מטה הצי האמריקני, תפקיד אותו מילא במשך שמונה שנים. ב-1935 קיבל גורמלי תפקיד ימי נוסף, כשקיבל את הפיקוד על אוניית המערכה נבדה. ב-1938 השלים גורמלי קורס פיקוד מתקדם באקדמיה הימית, וקיבל דרגת אדמירל משנה. לאחר מכן הוא התמנה לתפקיד מפקד אגף התכנון של הצי וסגן מפקד אגף המבצעים. באוגוסט 1940 נשלח גורמלי ללונדון לשמש משקיף ימי מטעם נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט.
ההתקפה על פרל הארבור והשלכותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-7 בדצמבר 1941 ערך הצי הקיסרי היפני התקפת פתע על בסיס הצי האמריקני בפרל הארבור שבהוואי. ההתקפה, והעובדה שמרבית אוניות המערכה של צי האוקיינוס השקט הושמדו בה, הביאו לשינוי בדוקטרינה האסטרטגית והטקטית. עד ההתקפה הסתמך צי ארצות הברית על אוניות המערכה כנשק העיקרי של הלוחמה הימית, ולאחריה, לאחר שמטוסים מנושאות מטוסים הוכיחו את יעילותם, עברה תשומת לבו לכוח האווירי הימי.
בנוסף, מידע מודיעיני שיירטו מפענחי הצפנים של הצי האמריקני העיד שהיפנים מתכננים התקפה על אטול מידוויי, השוכן מערבית להוואי. האמריקנים שאפו להגן על הטריטוריה שלהם ואף לצאת לפעולות נגד היפנים באוקיינוס השקט, והצי האמריקני הפעיל את נושאות המטוסים הבודדות שהיו ברשותו באותה עת כדי לתקוף נקודתית חילות מצב יפנים שהיו פזורים באיי האוקיינוס. בחודשי הקיץ של 1942 תכננו בעלות הברית מתקפה באמצעות כוחות ימיים וכוחות חיל הנחתים של ארצות הברית על איי שלמה, במטרה לכבוש את האיים טולאגי וגוודלקנל, עליהם הקימו היפנים בסיסים אוויריים.
פיקוד על זירת דרום האוקיינוס השקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה שלאחר ההתקפה על פרל הארבור ערך הצי האמריקני שינויים בקצונה הגבוהה. אדמירל ארנסט קינג התמנה למפקד צי ארצות הברית, והוא מינה את גורמלי למפקד זירת דרום האוקיינוס השקט החדשה, בהמלצתו של אדמירל צ'סטר נימיץ, מפקדו החדש של צי האוקיינוס השקט. בחירתו של גורמלי לתפקיד זה העלתה תהיות, שכן המועמד האחר לתפקיד, אדמירל ויליאם פיי, היה מנוסה יותר בפיקוד על נושאות מטוסים וגורמלי עצמו לא פיקד על ספינה מאז 1938.
גורמלי לא הצטיין בתפקידו החדש, ותפקודו היה מאופיין בהססנות ובזהירות יתר. התנאים ששרו לאחר המתקפה על פרל הארבור ובחירת איי שלמה ליעד התקיפה הראשון של בעלות הברית הציבו בעיות קשות בפניו, והוא התקשה להביאן לפתרון הולם. אף המעבר הדוקטרינרי מאוניות מערכה לנושאות מטוסים, גודלה העצום של הזירה והעובדה שמרבית שטחה היה אוקיינוס פתוח, דלות המשאבים שהגיעו לזירה והמאבק המתמיד עליהם עם הזרועות האחרות של הכוחות המזוינים של ארצות הברית, הריחוק הגאוגרפי מארצות הברית ושיקולים פוליטיים, תרמו בסופו של דבר להדחתו של גורמלי מתפקידו על ידי נימיץ.
תפקודו של תת-אדמירל גורמלי לקה בפסימיות ובמחסור ברוח לחימה. בשלב התכנון של קרב גוודלקנל, קיבל גורמלי הוראה לפקד באופן אישי על הכוחות בגוודלקנל ובטולאגי, אך בפועל, בזמן הנחיתות באיים החליט גורמלי להישאר במפקדתו בנומאה שבקלדוניה החדשה, מרחק 1,400 קילומטרים מגוודלקנל, וגם בהמשך לא הגיע לאי עצמו.
תפקודו של גורמלי החל להדאיג את נימיץ ואת קינג, ויכולתו לפקד על כוחות בעלות הברית באופן יעיל עמדה בספק. כתוצאה מכך, הדיח נימיץ את גורמלי מתפקידו ב-18 באוקטובר, ומינה תחתיו את תת-אדמירל ויליאם הלסי, שהיה ידוע בנטייתו ההתקפית ובהחלטיות שלו, וכמו כן היה בעל ניסיון עשיר בפיקוד על נושאות מטוסים. הלסי הצדיק את האמון שניתן בו והוביל את כוחות בעלות הברית לניצחון בהמשך המערכה.
סוף הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הדחתו עבר גורמלי לשרת בוושינגטון די. סי., ולאחר מספר חודשים קיבל את הפיקוד על בסיסי הצי האמריקני בהוואי. בדצמבר 1944 הוא קיבל את הפיקוד על כוחות הצי האמריקני בגרמניה, תפקיד אותו מילא עד דצמבר 1945. לאחר מכן ישב במועצה הכללית של הצי, ובאוגוסט 1946 פרש משירות פעיל בצי.
תת-אדמירל רוברט גורמלי נפטר ב-21 ביוני 1958, ונטמן בבית הקברות הלאומי ארלינגטון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוברט גורמלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- Robert Lee Ghormley, Naval History and Heritage Command.
- גלריית תמונות של תת-אדמירל גורמלי.
| בקרת זהויות |
|
|---|