לידה |
2 באוקטובר 1883 קארבוניר, קנדה |
---|---|
פטירה |
18 באפריל 1955 (בגיל 71) לונדון, הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי | פיזיקה, רדיואקטיביות, אולטרה סוניקה |
מקום מגורים | קנדה, בריטניה |
מקום לימודים | אוניברסיטת מקגיל |
מנחה לדוקטורט | ארנסט רתרפורד |
מוסדות | |
פרסים והוקרה | |
תרומות עיקריות | |
מממציאי הסונאר | |
רוברט ויליאם בויל (באנגלית: Robert William Boyle, 2 באוקטובר 1883, ניופאונדלנד – 18 באפריל 1955, אנגליה) היה פיזיקאי קנדי, ואחד מממציאי הסונאר.
בויל נולד בשנת 1883 בעיירה קארבוניר בניופאונדלנד שבקנדה. מניופאונדלנד עבר בויל למונטריאול (בקוויבק) ולמד שם באוניברסיטת מקגיל בהדרכתו של סר ארנסט רתרפורד (מגלה מבנה האטום). בויל למד את תחום הרדיואקטיביות, שהיה אז תחום מחקר חדש. הוא קיבל תואר דוקטור בשנת 1909, ועבר לאנגליה כדי להמשיך את עבודתו באוניברסיטת מנצ'סטר.
ב-1912 חזר לקנדה לבקשת הנרי מרשל טורי, כדי לכהן כראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת אלברטה. בזמן זה החל לחקור את תחום האולטרה סאונד (או אולטרסוניקה).
במלחמת העולם הראשונה נידב בויל את המומחיות שלו לצבא הבריטי יחד עם ארנסט רתרפורד. הוא הצטרף למחלקה להמצאות ולמחקרים ועבד עם הפיזיקאי הבריטי אלברט בומונט ווד, שהיה גם הוא תלמיד של רתרפורד.
לפני 1917 עבדו צוותים מדעיים מאמריקה בנפרד, אך לאחר מכן הם איחדו כוחות עם החוקרים הצרפתים. בשלב זה ייצר בויל אב טיפוס של הסונאר הראשון, שהבריטים כינו בשם "ASDIC".
גרסאות מוקדמות של הטכנולוגיה הותקנו בספינות מלחמה של הצי המלכותי כשהמלחמה הגיעה לסיומה.
בשנת 1919 חזר בויל לאלברטה וזמן קצר אחר כך התמנה לדיקן הפקולטה למדע יישומי. הוא החזיק בתפקיד זה עד 1929. באותה שנה הוא הצטרף למועצה הלאומית למחקר של קנדה כמנהל תחום הפיזיקה, ופיקח על מחקר ששימש לפיתוח הרדאר במלחמת העולם השנייה.
הוא המשיך לעבוד בבית המועצה הלאומית למחקר עד לפרישתו בשנת 1948. לאחר פרישתו הוא חזר לאנגליה.
הוא נבחר לחברה המלכותית של קנדה בשנת 1921, ובשנת 1940 קיבל את מדליית פלאוול (אנ') הניתנת מאת החברה המלכותית הבריטית על תרומה יוצאת דופן למחקר הביולוגי.
הוא מת בלונדון, אנגליה, בן 71.